ספרד בדרך לבית המטבחיים: היינו עניים, נתרגל לזה מחדש - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ספרד בדרך לבית המטבחיים: היינו עניים, נתרגל לזה מחדש

הגירעון עיקש, האבטלה גוברת והמיתון חזר - כל שממשלת ספרד יכולה להבטיח לאזרחיה כעת הוא יזע ודמעות ■ הכלכלנים הספרדים פרננדו פרננדס ובורחה פנייאלבר, מחברת ניהול הסיכונים Aon, מאמינים שתוכניות הרפורמה והצנע של הממשלה יבריאו את כלכלת ספרד

תגובות

>> ספרד נהנתה בחודש האחרון של 2011 מהפסקת אש מול שוקי האג"ח העולמיים. תשואת האג"ח שלה לעשר שנים, שזינקה בסוף נובמבר ל-6.7%, נסוגה לרמה של כ-5% בסוף דצמבר - לא הרבה מעל רמת ה-4% של לפני פרוץ המשבר הפיננסי ב-2008. הדיבורים על כך שספרד היא הכלכלה הבאה בתור בדרך לבית המטבחיים של משבר החובות האירופי דעכו, במיוחד לנוכח התייצבותה של איטליה על משבצת הכלכלה הבעייתית של אירופה.

ואולם, ירח הדבש של ספרד הסתיים בנימה מרירה. ביום שני שעבר הכריז שר האוצר החדש, לואיס דה גווינדס, כי הגירעון התקציבי ב-2011 יסתכם ביותר מ-8%, לעומת יעד של 6% ותחזית של 8% שפירסמה ממשלתו החדשה של מריאנו ראחוי. משמעות הדבר היא שהממשלה תצטרך לקצץ עוד יותר ממה שתיכננה. גרוע מכך, כלכלת ספרד נסוגה ברבעון האחרון של השנה החולפת, וגם ברבעון הראשון של השנה הנוכחית היא חזויה להתכווץ.

גווינדס יכול היה להבטיח לספרדים רק יזע ודמעות: "החודשיים הבאים לא יהיו קלים, לא לצמיחה ולא בנוגע לתעסוקה", אמר בטקס כניסתו לתפקיד. בעיתונות המקומית אף דווח כי הממשלה שוקלת לבקש סיוע מקרן המטבע הבינלאומית.

על אף נבואות הזעם הללו, שני כלכלנים ספרדים שעמם דיברנו בשבוע שעבר היו אופטימיים ונחושים בדעתם כי ספרד תוכל להתמודד עם המשבר. בכלכלה שבה האבטלה נושקת אל סף ה-23% - כלומר, שכמעט רבע מהאוכלוסייה בגיל העבודה אינה מועסקת - האופטימיות הזאת בוודאי מפתיעה.

"קרה דבר משמעותי שגרם לתשואות האג"ח לרדת", אמר ל-TheMarker פרננדו פרננדס, פרופסור לכלכלה בבית הספר למנהל עסקים IE במדריד. "יש ממשלה חדשה, שמחויבת להעלות את הכלכלה בחזרה לפסי צמיחה - היא התחייבה לערוך רפורמות בבנקים, להוון אותם מחדש ולערוך רפורמות בשוק העבודה. ההנחה של שוק האג"ח היא שהממשלה החדשה החדשה ממוקדת יותר באמצעים לצמצום הגירעון. יש להם רוב גדול בפרלמנט, והם תלויים פחות בקואליציה. יש להם מנדט פוליטי. זה מאוד שונה ממה שקרה באיטליה", הוא טוען.

"לממשלה החדשה בספרד יש רוב שמאפשר לה לקבל תמיכה והיא חזקה מספיק כדי ליישם את הצעדים הנדרשים למדינה כדי להפחית את הגירעון ולשפר את מצב התעסוקה", מסכים עמו בורחה פראדו פנייאלבר, מנהל השיווק והמכירות לאירופה, המזרח התיכון ואפריקה בחברת Aon, ברוקר הביטוח הגדול בעולם. "השווקים קיבלו את תוצאות הבחירות בספרד כחדשות טובות".

מלכוד 22 של הכלכלה הספרדית

ניצחונה של מפלגת הימין בראשותו של מריאנו ראחוי בבחירות בנובמבר נתן בידיה מנדט חזק מאוד למהלכים אגרסיביים. ראחוי קבע לוח זמנים דחוס מאוד לביצוע מהלכי הבראה בכלכלת ספרד - הסובלת מרמת גירעון גבוהה, משיעור האבטלה הגדול ביותר מבין המדינות המתועשות בעולם, וממשבר נזילות בבנקים וברשויות המקומיות.

"אפשר לטעון שלא כל המהלכים של הממשלה מוצלחים, אבל החדשות הטובות הן שהם משדרים רצינות ושיש להם כל הכוונות להקטין את הגירעון. ספרד מתכוונת לעמוד ביעד, לא משנה כמה קשה זה יהיה. וזה יהיה קשה - עכשיו יש 2% נוספים להפחית ממה שתיכננו", אומר פרננדס בהתייחסו לנתון הגירעון המעודכן. לפי הערכות של צוות חשיבה עצמאי בספרד, הקיצוץ הנוסף, הנדרש כדי לעמוד ביעד גירעון של 4.4% ב-2012, הוא 40 מיליארד יורו.

כלכלת ספרד עברה תהליך מהיר של התבגרות וצמיחה ב-20 השנים האחרונות. היא היתה אחת מהחברות המייסדות של גוש היורו, והפערים בינה לבין כלכלות אחרות בגוש, למשל גרמניה וצרפת, היו עצומים: ספרד היתה מדינה בעלת הרכב דמוגרפי צעיר יותר, ענייה הרבה יותר, תוססת ודוהרת. המטבע החדש שלה, שהריבית עליו נשלטה על ידי הבנק המרכזי של אירופה, הציע לה הזדמנויות שהיא לא יכלה לסרב להן.

בדומה לאירלנד, ספרד הוצפה בכסף זול, אף שהביקוש המקומי - להשקעות בתשתיות, לבניית מפעלים, לקניית בתים ולצריכה - היה גבוה בהרבה מאשר בכלכלות העשירות של הגוש. הכסף הזול - כלומר הלוואות בריבית נמוכה מזאת שהתאימה בפועל לכלכלה - תידלק בספרד את אחת מבועות הנדל"ן הגדולות בהיסטוריה, שרק בועת הנדל"ן האירית מתחרה בה.

כשבועת הנדל"ן פקעה ב-2008, ספרד נקלעה למשבר קשה ביותר. מיליונים שהועסקו בבנייה איבדו את מקור לחמם. האבטלה טיפסה מ-8% ב-2007, ל-20% ב-2010, והמשיכה לעלות גם בשנה שלאחר מכן. העודף התקציבי, שהגיע לשיא של 2.4% מהתמ"ג ב-2006, נהפך לגירעון של יותר מ-11% מהתמ"ג ב-2009. לאחר שיוון, פורטוגל ואירלנד נדרשו לחבילות חילוץ, הופנתה תשומת הלב באירופה לספרד, שלמרות רמת חוב נמוכה מהממוצע - כ-60% מהתמ"ג - התקשתה לממן את תקציבה, וחששות התעוררו באשר לכושר הפרעון שלה.

ממשלתו של חוסה לואיס ספאטרו שילמה את המחיר על כך בתבוסתה בבחירות. ואולם, בניגוד למהומה הפוליטית שהתעוררה באיטליה, והביאה למינויו כראש ממשלה של טכנוקרט ולא של נבחר ציבור, בספרד היתה תמיכה רחבה בראחוי. השאלה החשובה כמובן היא כיצד אפשר לשלב פתרון למשבר חובות - שדורש קיצוץ בתקציבים - עם מתן פתרון לבעיית אבטלה וצמיחה נמוכה.

"זה מלכוד 22 של הכלכלה הספרדית. מה צריך - הרחבה או קיצוצים. אני חושב שצריך תערובת של התאמות ורפורמות", אומר פרננדס. "הממשלה הכריזה על רפורמה בשוק העבודה ועל רפורמה בבנקים והיוון של הבנקים. הרפורמות האלה לא עולות כסף, מלבד היוון הבנקים. הן עולות בהון פוליטי. אנחנו חייבים לשנות את האופי של שוק העבודה, שהוא מאוד נוקשה ומגונן על העובדים. הממשלה תצטרך להתמודד עם האיגודים החזקים, צריך להתמודד עם האופוזיציה משמאל. אבל זה לא יעלה כסף".

פנייאלבר מספק דוגמה מוחשית: קשה כיום לפטר עובדים - צריך לשלם פיצויים של 45 יום לכל שנת עבודה, גם לעובדים חדשים. זו מעמסה קשה למעסיקים, והם מהססים לגייס עובדים חדשים. יש גם בעיות קשות עם איגודי העובדים. במהלך השנה האחרונה ניסו להגיע להסכם עם העובדים והאיגודים, וזה לא קרה. ראש הממשלה החדש אמר כי אם לא יגיעו להסכם עד סוף ינואר, הממשלה תחליט חד-צדדית על רפורמות".

קידום גמישות פנימית והקלה בגיוס עובדים; יכולת של מנהלים להעביר עובדים בין מפעלים, מקומות וחברות; שינוי תהליך המשא ומתן הקיבוצי שנשלט על ידי האיגודים - כל אלה הם הדברים שראחוי פועל להשיג, ולדברי פרננדס נחוצים כדי להחזיר את הצמיחה ולשפר את מצב התעסוקה.

"הדבר הראשון שצריך לקרות הוא ירידה בשכר הריאלי", אומר פרננדס על הרפורמה הנדרשת בשוק העבודה. "עם השכר הריאלי צריכה גם לרדת עלות העסקת העובדים. המסים על העסקה ושכר, כמו ביטוח לאומי, הם גבוהים מאוד", לדבריו. "זה לא הגיוני במדינה שיש בה אבטלה גבוהה".

הדבר השלישי שצריך להשיג הוא מוביליות פונקציונלית ואזורית - היכולת של עובדים לשנות תחומי עיסוק ומיקום גיאוגרפי. "2 מיליון עובדים הועסקו בבנייה. חלק גדול מהם נטול כישורים מעשיים אחרים. הם לא יועסקו שוב בבנייה. הם יצטרכו לעבור הכשרה מחדש. זה לא יקרה בן לילה, זה ייקח זמן. חייבים להחליף את הגידול שתרמו הבנייה והנדל"ן. צריך לשנות את דרך עשיית העסקים. אף שהאבטלה הארצית מאוד גבוהה, יש אזורים שבהם יש אבטלה של פחות מ-10%, אבל אנשים לא עוברים בין אזורים שונים. חייבת להיות מדיניות שמעודדת ניידות", אומר פרננדס.

"בניגוד לאיטלקים, אנחנו לא מפונקים"

למרות האופטימיות הזאת, קשה להתעלם מבעיות יסודיות שעלולות לקרב את ספרד לאותה תהום שעל ספה נמצאת הכלכלה האיטלקית. אחת מהן היא בעיית החובות שצבר השלטון המקומי במחוזות. הרשויות המקומיות צברו ב-2011 חובות של 176 מיליארד דולר, עלייה של 22% לעומת 2010, בגלל בזבוזים על פרויקטים כמו אצטדיונים ובתי כלא שעומדים כעת ריקים. בעיה קריטית נוספת בכלכלה הספרדית היא מצבם של הבנקים, ולשם כך תצטרך הממשלה לא רק רפורמה - אלא גם סיוע חיצוני.

"הרפורמה המתוכננת היחידה שתעלה כסף היא היוון מחדש של הבנקים", אומר פרננדס. "הממשלה הכריזה כי התוכנית תוגדר עד מארס ותיושם לפני יולי. זה יעלה כסף למשלמי המסים, אך זה יגדיל את החוב של ספרד ולא את התקציב. לכן הממשלה מבקשת ערבונות מקרן החילוץ - ייקח כמה חודשים לשאת ולתת עם האיחוד האירופי, שמכתיב את החוקים".

בספרד יש תמיכה גבוהה באחדות האירופית לעומת מדינות הליבה, כמו גרמניה וצרפת, שבהן התמיכה נמוכה יותר. השאלה היא אם יש גם תמיכה במהלכים שממשלת ספרד צריכה לעשות כדי לחזק את האחדות הזו - גזירות כלכליות וכפיפות לדרישות התקציב המחמירות של הנהגת האיחוד.

"אף אחד לא יכול לשנות תרבות בתוך כמה חודשים או שנה. אבל יש הבדל בין ספרד לאיטליה: אנחנו לא מפונקים", אומר פרננדס. "התעשרנו רק בעשור האחרון ולא התרגלנו לחשוב שככה חיים. המדינה צמחה המון בעשורים האחרונים אבל ידענו שהמצב הטוב היה מלאכותי - ביזבזנו יותר מדי, השקענו יותר מדי, השתמשנו באשראי זול מדי. האנשים ידעו שהמצב הזה לא יימשך זמן רב".

המחאה בספרד זכתה לתשומת לב עולמית. עשרות אלפי אינדיגנדוס - כפי שכונו המפגינים - יצאו לרחובות, הקימו אוהלים, הוציאו אנשים למרפסות לדפוק על סירים ומחבתות. פרננדס מעריך את המחווה, אולם לא רואה בה סתירה להסכמה לצנע. "האינדיגנדוס קיבלו תשומת לב בינלאומית רבה, אבל הם לא הביאו יותר מ-25 אלף אנשים. כשהממשלה העלתה את גיל הפנסיה אף אחד לא יצא להפגנות, בניגוד למה שקרה בצרפת.

"האינדיגנדוס טוענים שיש צורך בשינוי. וגם למובטלים יש צידוק בכעסם על הממשלה, אבל הדרישה היא לשנות ולהזיז את הכלכלה קדימה. זו תנועה מעורבת מאוד".

פנייאלבר פחות מתלהב. "יש היגיון מסוים במחאה. המצב קשה מאוד לאנשים מסוימים. אבל אני לא מסכים עם הדרך שלהם, כי לא נפתור את המצב בזה שנצא לרחוב. אנחנו צריכים לצאת לעבוד, ולחשוב יותר מה אפשר לעשות למען ארצנו".

הסיכון הפוליטי לממשלה, לדבריו, גבוה. אם המהלכים לא יניבו תוצאות שישביעו את רצון הבוחרים והשווקים, הממשלה הנוכחית לא תחזיק מעמד בבחירות הבאות, אומר פנייאלבר. ואולם בתחום ההשקעות הוא דווקא רואה נקודות אור בספרד.

"מה שמצליח בספרד הוא היצוא, והנדסה", טוען פנייאלבר. "הצריכה יורדת, ולדעתי היא לא תתאושש במשך זמן רב. מה שמצליח הוא חברות שמתמקדות ביצוא, וחברות הנדסה שמבצעות פרויקטים גדולים מחוץ לספרד. חברות הנדסה ותשתיות ספרדיות הן בעלות מומחיות רבה, שהופכת אותן לתחרותיות בעולם - בתעלת פנמה, בקטאר. הן ממוצבות היטב שם. יש עכשיו הזדמנויות טובות בבורסות, אבל צריך לברור בקפידה את החברות".

פרננדס סבור שמה שראוי לשמש מודל להצלחה וחיקוי בספרד הוא המגזר הפרטי. "המגזר הפרטי פתוח לתחרות בינלאומית וצמח מאוד יפה. אנחנו הכלכלה היחידה באירופה שחלקה ביצוא העולמי גדל. במגזר הזה לא צריך שום שינוי רדיקלי, רק לחקות את ההצלחות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#