מחכים להתאוששות? המשיכו לחכות

הורדת הדירוג בצרפת מהווה תזכורת לכך שהמצב בגוש היורו רע מאוד

דפנה מאור
דפנה מאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

הבשורות הטובות מהורדת הדירוג של צרפת ושמונה מדינות בגוש היורו הן שהורדת הדירוג אינה באמת מפתיעה, אינה חושפת שום בעיה חדשה, ואפילו לא תשפיע יותר מדי לרעה על שוק האג"ח. S&P כבר הזהירה את ממשלות גוש היורו בתחילת דצמבר, וכמוה עשו מודי'ס ופיץ'. רק מי שלקה באמנזיה בינתיים הופתע מהמהלך הנוכחי (ואולי גם הצרפתים, הפטישסטים ביחסם לדירוג האשראי, לדברי "אקונומיסט").

ובאשר להשפעה של הורדת הדירוג על המשקיעים: זוכרים את הורדת הדירוג של ארה"ב באוגוסט על ידי S&P, שהעזה להוריד את דירוג האשראי של המעצמה הכלכלית החזקה בעולם? מאז הורדת הדירוג לא רק שמעמדן של אג"ח של ממשלת ארה"ב לא נפגע - הוא השתפר. תשואות האג"ח ל-10 שנים ירדו מ-2.6% ל-1.85% - ירידה בתשואות משמעותה שמחיר האג"ח עלה, וגם שעלויות המימון של ארה"ב צנחו. הסיבה האמיתית לעלייה באג"ח של ארה"ב היתה שהורדת הדירוג עירערה את האמון בשווקים, והמשקיעים המבוהלים רצו למקלט הבטוח ביותר - לתפישתם - הדולר והאג"ח של ארה"ב.

ומכאן אנו עוברים לבשורות הרעות. הורדת הדירוג כן עלולה להוביל להתעוררות מחודשת של הפחד בשווקים. לא בגלל ההורדה עצמה, אלא מכיוון שהיא מהווה תזכורת לכך שהמצב בגוש היורו פשוט מחורבן, pardon my French, סרקוזי. "שחר כוזב", כך כינה "אקונומיסט" את התחושה שאירופה מתחילה לצאת מקשייה. האמת המרה היא שמדינות גוש היורו נמצאות על סף חזרה למיתון. חלקן שקועות באבטלה הרסנית. אפילו התמ"ג של גרמניה רשם צמיחה שלילית לפי הערכות. הממשלות צריכות לגייס 218 מיליארד יורו ברבעון הראשון כדי לממן את פעילותן ולפרוע חובות. יוון הולכת מדחי אל דחי, עם קריסה בתוצר שמשמעותה אפס יכולת להקטין את חובותיה - וקריסה במגעים להסדר חובות עם הנושים.

באשר לפתרונות שמציע האיחוד האירופי, הזרמת הכספים מהבנק המרכזי האירופי לבנקים המסחריים מייצבת את המגזר הבנקאי, אולי, אבל לא פותרת את הבעיה של הממשלות. על חומרת המצב מעידה העובדה שהבנקים באירופה פשוט לא מלווים הלאה את הכסף שקיבלו כמעט במתנה - הם יושבים עליו חזק-חזק וצוברים אותו. זהו מחנק אשראי כמעט סמוי, שגורר מטה את הכלכלה.

אכיפת כללי תקציב קשוחים יותר ופיקוח חמור יותר של ההנהגה על הממשלות, הם מהלכים בעייתיים לכשעצמם, הפוגעים בריבונות של המדינות ומתעלמים מההבדלים העצומים במנטליות ובמבנה הכלכלי. ואולם גם אם נניח שהם אפשריים ורצויים, הרי שאחדות פוליטית וכלכלית היא בעצם מטרתו האולטימטיבית של האיחוד האירופי - מדובר בפתרון ארוך טווח, שיישומו ממושך ותוצאותיו ייראו רק בעוד שנים. מה יקרה בטווח הקצר, שבו למדינות כמו יוון, פורטוגל ואירלנד אין יכולת לפרוע את חובותיהן; ומדינות כמו ספרד ואיטליה סובלות מהידרדרות לאותו מצב? "למרות" הורדת הדירוג, הסכנות נשארו דומות לאלה שהיו לפני חצי שנה ושנה - פשיטת רגל של יוון, מיתון ממושך ואפילו שפל כלכלי. מעודד זה לא.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker