במקום אביב אפגני - בצורת כלכלית - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

במקום אביב אפגני - בצורת כלכלית

סיום המלחמה באפגניסטאן והסגת הכוחות הבינלאומיים ממנה, יביאו להתייבשותו של זרם ההון הזר שהכניס למדינה מיליארדי דולרים בעשור האחרון  כעת רבים חוששים כי אחת המדינות העניות בעולם עלולה לעמוד בפני קריסה כלכלית

תגובות

>> לחובבי הבארוק הדרום-אסייתי יש מעט מאוד מקומות בעולם כמו שר-פור (Sher Pur), שכונה בקאבול, בירת אפגניסטאן, שבתיה מתהדרים בצבעים עזים, נברשות ענקיות, עמודים נוצצים ופסלי נשרים על הגגות.

בתי המגורים המרהיבים האלה שופצו והושכרו לפני עשור על ידי המוני קבלנים זרים, בפרויקטים ששוויים הגיע למאות מיליוני דולרים. אבל כעת אזור המגורים הזה מתרוקן, בשעה שזרם הסיוע לאפגניסטאן נחלש. עד לאחרונה, למשל, שכרה סוכנות הסיוע הבינלאומי של ארה"ב בית בן 18 חדרים בשכונה, תמורת 24 אלף דולר בחודש. כעת מוצע הבית להשכרה ב-15 אלף דולר, והמשכיר יסתפק גם בפחות.

מאז 2001, כשהחלה המלחמה באפגניסטאן, זרמו אליה כמויות גדולות של כסף מערבי. ארה"ב לבדה הוציאה במדינה 440 מיליארד דולר. ההון הזר שלט בכלכלה והביא לצריכה מוגזמת. היצוא, לעומת זאת, היה 2.5% בלבד מהתמ"ג - שיעור כמעט חסר ערך.

נאט"ו תתחיל בקרוב להחזיר הביתה חלק גדול מתוך 130 אלף חייליה המוצבים כיום במדינה, ועד 2015 צפויים להישאר בה כ-20 אלף חיילים לכל היותר.

רבים חוששים מתחילתו של מיתון כלכלי בעקבות הפסקת הזרמת ההוצאות הזרות למדינה. אך תחזית עדכנית של הבנק העולמי קובעת כי אפגניסטאן עשויה, בנסיבות מסוימות, להצליח לחמוק מקריסה, גם אם משמעות הדבר היא שהמדינה תדרוך במקום למשך תקופת מה. ראשית, רוב הכסף הזר לא באמת הושקע בכלכלה עצמה, כי אם בתשלום משכורות ותשלומים לספקים. חלק גדול מהסיוע ההומניטרי שהוזרם למדינה שימש גם הוא לתשלום משכורות ולרכישת לנד-קרוזרים. כלכלת אפגניסטאן לא תיפגע מאובדן הכסף הזה.

הבנק העולמי סבור כי קצב הצמיחה הנוכחי, של 9%, צפוי לרדת לרמה של 5%-6%. הגידול המהיר באוכלוסייה, לעומת זאת, שנמדד על פי תמ"ג לנפש, משמעו שאחת המדינות העניות בעולם לא תשפר כמעט את מצבה.

מיליוני דולרים מחוזים עם נאט"ו

אך אפילו התחזית הזאת מבוססת על הנחות אופטימיות במיוחד: שנים של יבול טוב; יציבות ביטחונית גם לאחר עזיבת כוחות נאט"ו; התחייבות המערב להשקעה של 7 מיליארד דולר בשנה לתשלום לאנשי הצבא והמשטרה; וניצול מוצלח של משאבי הטבע של המדינה. מומחים לכרייה אינם אופטימיים בעניין זה, אף שהשר הממונה על המשאבים במדינה מתעקש כי חברה סינית שזכתה ב-2008 בזכויות לכריית נחושת, תחל בקרוב בעבודה.

בבנק העולמי טוענים שיותר כסף צריך להגיע לממשלה, ולא למשקיעים הזרים. ברם, הממשל החלש במדינה מתקשה להוציא את הכסף שכבר הגיע לידיו.

פירוקה של "כלכלת המלחמה" עשוי לעזור לעסקים לשגשג. עובדים בעלי הכשרה, שבעשור האחרון עבדו עבור זרים תמורת משכורות מנופחות בעבודות כפיים, ייהפכו לכדאיים עבור חברות אפגניות, וגם יעילים יותר. האופטימיים סבורים שחברות לוגיסטיקה אפגניות שסיפקו ציוד לנאט"ו, יוכלו להתחרות כעת גם בשוק הפקיסטאני.

ואולם, כפי שמציין הבנק העולמי, כדי שחקלאות ואפילו תעשייה פשוטה יתפתחו, האפגנים צריכים להפגין יותר יוזמה. איש עסקים מקומי שהרוויח מיליוני דולרים מחוזים עם נאט"ו אומר כי חבריו נמנעים מיוזמה, משום שהם חוששים שנסיגת הצבאות תביא עמה יותר אלימות ושחיתות בשלטון החל מ-2015.

"מה יעשו אנשי עסקים שצברו הון מחוזים עם נאט"ו?", תוהה יועץ מערבי. "האם הם יקימו עסקים מצליחים, או יפרשו לדובאי ויבזבזו את הכסף שלהם בבתי בושת?" - זה מה שהמדינה רוצה כעת לדעת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#