לא מה שחשבתם: מי באמת מייצר משרות בשוק העבודה - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא מה שחשבתם: מי באמת מייצר משרות בשוק העבודה

הטענה כי יש להפחית מסים לעשירים מכיוון שהם מייצרים משרות, היא לא פחות ממגוחכת ■ אלה שצורכים בסופו של דבר את המוצרים ואת השירותים שמייצרים היזמים והמשקיעים - הם יצרני המשרות האמיתיים

9תגובות

מיליארדר בשם ניק הנאואר כתב באחרונה מאמר מערכת בבלומברג, שבו ניסה להפריך באגרסיביות את הטענה כי יזמים ומשקיעים עשירים הם אלה שמייצרים תעסוקה בארה"ב. על רקע מה שמכונה עתה בארה"ב "מלחמת מעמדות", חוזרים אנשים על טענה זו כל כך הרבה פעמים, עד שכיום רבים מתייחסים אליה כאל עובדה. בכל פעם שמישהו קורא לתת הקלות מס נוספות לעשירים, הטענה הזאת חוזרת שוב - כסיבה להעניק לאנשים עשירים תמריץ לייצר עוד משרות.

הטענה הזו מגוחכת מכמה סיבות. קודם כל, המיסוי על העשירים כבר הגיע לשפל היסטורי ביחס לתקופות אחרות, גם אלה שבהן היה שגשוג כלכלי. מיליארדרים ויזמים נוספים כמו הנאואר כבר הודו בפומבי כי מגוחך לחשוב כי העלאת המסים על רווחי הון ועל הכנסות בכמה אחוזים, תצמצם לפתע את התמריץ להקים חברות חדשות. נכון, היזמים ירוויחו פחות כסף מהקמת החברות, אך הם יקימו אותן בכל זאת. כך שקיצוץ המסים ליצרני משרות עשירים, רק יעשיר את מי שכבר מייצר משרות.

הנקודה המשמעותית יותר בדבריו של הנאואר, שמסבירה את הטעון תיקון בכלכלה שלנו, היא שאנשים עשירים למעשה אינם מייצרים את המשרות; לקוחות מייצרים משרות. ליזם יכול להיות הרעיון המוצלח בעולם, וגם מימון מספיק כדי לפתח ולמכור אותו, אך אם בסופו של דבר הצרכנים אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש את המוצר או השירות - היזם והמשקיעים לא יצליחו ליצור גם לא משרה אחת קבועה.

ומי אלה הלקוחות המסוגלים ליצור ולהשמיד משרות, ולתקן את הכלכלה? ברובם, אלה הם בני המעמד הבינוני - המכונה כיום גם ה-99 אחוזים. יש אמנם כמה חברות שפונות באופן בלעדי לחברי המאיון העליון, אך הן לא רבות.

אחת הבעיות היסודיות בכלכלה שלנו כיום היא הגידול הרדיקלי בנתח ההכנסה של ה-1% על חשבון ה-99%, שחל ב-30 השנים האחרונות. שינוי זה, לצד גורמים נוספים, הביא לכך שה-99% נעשו דחוקים בכסף, ואינם מסוגלים כעת לספק את הביקוש וכוח הקנייה הנחוצים ליצירת משרות רבות.

כשהתיאבון בשוק דועך, המשרות נעלמות

כצפוי, הטענות של הנאואר פגעו בעצב חשוף, במיוחד בקרב אותם אנשים המתגאים ומתנחמים בכך שהם, כאנשים עשירים, אלה שמייצרים את המשרות. הטענות כי אנשים עשירים מייצרים משרות אמנם שגויות, אולם הן נשמעות משכנעות, בעיקר כי חזרו עליהן פעמים כה רבות שהן נחשבות לעובדה. לכן ראוי לדעתי לבחון כמה מטענות אלה לעומק.

הטענות החכמות יותר, שמנסות להראות מדוע הנאואר טועה ואנשים עשירים כן מייצרים משרות, מסתכמות בכך: ברור שמשרות נוצרות על ידי יזמים ומשקיעים. צריך רק להסתכל על מספר המשרות שנוצרו בעמק הסיליקון, שם קיים שילוב ייחודי של מערכת הון סיכון מפותחת, תרבות יזמית, ויזמים מבריקים.

יזמים מבריקים כמו סטיב ג'ובס מייצרים מוצרים המייצרים ביקוש. אף אחד מאיתנו לא ידע שהוא רוצה אייפון לפני שסטיב ג'ובס המציא אותו. לפיכך, בהתבסס על היגיון זה, אפשר לומר כי ג'ובס יצר את כל המשרות הדרושות לייצור, לשיווק ולשירות של האייפון.

אלה טענות מפתות, אך שגויות. במקרה של אפל, כמו בדוגמה הכללית של עמק הסיליקון, מה שיצר את המשרות היו הלקוחות שרכשו את המוצרים והשירותים שחברות עמק הסיליקון ייצרו. ללא לקוחות אלה, האייפד ומאות מוצרים אחרים היו נותרים בשלב של אבטיפוס מגניב ותו לא. והמשרות של מי שייצרו אותם, שמומנו בהון סיכון, היו נעלמות במהרה - יחד עם ההון שהושקע בהן. יזמים ומשקיעים אינם מייצרים משרות - מלבד באופן זמני.

אפשר להוכיח זאת באמצעות כמה דוגמאות. יזמים בעמק הסיליקון בהחלט מקימים הרבה חברות מגניבות, והמשקיעים של עמק הסיליקון מספקים את ההון סיכון הנחוץ לחברות אלה כדי להתפתח. מדובר בתרומה חשובה לכלכלה - זהו גורם מפתח במה שהופך את כלכלתנו לדימנית וחיונית. השילוב של יזמים והון בהחלט מסוגל ליצור עבודות זמניות, שמתקיימות עד שההשקעה הראשונית נגמרת. ועדיין, ללא לקוחות בריאים, המסוגלים לרכוש את המוצרים ואת השירותים שיצרו יזמים ומשקיעים, משרות אלה ייעלמו במהרה.

מי שצריך הוכחה לכך, יכול להסתכל על סוף שנות ה-90 בארה"ב. בתקופה זו, ובייחוד ב-1999, מאות אלפי משקיעים שפכו עשרות מיליארדי דולרים על השקעות הקשורות לאינטרנט. היזמים והחברות שקיבלו את ההשקעות אלה השתמשו בהן ליצירת עשרות אלפי משרות - באופן זמני ביותר. אם יזמים ומשקיעים באמת היו יכולים לייצר משרות, המשרות האלה עדיין היו קיימות. אבל עד 2001, כשבועת האינטרנט התפוצצה ומאגרי ההון סיכון יבשו, מרבית אותן משרות כבר נעלמו. התברר כי לא היה ביקוש אמיתי למוצרים ולשירותים שלהן.

אך מה לגבי החברות ששרדו את התפוצצות הבועה - אמזון, גוגל, יאהו? האם ג'ף בזוס, מייסד אמזון; לארי פייג', מייסד גוגל; וג'רי יאנג, מייסד יאהו - לא יצרו עשרות אלפי משרות?

התשובה היא לא.

בזוס, פייג' ויאנג הקימו חברות מגניבות, ומגיע להם קרדיט הגון על כך. משקיעים סיפקו את ההון הראשוני הדרוש להקמת החברות. בזוס, פייג' ויאנג גייסו אנשים חכמים שסייעו להם לבנות את החברות ואת המוצרים שאנשים רצו, וזה בהחלט חיוני. בזוס ופייג' (גם אם לא יאנג) ניהלו את החברות שלהם היטב ב-10-15 השנים האחרונות. אך לומר שבזוס, פייג' ויאנג והמשקיעים המוקדמים שלהם "יצרו" את 100 אלף המשרות שישנן כיום באמזון, גוגל ויאהו זאת טענה מגוכחת.

מה שיצר את 100 אלף המשרות הוא הביקוש בשוק לשירות ולמוצרים של אמזון, גוגל ויאהו. כיצד אנחנו יכולים להיות בטוחים בכך? מכיוון שכפי שיאהו לומדת היום על בשרה, ברגע שהתיאבון בשוק למוצרים ולשירותים שלך דועך, המשרות שיצרת נעלמות.

למכור אייפדים רק בבנגלדש

אך מה לגבי סטיב ג'ובס? האם הוא לא יצר במו ידיו עשרות אלפי משרות כאשר המציא את האייפון והאייפד? ככלות הכל, אנשים כלל לא ידעו שהם רוצים אייפון או אייפד לפני שסטיב ג'ובס המציא אותם.

גם כאן התשובה היא לא, הוא לא ייצר את המשרות האלה. ג'ובס ואפל המציאו כמה מוצרים מדהימים שכ-100 מיליון אנשים בעולם כבר רכשו, ומגיע לו ולצוותו קרדיט על כך. אך הם לא ייצרו את המשרות. כיצד אנחנו יודעים זאת? קודם כל, כיוון שאם 100 מיליון האנשים שרכשו את האייפונים והאייפדים לא היו יכולים להרשות לעצמם לרכשם, אפל כלל לא היתה מוכרת אותם.

זה לא משנה כמה ביקוש נוצר למוצר שכולם חושקים בו. אם לאף אחד אין כסף לקנות אותו, לא יקנו אותו. אלא אם הם יכולים ללוות את הכסף על מנת לרכוש אותו, אבל זה כבר סיפור אחר - שהוא חלק מהבעיה של הכלכלה האמריקאית.

הכסף ששימש לרכישת אייפונים ואייפדים לא נוצר בחלל האוויר הריק. כשהכסף שימש לרכישת האייפונים והאייפדים, הוא לא הוצא על משהו אחר. כלומר, אם סטיב ג'ובס ואפל לא היו ממציאים את האייפון והאייפד, הכסף ששימש לרכישתם ודאי היה משמש לרכישת מוצר אחר. והחברות שהיו מייצרות את אותו מוצר אחר היו נחשבות ליצרניות המשרות.

העובדה שאפל הצליחה לבנות את מלכודת העכברים טוב יותר לא יצרה משרות באופן פתאומי. היא פשוט הזיזה את המשרות מחברות שיצרו מלכודות עכברים ישנות יותר, לזו שייצרה את מלכודת העכברים הטובה יותר. ובמקרה הזה, היא בעיקר העבירה את המשרות לאסיה, שזה גם כן נושא נפרד. למעשה, אם לוקחים בחשבון את העובדה שאפל יצרה תהליך ייצור יעיל יותר עבור מלכודות העכברים שלה, ייתכן שאפל וסטיב ג'ובס בכלל השמידו משרות, ולא ייצרו אותן.

אם עדיין לא השתכנעתם, חשבו על זה בצורה הבאה: דמיינו שסטיב ג'ובס ואפל היו מצליחים למכור את האייפונים והאייפדים שלהם אך ורק בבנגלדש, שם ההכנסה הממוצעת לנפש היא כ-1,700 דולר בשנה. כמה משרות אתם חושבים שסטיב ג'ובס ואפל היו מייצרים אז? לא רבות.

יזמים ומשקיעים הם חלק חיוני בכלכלה. הם מסייעים לשמר את גמישותה ואת חיוניותה של הכלכלה, ותורמים לגל היצירתיות ההרסנית, המעודדת חדשנות, ולהתקדמות ועושר. אבל מה שמייצר כמעט את כל המשרות היא הצריכה של אותו עושר ברחבי הכלכלה. במלים אחרות, ללא לקוחות פוטנציאליים חזקים, היזמים והמשקיעים לא יכולים לעשות דבר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#