המודל הכלכלי של דנמרק - לא עם היושרה הים תיכונית - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המודל הכלכלי של דנמרק - לא עם היושרה הים תיכונית

אם מישהו מוכן לשלם לך 85% מהשכר במשך חמש שנים בלי לעבוד, למה בעצם לצאת מהבית?

12תגובות

הפרויקט הנורדי שנערך ב-TheMarker מעורר קנאה וממחיש שאפשר גם אחרת, ושמעבר לים יש מדינות בהן החינוך והרווחה נמצאים בראש סולם העדיפויות, יש סולידריות בין האזרחים וניתן לשגשג תוך השקעה בילדים, בסטודנטים ובשכבות חלשות.

מרתקת במיוחד היתה הכתבה על דנמרק, שם זכאי מובטל לדמי אבטלה במשך שנתיים, ולכן, או אולי בלי קשר, ניתן לפטר עובדים ושוק העבודה גמיש ומשגשג. ואולם לא היה צריך להרחיק עד סקנדינוויה: באיטליה זכאי מובטל לדמי אבטלה במשך חמש שנים בשיעור של 85% משכרו האחרון. נשמע מצוין, נכון? ואכן, הרבה איטלקים חושבים כך: 25% מכוח העבודה האיטלקי מקבלים מענק הנקרא Cassa Integrazione (הסתגלות בבית). אם מישהו מוכן לשלם לך 85% מהשכר במשך חמש שנים בלי לעבוד, למה בעצם לצאת מהבית?

אי–פי

איטליה היא מדינה הנשלטת על ידי איגודים מקצועיים, המנצלים את חולשתה של הממשלה האיטלקית, שהיא ממשלה קואליציונית כשלנו. לכן, מלבד דמי אבטלה שדומים לזכייה בפיס, פנסיה מגיל 60 ושפע זכויות סוציאליות, אי אפשר לפטר עובדים באיטליה, אלא בהסכמת האיגוד. ומדוע שיסכים?

ההטבות האלה נראות במבט ראשון כדוגמה נפלאה של צדק חברתי מעוצב למשעי, אלא שבסוף מגיע החשבון: באופן לא מפתיע איטליה משמשת כעת כפצצה המתקתקת של האיחוד האירופי, עם חוב של 2 טריליון יורו. מי שלא הבין איך מגיעים לחוב ענק כזה, צריך להכיר את ה-Cassa Integrazione ודומיו. לכאורה זו בעיה מקומית של האיטלקים, אלא שגם הבנקים, קרנות הפנסיה וקופות הגמל המקומיים שלנו מחזיקות במישרין ובעקיפין נתח בחוב הענק שהאיטלקים חבים לעולם, וכנראה שלא יצליחו לעולם להחזיר, בוודאי לא באמצעות ישיבה בבית וקבלת מענק הסתגלות. אפשר לדעת שהחוב אבוד כי אפילו תוכנית הצנע ה"שאפתנית" של ראש ממשלת איטליה החדש, מריו מונטי, אינה מעזה לגעת ב-Cassa Integrazione.

החוב של איטליה גדול פי ארבעה מהחוב של ליהמן ברדרס, שנפילתו כיווצה למחצית את שוקי המניות ב-2008 וגדול פי 10 מהחוב של יוון, שרק המחשבות על תספורתו גילחו 20% משווקי המניות ב-2011. כאשר תשואת האג"ח האיטלקיות חוצה את רף 7%, לא ניתן למחזר את החוב, ואז הדרך היחידה הפתוחה, לאחר כדורי האקמול שמספק בינתיים הבנק המרכזי של אירופה, היא תספורת, שמשמעה שכל הנושים, ובהם גם החוסכים מבינינו, מוותרים על חלק מהחיסכון לטובת המשך תשלומם של מענקי ההסתגלות האיטלקיים.

מהו הלקח בכוונות למצוא שיטה כלכלית צודקת יותר? זה לא עניין של שיטה, אלא של יושרה: בדנמרק, מתן דמי אבטלה לתקופה של שנתיים גורמים בקושי ל-7% אבטלה. השמועה גם אומרת שבדנמרק יש בצידי הדרכים דוכני פירות שבהם אין מוכר אנושי והקונה משלם לתוך קופסה על בסיס אמון. לעומת זאת, באזור הים התיכון, כאשר מחלקים הטבות חינם, כמו דמי אבטלה אינסופיים, הן מנוצלות לרעה, יוצרות אבטלה בשיעור 25% ותופחות לחובות ענק בתוך תיקי החסכונות שלנו, ומסכנות את היציבות הכלכלית הגלובלית.

מי שרוצה לאמץ מודל חברתי-סקנדינווי - צריך קודם להחליף את עמי הים התיכון לסקנדינוויים.

הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדויין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#