גם בצפון קרוליינה חולמים על צדק חברתי - אבל קצת אחרת - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם בצפון קרוליינה חולמים על צדק חברתי - אבל קצת אחרת

הם מדברים באייפון, משחקים באייפד, נוהגים במכוניות ענק ועורכים אירועים בעשרות אלפי דולרים, אבל במקביל תושבי צפון קרוליינה לא מפסיקים להתלונן על המצב הכלכלי

2תגובות

>> "אמריקה חוזרת לעצמה", אמר הקומיקאי סטיבן קולבר בתוכניתו ששודרה לאחר סוף השבוע של חג ההודיה (25-27 בנובמבר), שבו נמדדו מכירות שיא בסך 52.4 מיליארד דולר ברחבי ארה"ב. "אנחנו מבזבזים את הכסף שאין לנו, על דברים שאנחנו לא צריכים, בשביל אנשים שאנחנו לא אוהבים".

אבל אמריקה לא באמת חוזרת לעצמה. נכון, 226 מיליון אמריקאים יצאו לקניות בסוף השבוע שלאחר החג לעומת 212 מיליון אשתקד, "אבל כיום כולם מחפשים מחירים נמוכים. היו הרבה קניות כי כעת גם העשירים רוצים לנצל את המבצעים ומחירי החיסול", אומרת דבי וואלאס (57), עקרת בית מצפון קרוליינה.

וואלאס, המתגוררת בבית חווה ענקי במחוז ידקינוויל, הגיעה לקראת חג ההודיה לבית החוף שלה באי סאנסט ביץ', כדי לחתן את בתה הבכורה. ואולם ביקור זה עלול להיות האחרון של המשפחה באי. דבי ובעלה ריק (57), בעל עסק למכירה סיטונית של צמיגים וגלגלים, מתכוונים להתחיל להדק את החגורה לאחר חגיגות החתונה. את בית החוף ואת בית החווה הם מתעתדים למכור ולעבור לגור בבית אחד, קטן יותר - ללא הבריכה, הג'קוזי, מגרש הכדורסל, חדר הכושר ומשק החי הקטן שאותו מטפחת דבי בביתם הנוכחי.

"לפני כמה שנים הייתי מוכר ב-10,000 דולר בימי העסקים שלי (יומיים בשבוע הוא מוכר את סחורתו בירידי מכוניות, ק.ר), כיום אני מוכר רק ב-1,000 דולר. צריך לקצץ בהוצאות", אומר ריק. את בית החוף שלו באי בעל 1,000 הבתים, הוא רכש ב-2001 ב-200 אלף דולר. ב-2005 מחירו נסק ל-600 אלף דולר וכיום מוערך הבית, בן ארבעה חדרים, ב-300 אלף דולר. "ב-2004-2005 כמעט שלא יכולת לקנות כאן נכס. בית באי היה נמצא בשוק כחמישה ימים בממוצע לפני שנמכר. כיום יש כאן כ-100 בתים שמוצעים למכירה. יש בתים שבמקום שלט למכירה בחזית, פשוט כתוב: ‘תנו לנו הצעת מחיר'".

על חתונת בתם, שנערכה בשבת שלאחר חג ההודיה, הוציאו בני הזוג 30 אלף דולר, כאשר לפי כללי הטקס בדרום השמרן של ארה"ב, הוצאות החתונה הן באחריות משפחת הכלה. "6,000 דולר לשעה זה יעלה לי", אומר ריק, שבין היתר שילם 11 אלף דולר על הקייטרינג (על טהרת האוכל הדרומי, מנה עיקרית: שרימפס בגריץ, מעין מחית תירס), 3,000 דולר על המקום (כנסייה מהמאה ה-19) ו-1,000 דולר על עוגת החתונה.

"חיים בחברה של ‘תן לי, תן לי'"

תוך שהם מדברים באייפון, משחקים באייפד ונוהגים במכוניותיהם הענקיות, תושבי צפון קרוליינה לא מפסיקים להתלונן על ה"אקונומי", וכמובן, על ברק אובמה ומדיניותו. על רקע שיעור האבטלה הגבוה, הקיפאון בשוק הדיור והתנודתיות בשוק המניות, משפחות מתחילות להרגיש אי-ביטחון פיננסי - ואחרי המשכנתא והחשבונות, לא נשאר להן הרבה כסף מזומן בכיס.

בוב סקינר (60), חברו של ריק, רכש בשנות הגאות של אמצע העשור הקודם כ-15 בתים להשקעה, וכיום מסובך בחובות. רק חלק מהנכסים שלו מושכרים, וכעת הוא מנסה להיפטר מהם. את אחד הבתים, אותו רכש לפני שנים ספורות ב-62 אלף דולר, הוא עומד למכור בכ-35 אלף דולר. כרמל סטאופר (33), סוכנת ביטוח מלואיוויל, קנטקי, מספרת על אנשים שמוכרים את מכוניותיהם משום שאין להם כסף לשלם את הביטוח. בעלה, קורט (35), עובד מדינה, מלמד ציד להשלמת הכנסה.

אבל לא רק עובדי המדינה נזקקים להשלמת הכנסה. גייב (38) ודבי (40) מרטינז, זוג מוסיקאים מיסיונרים מנשוויל, טנסי, מספרים שכיום הם מבלים הרבה יותר בבית והחלו לעבוד בעבודות "רגילות", לאחר שבתור מיסיונרים היו רגילים להסתובב ברחבי העולם וארה"ב ולספר על מעלליו של ישוע מנצרת. "הכנסיות והקהילות הנוצריות כבר לא מזמינות אותנו. אין להן כיום כסף לממן את הנסיעות האלה. למי יש?", הם אומרים.

"אובמה רוצה להפוך אותנו למדינה סוציאליסטית, אבל מה שהוא עושה זה בעצם לדחוף את מעמד הביניים למטה", אומרת דבי. "אנחנו לא מוכנים לזה, לא נממן את מי שלא אחראי על עצמו. רק אצלנו במשפחה המורחבת יש חמישה ילדים עד גיל 20 שנהפכו להורים, ללא נישואים כמובן. הם לא עבדו יום בחייהם וגם לא יעבדו. מעכשיו הם יחיו על קצבאות מהכסף שאני משלמת, ואנחנו לא מוכנים לזה. אותם צעירים נכנסים למעגל ועושים עוד ועוד ילדים רק כדי לקבל עוד ועוד קצבאות", היא מציגה את עמדת הרפובליקאים, הדורשים לקצץ בתקציבי הביטוח הלאומי, במדיקר ומדיקייד (ביטוחי בריאות לקשישים ולנזקקים).

אבל כאן, באזור "חגורת התנ"ך", מתנגדים להפלות. אז מה הפתרון? לזרוק את האנשים לרחוב?

"אם אותם אנשים יפסיקו לקבל כסף מהממשלה, הם יחשבו שוב לפני שיעשו שטויות. ואם למרות זאת הם ימשיכו לעשות שטויות, אז הם לא יפנו לממשלה - אלא יחזרו להורים או יבקשו עזרה מכנסיות, אבל לא יהיו נטל על משלמי המסים. אנחנו חיים כיום בחברה שכל הזמן אומרת: ‘תן לי, תן לי'".

"בחירה נוספת באובמה - אסון"

שיעור האבטלה בארה"ב אמנם ירד בנובמבר ל-8.6% - רמתו הנמוכה ביותר מאז מארס 2009 - אך שיטת חישוב מקיפה יותר של שיעור האבטלה של משרד העבודה האמריקאי, הכוללת גם אנשים שהתייאשו מחיפוש עבודה ועובדים במשרה חלקית שהיו מעדיפים לעבוד במשרה מלאה, מראה כי שיעור האבטלה בנובמבר היה 15.6%. בנוסף, מספר המשרות שנוספו לשוק העבודה בחודש שעבר היה נמוך מהצפוי.

"שיעור האבטלה האמיתי הוא 18%, הממשלה סופרת רק את מי שמבקש דמי אבטלה, אבל יש כאלה שלא מושכים דמי אבטלה, חזרו לגור עם ההורים ונסמכים עליהם", אומר סמואל מנדנהול (28), איש היי-טק העובד בחברת רד האט. "בחירה של אובמה לעוד ארבע שנים תהיה אסון", אומר מנדנהול, תומך נלהב של המושיע החדש של הרפובליקאים, ניוט גינגריץ'.

עם זאת, מנדנהול, החתן, שעל טבעת האירוסין (יהלום צלול מטיפאני'ס) שילם 10,000 דולר והוסיף עוד 5,000 דולר לטבעת החתונה, לא רוצה שאשתו לעתיד, ריקי-לורן (22), תעבוד. "אני מרוויח מספיק כדי לתמוך בשנינו", הוא אומר. "הנוצרים כאן מאמינים שהאשה צריכה להיות אחראית על משק הבית וגידול הילדים", אומרת דבי, אמה של ריקי-לורן, שעזבה את עבודתה לאחר לידת בתה הבכורה ולימדה את שני ילדיה בבית, בשיטת "הום-סקול".

גם מישל גודלט (40) מלואיוויל, קנטקי, החליטה להישאר בבית עם שלושת ילדיה (4, 2.5 ושנה). "גן לילד עולה כ-1,000 דולר בחודש, אין לזה טעם", היא מתלוננת על יוקר המחיה. בנוסף, גם אימה הפנסיונרית, הזכאית לתלושי אוכל בסך 16 דולר בחודש, עברה להתגורר עם המשפחה. הבעל, בראיין (46), שנאלץ למכור לפני כמה שנים את עסק מכירת המכוניות המשפחתי לאחר התרסקות הענף, עבר לתחום הבנייה ולהשלמת הכנסה מייעץ לעצמאים בתחום הרכב.

"צדק חברתי? קודם שילכו לעבוד"

ההכנות לחתונה הולכות ונשלמות. שש שושבינות בשמלות ערב שחורות, שישה שושבינים בטוקסידו (השכרה, 99 דולר לערב), שתי נערות פרחים ושני נושאי טבעת בני חמש שגויסו לאירוע. יום לפני החתונה כל משתתפי הטקס נפגשים בכנסייה ל-reheasal dinner, חזרה גנרלית לחתונה, שבסופה יוצאים החברים והמשפחה הקרובה לארוחה במסעדה, ששם לפי כללי הטקס ולרווחתו של ריק, הורי החתן ישלמו את החשבון.

בעלי הכנסייה, בארי, איש גדול ממדים בשנות ה-50 המאוחרות, רכש את המקום לפני כמה שנים ב-300 אלף דולר כהשקעה, ומשכיר אותו לאירועים פרטיים תמורת 3,000 דולר לערב. "פעם היו מזמינים אצלי מקום שנתיים מראש. עכשיו ממוצע ההזמנות ירד ל-8-9 חודשים מראש", הוא אומר. "בוודאי שמרגישים את ההאטה הכלכלית. כיום אנשים פחות מתחייבים להזמנת מקום ולתשלום מראש. הכנסייה שלי היא עוד מקום מבוקש, אבל במקומות מבוקשים פחות ההזמנה מראש ירדה להתראה של חודשיים-שלושה. טוב, נכון, הליברלים מתחתנים כיום פחות", הוא מגחך, "אבל פה בדרום עדיין שמרנים ונתוני הנישואים נשארו אותו דבר".

בינתיים, מדד ה-500 S&P רושם את הירידה השבועית החדה ביותר בשבוע חג ההודיה מאז 1932, וג'ים קריימר, הפרשן הכלכלי של רשת CNBC, מזהיר בתוכניתו "Mad Money" כי אירופה יכולה בקלות להרוס כל מסיבה בשווקים בארה"ב בגלל משבר האשראי, וכי ארה"ב נמצאת ברמת כוננות 3 - רק שני שלבים "מהתמוטטות כלכלית כה גדולה שלא ניתן בכלל לתפוש את משמעותה". "לראשונה מאז נמדד מספר מכשירי הטלוויזיה שברשות האמריקאים - נרשמה באחרונה ירידה בנתונים", מצטט מנחה הטוק שואו ג'ימי קימל ידיעה מהעיתונות. "היי, מה קורה פה? זאת אמריקה!", הוא אומר בתוכניתו. "פעם, התירוץ היחיד לא לקנות טלוויזיה היה שהאמריקאים שמנים מדי מכדי להיכנס לחנות!".

ערב חג ההודיה, גם תנועת המחאה בארה"ב מתאימה עצמה לעונת החגים ופונה לקהל הקונים שיציפו את החנויות ב"יום שישי השחור". ברחבי ארה"ב מתקיימות הפגנות באזורי מסחר ביום העמוס ביותר בשנה, ובניו יורק התאספו פעילי "לכבוש את וול סטריט" מחוץ לכלבו מייסי'ס וקראו "להחרים את מייסי'ס" ו"הפסיקו לתמוך בתאגידים הגדולים". "צדק חברתי?", מגחכים אורחי החתונה, רבים מהם תומכי תנועת מסיבת התה, "קודם כל שילכו לעבוד, זה צדק חברתי".

ליד שערי הכנסייה, מתכונן ריק ללוות את בתו לבמת הטקס, כמיטב המסורת האמריקאית. הוא מסדר את פפיון הטוקסידו ומוחה דמעה.

בכל זאת, חשבת לצמצם את הוצאות החתונה בעקבות המצב הכלכלי?

"נראה לך? זאת הבייבי שלי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#