אוכל יקר, כח עבודה זול - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אוכל יקר, כח עבודה זול

הריכוזיות וחוסר השיוויון גרמו ליוקר מחייה, שבתורו מגביר את אי השיוויון והריכוזיות

7תגובות

פול וחומוס במצרים, אורז וסויה בוייטנאם, שכר דירה וקוטג' בתל אביב, תרופות באתונה, נפט להסקה בבריטניה - קשה למצוא מקום בעולם שבו התייקרות מוצרים חיוניים לא פגעה באיכות חייהם של מרבית התושבים. התוצאה של התייקרות המחייה היתה גל של מחאות , שהצליח לטלטל את העולם ולעורר ספקות לגבי מערכת ההנחות שעליהן נבנה הממסד הכלכלי והפוליטי של ימינו. למחאה הזו מצטרף עכשיו שחקן חיזוק רציני בדמותו של בנק ישראל, שפירסם דו"ח המראה כי יוקר המחייה בישראל אכן גבוה בהשוואה בינלאומית.

אינפלציה היא כח כלכלי שקשה - ומאוד יקר - להילחם בו, אולם האינפלציה הרשמית במרבית הכלכלות הגדולות כיום, ובוודאי שבמדינות המתועשות, היא נמוכה מאוד במונחים היסטוריים. הבעיה היא לא האינפלציה במספרים מוחלטים, אלא הפיחות הזוחל בכח הקנייה של האזרחים - לפחות אלה שלא נמצאים בעשירון, במאיון ובאלפיון העליון.

במהלך שלושת העשורים האחרונים התחולל מעבר של כח, הכנסות והשפעה כלכלית מידי הציבור הרחב של העובדים לידי התאגידים ובעליהם. בארה"ב זינקו רווחי התאגידים ורווחיותיהם והגיעו בשנה שעברה לשיא של עשרות שנים. האלפיון העליון מחזיק בנתח שיא מההכנסה הלאומית - יותר מ-50%. בה בעת, ההכנסות של שמונת העשירונים התחתונים ירדו. השכר הממוצע, בניכוי אינפלציה, כמעט שלא גדל מאז שנות ה-70.

הנתונים משתנים מכלכלה לכלכלה, אולם מה שעולה מהדו"ח של בנק ישראל מראה שגורם רב עוצמה פעל לשחוק את כוחם של הצרכנים גם מהצד השני של השוק. בנק ישראל פירסם מחקר שמראה כי המחירים בישראל גבוהים מהממוצע ב-OECD, למרות שרמת ההכנסה נמוכה יותר. הפערים בולטים במיוחד בתחום המזון, שפתוח לתחרות הרבה פחות מבתחום הביגוד, למשל. גם על בידור, מלונות ומסעדות אנחנו משלמים ביוקר. במדינות שבהן התוצר לנפש, מדד להכנסה האישית, דומה לזה של ישראל - כמו ניו זילנד, פורטוגל, קוריאה הדרומית ויוון - המחירים נמוכים יותר.

המחקר של בנק ישראל קושר קשר הדוק בין תחרות דלה לבין יוקר מחייה. ומכאן הדרך קצרה ביותר להצביע על אי שיוויון: כשיוקר המחיה עולה, הוא פוגע במיוחד במי שאינו עשיר, ושוחק את הכנסתו הפנויה. כך נפערים פערים חברתיים וכלכליים. וכפי שהוצג השבוע ב"ניו יורק טיימס" וב-TheMarker במאמר על ניידות חברתית, אי שיוויון הוא הגורם המכריע בפגיעה בניידות - היכולת להתקדם מהעשירון בו נולדנו לעשירון גבוה יותר. כך נוצרת שרשרת שיוצרת עוול חברתי ופוגעת בהמונים.

מבנה שוק לא תחרותי הוא ההסבר של בנק ישראל למחירים הגבוהים כאן. התחרות הדלה נובעת מריכוזיות, אחד הנושאים העיקריים נגדם יצאה המחאה בישראל בקיץ של 2011. לחוסר התחרותיות תורם גם חוסר פיקוח נאות. כל אלה - יוקר המחיה, חוסר התחרותיות, הריכוזיות, אי השיוויון והפגיעה בניידות הכלכלית - כרוכים יחד בברית לא קדושה שמעיבה על כולנו. המחקר שעשה בנק ישראל מעורר תקווה, שכן הוא שופך אור על עובדות שיהיה קשה להתווכח עליהן. הוא מעורר תקווה גם מכיוון שמוסד שתפקידו לשמור על הצרכנים עושה את מלאכתו כהלכה - ובזה ישראל יכולה להתנחם שהיא לא גרועה, ואולי יותר טובה, מאומות עולם אחרות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#