מאפלייה גזעית לאפלייה כלכלית - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאפלייה גזעית לאפלייה כלכלית

ארה"ב אינה שופטת עוד אנשים על פי צבע עורם - אלא על פי גובה המשכורת שלהם

תגובות

"יש לי חלום", הכריז מרטין לותר קינג בנאום שלא איבד מאומה מעוצמת ההשראה שבו. וחלק מהחלום הזה אכן התגשם. כשקינג דיבר בקיץ 1963, ארה"ב היתה אומה שסירבה להעניק זכויות בסיסיות למיליונים מאזרחיה, רק משום שצבע העור שלהם היה שונה. כיום, הגזענות כבר אינה מעוגנת בחוק. וכיוון שהיא כבר אינה נמצאת בלבבות האנשים, האחיזה שלה הפכה חלשה הרבה יותר מבעבר.

יש לומר את המובן מאליו: צפייה בתמונה של הנשיא אובמה עם הקבינט שלו פירושה התבוננות בפתיחות גזעית – וגם פתיחות מגדרית – שני דברים שהיו כמעט בלתי נתפסים ב-1963. כאשר אנחנו חוגגים את יום מרטין לותר קינג, יש בכך משהו מאוד אמיתי: התנועה לזכויות האזרח היתה אחת משעותיה היפות ביותר של ארה"ב, והיא הפכה אותנו לאומה הקרובה יותר לאידיאלים שלה.

עם זאת, אם קינג היה יכול לראות את ארה"ב כעת, אני מאמין שהוא היה מתאכזב, ומרגיש שעבודתו רחוקה מסיום. הוא חלם על אומה שבה ילדיו "לא יישפטו על פי צבע עורם אלא על פי האופי שלהם". אך למעשה, האומה שהפכנו להיות שופטת אנשים לא על פי צבעם, אלא על פי גובה המשכורת שלהם. ובארה"ב, יותר מאשר ברוב המדינות העשירות, יש מתאם חזק בין גובה המשכורת שלך לגובה המשכורת של אביך.

להתראות חוקי הגזע, שלום למערכת חברתית של מעמדות.

אי השיוויון הכלכלי אינו סוגיה גזענית מיסודה, ופערי ההכנסות הגדלים היו מטרידים גם אם לא היה בהם מימד גזעני. אך בחברה האמריקאית כפי שהיא היום, יש השלכות בעלות רקע גזעי לאופן שבו חלוקת ההכנסות שלנו נפערה. ובכל מקרה, קינג – שמאבקו למען שכר גבוה יותר נקטע כאשר התנקשו בחייו – בוודאי היה סבור כי יש לבלום את אי השיוויון הגובר.

אי–פי

אז לגבי החלוקה הגזעית: בשנות השישים הסברה הרווחת היתה שסיום האפליה הגזעית תשפר את הכלכלה ואת המעמד החוקתי של קבוצות מיעוט. ובתחילה נראה היה שזה קורה. במהלך שנות השישים והשבעים מספר משמעותי של משפחות שחורות עלו מהמעמד הנמוך למעמד הביניים, ואפילו למעמד הגבוה: שיעור משקי הבית השחורים בשני העשירונים העליונים כמעט הוכפל.

אך בסביבות 1980 השיפור במצב הכלכלי של השחורים בארה"ב פסק. מדוע? חלק חשוב בתשובה, כמובן, היא שבשנת 1980, בערך, פערי ההכנסות החלו להתרחב באופן דרמטי, והפכו אותנו לחברה שאי השיוויון בה היה הגדול ביותר מאז שנות העשרים.

חישבו על חלוקת ההכנסות כסולם, עם אנשים שונים על שלבים שונים. מ-1980, השלבים החלו להתרחק זה מזה, והשפיעו לרעה על אוכלוסיית השחורים בשתי דרכים. ראשית, משום ששחורים רבים נשארו בשלבים הנמוכים של הסולם, בשעה שההכנסות בראש הסולם עלו וההכנסות בתחתית קפאו. שנית, ככל שהשלבים התרחקו זה מזה, הסולם הפך קשה יותר ויותר לטיפוס.

"ניו יורק טיימס" פירסם לאחרונה ממצא בעל ביסוס, שעדיין מפתיע אמריקאים רבים כשהם שומעים עליו: למרות שהם עדיין רואים עצמם כארץ ההזדמנויות, למעשה המוביליות החברתית בארה"ב נמוכה יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות. כלומר, הסיכויים שמישהו שנולד למשפחה מהמעמד הנמוך יגיע להכנסה גבוהה, או להפך, נמוכים במידה משמעותית בארה"ב לעומת קנדה ואירופה.

ויש כל סיבה להאמין שהמוביליות הכלכלית הנמוכה שלנו נובעת, ברובה, מאי השיוויון הגבוה.

בשבוע שעבר נשא יועצו הכלכלי הראשי של הנשיא אובמה, אלן קרוגר, נאום חשוב על אי שיוויון בהכנסות, והציג את מערכת היחסים האופייניית למדינות בעלות מוביליות נמוכה ואי שיוויון גבוה, אותה הוא כינה "עקומת גטסבי הגדול": ככל שהחברה הינה אי שיוויונית יותר, כך מצבו הכלכלי של אדם נקבע במידה חזקה יותר על פי גובה ההכנסות של הוריו.

וכפי שקרוגר ציין, על פי מערכת היחסים הזאת, המוביליות החברתית שתעניק ארה"ב לאזרחיה בשנת 2035 תהיה נמוכה עוד יותר מכפי שהיא כיום – מקום בו העתיד הכלכלי של ילד ייקבע, ברוב המקרים, לפי המעמד הכלכלי שאליו הוא נולד.

זו אינה התפתחות שעלינו לקבל בהכנעה.

מיט רומני אומר שעלינו לדבר על אי השיוויון בהכנסות, אם בכלל, רק ב"חדרים פרטיים". היו זמנים שאנשים אמרו את אותו הדבר לגבי אי שיוויון גזעי. למרבה המזל, עם זאת, היו אנשים כמו מרטין לותר קינג שסירבו לשתוק. עלינו ללכת בעקבותיהם, כיום, משום שפערי ההכנסות המאמירים מאיימים להפוך את ארה"ב למקום אחר וגרוע יותר – ועלינו להפוך את המגמה, כדי לשמור על הערכים ועל החלומות שלנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#