האסטרטגיה של מרקל נתקעת לאובמה כמו עצם בגרון - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האסטרטגיה של מרקל נתקעת לאובמה כמו עצם בגרון

האמריקאים מאמינים כי פעולה מהירה וחזקה להשבת אמון השווקים בטווח הקצר היא חיונית, וכי התמקדותם של הגרמנים בטווח הארוך מסכנת את אירופה בשפל כלכלי, שיגרור עמו מטה את ארה"ב ■ הגרמנים טוענים שאובמה דואג רק לתוצאות הבחירות, ורואים בהתמוטטות האמון בשווקים מהלך שעוזר לתקן עיוותים רבים

2תגובות

ניקולס קוליש, ניו יורק טיימס

>> הקנצלרית אנגלה מרקל מגרמניה הצליחה להתגבר על כל הספקות והניחה את היסודות לאיחוד אירופי הדוק יותר, שלדבריה מתקן את השגיאות שנעשו בלידתו של היורו ומעלה את האינטגרציה על נתיב יציב לטווח הארוך. בכך היא כפתה משמעת תקציבית גרמנית על אירופה, בתור התרופה הנחוצה למשבר הפוגע באזור.

ואולם, באותה שעה שבה מנהיגי אירופה התוו את התוכנית, נשיא ארה"ב ברק אובמה שיגר את האזהרה החריפה ביותר עד כה בדבר הפתרון שמציעה גרמניה למשבר. לדברי אובמה, ההתמקדות בשינוי פוליטי וכלכלי לטווח הארוך נכונה, אך ללא פעולה מהירה וחזקה דיה נמצא גוש היורו תחת איום מצד כוחות השוק כבר בחודשים הקרובים. "יש משבר בטווח הקצר שחייבים לפתור אותו, כדי להבטיח שיש אמון בשווקים ביכולתה של אירופה לעמוד מאחורי היורו", אמר אובמה.

בלב המחלוקת בין ארה"ב לגרמניה נמצאת השאלה עד כמה ממשלות צריכות להתכופף בפני כוחות השוק. אובמה רואה בהשבת היציבות והאמון למשקיעים ולשווקים מרכיב חיוני להשגת שינויים גדולים במדיניות הציבורית. מרקל מתייחסת לתעשייה הפיננסית בספקנות עמוקה וטוענת, בנימה כמעט מוסרנית, ששינוי אמיתי אינו אפשרי אלא אם הלווים (הממשלות) והמלווים (המשקיעים הפרטיים) ישלמו מחיר גבוה על טעויותיהם.

"זהו קרב אידיאולוגי", אמר אלמוט מילר, מומחה לאיחוד האירופי במועצה הגרמנית לקשרי חוץ. "יש הבנה שונה כיצד להקים כלכלה בת קיימא בעולם גלובלי. וכאן יש תהום פעורה".

יידרשו שבועות ואולי חודשים לדעת מי צודק, אך ברור כי ההימור מסוכן - על כף המאזניים מוטלים בריאותה של הכלכלה העולמית, האיחוד האירופי, ואולי תקוותיו של אובמה לזכות בנשיאות. כלכלנים טוענים כבר חודשים כי אכיפת הצנע על הכלכלות מוכות המשבר של אירופה עלולה להביא למיתון עמוק בטווח הקצר ולסכן את יישומו של שינוי אפקטיבי.

מרקל אולי הצליחה במקום שנכשל קודמה, הלמוט קוהל - היא הצליחה להשיג פיקוח מחמיר יותר על תקציבי ממשלה וסמכות לנציבות האירופית להתערב בתקציבי מדינות. תגובת השווקים היתה חיובית, אך זה כבר קרה בעבר לאחר הסכמים כאלה. הספקנים טוענים שכלכלית, מרקל - מלכת הצנע של אירופה - זכתה בניצחון ריק מתוכן, שיתפורר כמו כל פתרון אחר שהוכרז עד כה.

אובמה גאה בכך שהצליח למנוע לא רק מארה"ב, אלא מהעולם כולו, מלהגיע לקריסה פיננסית חמורה לאחר 2008, בזכות חבילת תמריצים שניתנה במקביל לתמיכה ללא הגבלה מהבנק הפדרלי, וייתכן שאף מנע מהעולם מלהיקלע לשפל גדול חדש. אולם לדברי בכירים אמריקאים, התעלמותה של מרקל מהטווח הקצר מעוררת מחדש את הסכנה שממנה חמקו ב-2008. לממשלות חזקות שיכולות ללוות בזול, אומרים כלכלנים משני צדי האוקינוס האטלנטי, יש מחויבות להתערב באגרסיביות ולפצות על החולשה בביקוש הפרטי.

הגרמנים מתנגדים נחרצות לכל פתרון שכולל הגדלת חובות או התחממות האינפלציה - השד ההיסטורי שרודף אותם. בכירים בברלין ובבונדסבנק טענו כי על הבנק המרכזי להפגין ריסון ולא לקנות אג"ח רבות מדי של ממשלות גוש היורו. "לא נקריב את הזכרונות שלנו", תיאר יוזף יופה, מו"ל השבועון "די צייט", את העמדה של גרמניה.

אנשי אובמה טוענים כי לנוכח המיתון המשחר לפתחה של אירופה, האיום האמיתי הוא שפל כלכלי ולא אינפלציה. על גרמניה לזכור את המשבר הנכון, הם אומרים - הדפלציה והנסיגה של שנות ה-30, ולא ההיפר-אינפלציה של שנות ה-20.

הסיכון המוסרי מדאיג את האמריקאים הרבה פחות: הזמן לעריכת חשבון נפש הוא לאחר שהיציבות הפיננסית תושב על כנה, הם אומרים. אחרת, יהיו אלה האנשים הרגילים, ולא העשירים, שיסבלו. הנשיא אובמה עומד מחדש לבחירה, ורואה את המשבר באירופה כאחד האיומים הגדולים ביותר על סיכוייו לזכות. המשבר הזה עלול להפיל את אמריקה בחזרה למיתון. הגרמנים מודעים לכך, ומאחורי הקלעים מתלוננים כי תוצאות הבחירות הן הדאגה העיקרית של אובמה.

הגרמנים, מצדם, נראים כמעט כמי שמקבלים בברכה את התמוטטות האמון בשווקים: ללא הלחץ הגובר מצד השווקים, סילביו ברלוסקוני לא היה מתפטר מראשות ממשלת איטליה. ללא תמריץ הפחד, רוב המדינות באירופה היו מסרבות להעניק לבריסל את סמכות הפיקוח על תקציביהן הלאומיים ואת הזכות להטיל סנקציות על מפירות הכללים.

"הגרמנים חושבים שהסלמת המשבר היתה חיונית כדי לאלץ את צרפת לוותר על ריבונות", אמר יאקוב פאנק קירקגארד ממכון פיטר פיטרסון לכלכלה בינלאומית בוושינגטון. "אפשר לומר שהמשבר היה קריאת ההתעוררות, או אפילו הכלי שבאמצעותו השיגה גרמניה את כניעותן של המדינות האחרות".

גרמנים רבים גם רואים ברומן של האנגלו-אמריקאים עם התעשייה הפיננסית את שורש הדעיכה של המערב בתחרותיות מול המזרח העולה. הבנקים הגדולים יוצרים בועות ומנצלים אותן לטובתם, ובכך יוצרים צורך בחילוצים ענקיים, הם אומרים, בלי לייצר צמיחה בת קיימא.

בה בעת, היצוא הגרמני יגיע לשיא השנה, מעל טריליון יורו (1.3 טריליון דולר), לראשונה מעולם.

האסטרטגיה של מרקל היא עדיין מסוכנת להפליא. לפני שנה היא שגתה כשהתעקשה כשכל חילוץ צריך לכלול את השתתפות המגזר הפרטי, דרישה שנכללה בחילוץ יוון. השווקים הענישו את איטליה וספרד על כך, והדרישה בוטלה בפסגה בבריסל בשבוע שעבר.

אובמה היה מודאג דיו כדי לשלוח את שר האוצר שלו, טימותי גייתנר, לצלצל בפעמוני האזעקה ברחבי היבשת לפני הפסגה. אולם חברות אחרות בגוש היורו בלעו את הספקות ואישרו את ההסכם ביום שישי, מאחר שהעלייה בתשואות האג"ח שלהן לא הותירה להן ברירה אלא לציית לגרמניה.

"המדינות שהתנגדו בעבר לצעדים כאלה נמצאות תחת כזה לחץ עתה, שהן חייבות לחזור ולזכות באמינות", אמר יורגן מאתס, כלכלן בכיר במכון קלן למחקר כלכלי. בסופו של דבר, העמדה של מרקל ניצחה את זו של אובמה. "מרקל מנגנת בחליל וכותבת את התווים", אמר יופה מ"די צייט".

האם האסטרטגיה של מרקל תצליח או תיכשל - זו שאלה שהשווקים יתחילו לשאול ביום שני, בין אם היא תאהב זאת ובין אם לאו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#