"מי שמרוויח כסף במדינה ענייה, לא יכול פשוט לקחת אותו ולהיעלם" - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מי שמרוויח כסף במדינה ענייה, לא יכול פשוט לקחת אותו ולהיעלם"

זכייה במכרז להפעלת רשת סלולר בג'מאיקה הפכה את דיג'יסל - חברת הטלקום שבבעלות המיליארדר האירי דניס אובריאן - למעסיקה ומשלמת המסים הגדולה בהאיטי

תגובות

כמעט שנתיים אחרי שרעידת אדמה זיעזעה את בירת האיטי, פורט או פרינס, כחצי מיליון בני אדם עדיין חיים באוהלים מטונפים, חצי מיליון נוספים סובלים מכולירה ברחבי המדינה, והנשיא עובד במבנה ארעי שהוקם מאחורי הארמון הנשיאותי ההרוס. דניס אובריאן, מיליארדר אירי חסר סבלנות, שנוטה לתבל אמירותיו בגסויות, נחוש לשנות את המצב הזה.

באחד הימים השמשיים באחרונה, אובריאן ניהל את טקס השקת בית הספר ה-50 במספר שבנה מחדש בהאיטי באמצעות חברת הטלקום שלו, דיג'יסל, מאז רעידת האדמה ב-2010. באותו מעמד, אובריאן התחייב להקים 80 בתי ספר נוספים עד 2014.

ואולם, אין בכוונתו להיות היחידי שעוסק במלאכה. עם כישרון למה שהוא מכנה "להבעיר לאנשים את הקרקע מתחת לרגליים", הוא התחנחן, התחנן, הטריד, נידנד, כופף מרפקים והביך נציגי ממשל, מממנים בינלאומיים ומנהיגים עסקיים, עד שהסכימו להשקיע יותר בשיקום האיטי. "זה הכל ניהול פרויקטים", אומר אובריאן בראיון ממשרדי דיג'יסל בפורט או פרינס. "כולם פתאום מגיעים כשיש הזדמנות להצטלם טוב, אבל אחרי שהמצלמות נעלמות, איפה 100 הבתים שהובטחו?" הוא שואל, ואז עונה, "אני הבן אדם שיספור אותם אחר כך".

במהלך הפעילות שלו, אובריאן נהפך לשגריר למעשה של גישת העסקים המתעוררים לפיתוח מחדש של האיטי, שבמשך זמן רב מאוד נסמכה על עבודה של ארגונים ללא מטרות רווח וסוכנויות סיוע. "הרבה מהארגונים עושים פה עבודה טובה", אומר ליונל דלטור, יועץ עסקי ושתדלן, שאחיו כיהנו כשרים בממשלת האיטי. "אך ארגוני סיוע אינם משלמים מסים, וכשהם מביאים ציוד, מכוניות וסחורות אחרות למדינה, הם גם לא משלמים מכס".

דיג'יסל, לעומת זאת, היא המעסיקה הגדולה בהאיטי וגם משלמת המסים הגדולה במדינה. החברה הפרטית השקיעה 600 מיליון דולר בהאיטי, מה שהופך אותה גם למשקיעה הזרה הגדולה במדינה. בנוסף, היא תרמה לדמוקרטיזציה בשוק התקשורת בהאיטי, באמצעות שיווק של טלפונים סלולריים ושירותים זולים להמונים.

אובריאן הרוויח יפה בהאיטי - השוק הגדול ביותר של דיג'יסל, שאחראי לכשליש מבין 11.1 מיליון מנויי החברה. "זוהי מערכת יחסים דו-כיוונית", אומר דלטור. "זה לא רק סיפור על מה שאובריאן ודיג'יסל עשו עבור האיטי, אלא גם מה שהאיטי עשתה עבור דיג'יסל ואו'בריאן". או'בריאן, מצדו, אינו אוהב שמתארים את עבודתו בהאיטי כמחויבות חברתית. "מי שמרוויחים כסף במדינה ענייה, לא יכולים פשוט לקחת אותו ולהיעלם", הוא אומר. "זה רע לעסקים".

דיג'יסל חשפה בנובמבר תוכנית להשקעת 45 מיליון דולר בבניית מלון בן 173 חדרים בסמוך למשרדיה, שינוהל על ידי מריוט. זה קרה בפורום בחסות הבנק לפיתוח האמריקות (IADB), שבו הושק פארק תעשייה חדש בקרקול. החברה הראשונה בפארק היא יצרנית הביגוד הקוריאנית סיי-איי, המקימה מפעל שצפוי להעסיק 20 אלף אנשים, שישוכנו בדיור בחסות המפעל.

בחודש שעבר, יצרנית הבירה ההולנדית היינקן הגדילה את אחזקותיה במבשלה המקומית, בראסרי נסיונל ד'האיטי, ל-95% ואמרה כי היא צופה יציבות פוליטית וכלכלית גדולה יותר במדינה. ישנן התחייבויות להשקעה מצדן של רשת הפעולה למען האיטי והיוזמה הגלובלית של קלינטון (CGI), הכוללות התקנת תאים סולריים, הגדלת תפוקת האנרגיה, שיקום בתים ויצירת תוכניות להכשרה מקצועית. אובריאן אמון על התקדמות התחייבויות אלה מטעם נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון.

"אני מבינה שדיג'יסל היא חברה שקשה לעבוד בה, כי אובריאן מטיל אחריות על כל העובדים - והוא מנהל את רשת הארגונים באותו אופן", אומרת אן הייסטינגס, מנכ"לית מוסד המיקרו-מימון פונקוזה, החברה ברשת. "אך הוא עושה זאת בהומור, כך שאף אחד לא מפחד באמת, והאיטי היא מדינה שממש זקוקה למישהו שישים לב מה בדיוק קורה". הנשיא לשעבר קלינטון אמר על אובריאן כי "מה שמדהים הוא עד כמה הוא שילב את עבודתו בהאיטי הן בחייו האישיים והן בעסקיו. מכיוון שהדבר כה חשוב לו, הרבה יותר קל לו לשכנע גם אנשים אחרים ברשת".

מקום 254 ברשימת עשירי העולם

אובריאן אינו בוחל בנדנודים. הוא שאל את הדובר האורח בפגישה של הרשת, תיירי מיארד-פול, שר הפנים של האיטי, בנוגע לתוכנית הממשל להקמת מרכז סיוע להשקעות. "יש לו חמישה עובדים. הוא צריך 50. כיצד תאיישו אותו? כמה זמן זה ייקח? כמה שבועות?", שאל.

ג'וזפה ריימונד גוטייה מכירה את השאלות האלה היטב. היא אחראית על הסוכנות המממנת מגוון פרויקטים ממשלתיים, בעיקר במימון תורמים בינלאומיים, אך קודם לכן היתה המנכ"לית הראשונה של קרן דיג'יסל האיטי, שמפקחת על הקמת בתי הספר מטעם החברה.

"הגעתי לקרן בסוף 2008, ולפתע גיליתי כי עלינו להשיק בית ספר עד מארס, מכיוון שדניס אובריאן מגיע", מספרת גוטייה. "דניס הגיע ואמר: 'איזה בית ספר נחמד. בואו נקים עוד 20, בכל מחוז בהאיטי, עד סוף השנה", היא ממשיכה. "זה דניס".

הקרן גילתה במהרה כי הקמת בתי ספר אינה הפתרון. "המורים הם אסון", היא אומרת. לכן דיג'יסל החלה להכשיר מורים בעצמה ולשלם להם כשמשרד החינוך פיגר בתשלום השכר או כאשר תשלומים נעלמו. לכך נוספו גם ספרי לימוד, שולחנות לימוד, ומגוון דברים אחרים. "תמיד חשבתי שבניית בתי הספר יהיה החלק הקשה, אך החלק הקשה באמת הוא ליכוד הקהילה לתמיכה בהקמתו, זיהוי מנהיגי הקהילה, ועוד המון דברים אחרים".

אובריאן עשה את הונו הראשוני בתחום התקשורת והטלקום, אך בעקבות שערוריה בנוגע למכרז על רשיון הפעלת רשת סלולר באירלנד, מכר ב-2000 את חברת הטלקום שהקים עשור קודם לכן, איסאט טלקום, ונותר עם כמה מאות מיליוני דולרים בבנק. הוא נתקל במודעה למכירת רשיון הפעלת סלולר בג'מאיקה, הרים טלפון מהפאב בדבלין שבו ישב, הציע 47.5 מיליון דולר וזכה במכרז. כיום אימפריית הסלולר שלו מקיפה את דרום האוקיינוס השקט ואזור הקריביים. מגזין "פורבס" מדרג אותו במקום ה-254 ברשימת עשירי העולם ומעריך את שוויו ב-4.2 מיליארד דולר.

בהאיטי הוא הולך על חבל דק, כשהיכולות שלו לדחוף פרויקטים קדימה מדגישה את חולשת הממשל. דיג'יסל, למשל, תלתה את שלטי הרחוב בחלקים מסוימים של פורט או פרינס, מה שמזכיר לתושבים את חלקה של החברה בניהול החיים הציבוריים, ולא רק את הדרך. המשרדים של ראש עיריית פורט או פרינס ובכירים בעירייה, ממוקמים מאז רעידת האדמה בקומה הששית של משרדי דיג'יסל, בשטח שהחברה הקצתה להם בחינם. ראש העירייה, ז'אן-איב ז'אסון, מודה כי הדבר מעלה אפשרות לניגוד אינטרסים.

ז'אסון מספר למשל שהוא מתקשה לגרום לחברת טלקום אחרת בהאיטי לשלם מסים, מכיוון שאם יעשו זאת בפומבי, "הם יטענו כי אנחנו בכיס של דיג'יסל, המתחרה שלהם". אך לדבריו, העיר לא יכולה היתה לתפקד ללא סיוע מדיג'יסל בימים הראשונים לאחר רעידת האדמה. החברה שילמה מראש את מסיה, מה שאיפשר לעירייה לשלם לעובדים ולספקים שלה, כמו גם למשאיות ולטרקטורים שסייעו בפינוי ההריסות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#