מנהלי קרנות גידור גרפו לכיסם 379 מיליארד דולר מ-1998 - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנהלי קרנות גידור גרפו לכיסם 379 מיליארד דולר מ-1998

התשואה האפקטיבית שהניבו קרנות הגידור ללקוחותיהן מ-1998 היא 2.1% בשנה בלבד; מדובר במחצית מהתשואה שממנה היו נהנים אם היו משקיעים באג"ח ממשלתיות משעממות

תגובות

מנהלי קרנות גידור הם המשקיעים החכמים ביותר בשטח. בעיניהם החדות ובמוחם החריף הם מזהים ומנצלים מקרים של חוסר יעילות בשווקים. זה לפחות מה שמגזר הגידור מספר ללקוחותיו.

אין ספק שמנהלי קרנות גידור מצליחים להרוויח כסף עבור עצמם. כמה מהמיליארדרים החדשים בצפון אמריקה התעשרו מרווחי הגידור. אבל כפי שמציין סיימון לאק, שחקר במשך שנים קרנות גידור בג'יי.פי מורגן, בספרו החדש: "The Hedge Fund Mirage: The Illusion of Big Money and Why It's Too Good to Be True", קשה לחשוב על לקוחות שהתעשרו באמצעות השקעה בקרנות גידור. וורן באפט, לעומת זאת, הפך רבים ממשקיעיו המקוריים למיליארדרים.

בלומברג

התשואה האפקטיבית שהניבו קרנות הגידור ללקוחותיהם מאז 1998 היא 2.1% בשנה - מחצית מהתשואה שהיו זוכים אם היו משקיעים באג"ח ממשלתיות משעממות.

שנת האימים

איך זה יכול להיות, כשמדדי הביצועים המסורתיים של מגזר הגידור מצביעים על תשואות ממוצעות של 7% ויותר? הבעיה מוכרת במגזר ניהול הקרנות, ודומה ל"קללת המנצחים" המתרחשת במכרזים: הזוכה במכרז נדון לתשלום מופרז. אם לוקחים קבוצה של מנהלי קרנות ונותנים להם סכום כסף זהה להשקעה, המנהלים שיציגו את הביצועים הטובים ביותר בתחילה לרוב ימשכו יותר משקיעים - ולכן בסופו של דבר ייהפכו לגדולים יותר, לעומת בעלי הביצועים הבינוניים והנמוכים, והאחרונים צפויים לפשוט רגל.

אבל המנהל לא ירשום ביצועים טובים לנצח. כאשר תגיע שנה קשה, המנהל כבר יעמוד בראש קרן גדולה בהרבה. במונחים כספיים, ההפסדים על הקרן המוגדלת עשויים להיות גדולים בהרבה בהשוואה לרווחים שרשם כשהקרן היתה קטנה יותר. התשואה של המשקיע הממוצע תהיה נמוכה מהתשואה הממוצעת של הקרן.

מה שנכון לקרנות בודדות מתברר כנכון עבור המגזר כולו. בין 1998 ל-2003 נהנתה קרן גידור ממוצעת מתשואות חיוביות מדי שנה - בין 5% ב-2002 ל-27% ב-1999. אבל באותה עת, המגזר היה קטן למדי: סך נכסיו היה כ-200 מיליארד דולר ב-2000.

הביצועים המרשימים משכו את תשומת לבן של קרנות פנסיה, ארגוני צדקה וקרנות השקעה אוניברסיטאיות, בתקופה שבה תיקי ההשקעה שלהם הוכו כתוצאה מפקיעת בועת הדוט.קום. הם נהרו בתגובה לנכסים חלופיים, כמו קרנות גידור וקרנות השקעה פרטיות. עד תחילת 2008, מגזר הגידור כבר ניהל נכסים בהיקף 2 טריליון דולר.

אבל 2008 התבררה כשנת האימים של מגזר קרנות הגידור. ביצועי הקרנות הסבו הפסד של 23% בממוצע. במונחים כספיים, ההפסד באותה שנה היה יותר מכפליים מהיקף סך נכסי המגזר ב-2000, כשהוא עוד נהנה מביצועים טובים. לאק מעריך כי המגזר הפסיד כל כך הרבה כסף ב-2008, עד שההפסד קיזז לחלוטין את כל רווחיו בעשור שקדם לאותה שנה.

בנקודה זו, ייתכן כי מנהלי קרנות הגידור יזדעקו. ההפסדים של 2008 משפיעים באופן ניכר על החישובים של לאק. אם משתמשים במתודולוגיה זהה על שוקי המניות, רואים כי ביצועי קרנות הגידור היו טובים משל מדד 500 S&P בין 2001 ל-2010.

ואולם, מנהלי קרנות השקעה פרטית נשפטים לפי שיטת חישוב דומה - שיעור תשואה פנימי - לזו של לאק. והנתונים שלו עוד משפרים את המראה של מגזר הגידור. מדדי תשואה של קרנות גידור מנפחים את המספרים בשל גורמים כמו "הטיית השורדים" (בעלי הביצועים הגרועים ביותר מפסיקים לדווח על תוצאותיהם) ו"הטיית המתחילים" (רק מנהלי קרנות מצליחים מדווחים במהרה). השפעות אלה יכולות להוסיף 3%-5% בשנה לתשואות הממוצעות.

מצד שני, רבים משקיעים באמצעות "קרנות של קרנות", שכשמן כן הן, ואלה גובות עמלות נוספות על עמלות הניהול של קרנות הגידור.

גם אם מביאים בחשבון את ההתאוששות בשווקים ובתשואות קרנות הגידור ב-2009 ו-2010, המשקיעים עדיין יוצאים מופסדים וצריכים למצוא דרך לפצות על הפסדי 2008.

לגדר את האמונה העיוורת

עם זאת, ב-2008-2010 מנהלי קרנות הגידור לקחו עמם הביתה עמלות בסך 100 מיליארד דולר, ובסך הכל 379 מיליארד דולר בין 1998 ל-2010. ספרו של לאק רומז כי האמונה העיוורת של משקיעים מוסדיים רבים בקרנות גידור צריכה להיבחן מחדש. מנהלים בודדים עשויים להיות מבריקים, אבל קשה לזהותם מבעוד מועד. ג'ון פולסון לא היה מנהל קרנות מוערך במיוחד עד שעשה הון עתק בהימור נגד אג"ח מגובות משכנתאות סאבפריים. מאז, ביצועיו לוקים בחסר.

השקעה בקרנות גידור תאפשר לכמה מנהלים בני מזל ליהנות מפרישה מוקדמת ביאכטות שלהם. אבל היא לא תאפשר לקרנות הפנסיה לסגור את גירעונותיהן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#