המתכון של "מרקוזי" פשוט לא מספק - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המתכון של "מרקוזי" פשוט לא מספק

אירופה זקוקה לתוכנית מאוזנת יותר ליצירת איחוד פיננסי ותקציבי

תגובות

כשספרי ההיסטוריה ייכתבו, האם הפסגה של 8-9 בדצמבר 2011 תיזכר כנקודת מפנה במשבר בגוש היורו? עוד לפני הפסגה, המוקד שלה כבר היה ברור, הודות להסכם מ-5 בדצמבר בין שני האנשים החשובים ביותר בפסגה: קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ונשיא צרפת, ניקולא סרקוזי. המוקד יהיה הגבלת החוקים התקציביים של גוש היורו.

הצמד שזכה באחרונה לכינוי "מרקוזי", קבעו כי יש להעניק חשיבות עליונה למשמעת תקציבית מוגברת בגוש היורו, ולאכוף אותה בצורה אגרסיבית יותר.

אך עדיפות שכזו עקומה בצורה מסוכנת. אם על היורו לשרוד, אירופה זקוקה לתוכנית מאוזנת יותר ליצירת איחוד פיננסי ותקציבי שהולם את האיחוד המוניטרי הקיים. מציאת דרכים למשטר ממשלות ולמניעת פזרנות היא רק חלק מכך - ולא המהלך החשוב ביותר. לבדו, מהלך זה לא צפוי לעבוד.

ראשית, יש להבין על מה בדיוק הסכימו סרקוזי ומרקל. עד סוף מארס 2012 הם רוצים שכל ממשלות האיחוד האירופי - או לכל הפחות 17 החברות בגוש היורו - יסכימו על שינוי חוקי התקציב במדינותיהן. חברות גוש היורו ייאלצו לכלול את תקרות החוב והגירעון בחוקותיהן. בית המשפט האירופי לצדק יקבע אם חקיקה לאומית זו מחייבת מספיק. הסנקציות שיוטלו על מדינות שיחרגו מתקרות אלה יהיו יותר אוטומטיות מכפי שהן כיום.

השאלה אם דרוש לכך שינוי נרחב באמנות האירופיות נתונה לדיון סוער. נשיא המועצה האירופית, הרמן ון רומפוי, חושב שאפשר לעשות הרבה באמצעות שינוי פרוטוקול. מרקל חושבת שלא די בכך. ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, עושה שרירים. אך בכל מקרה, רפורמות כאלה לא צפויות להספיק כדי לפתור את הבעיה.

הסיכוי למנוע ממדינה פזרנית פעולה באמצעות קנסות, הוא קטן. החריגה מהכללים התקציביים לא היתה הבעיה היחידה ואפילו לא המרכזית מלכתחילה. המשבר הנוכחי נוגע פחות לפזרנות תקציבית מלחששות המשקיעים מהיתכנות היורו. אובססיה לגבי צנע עשויה רק להחריף את הבעיה בטווח הקצר בשל המיתון שינבע מכך, וללא מסגרת למימון משותף, אמון המשקיעים לא ישוב לשווקים.

בחזית זו, חזון מרקוזי אינו מציע פתרון. מרקל שיכנעה את סרקוזי לפסול במשותף אפשרות להנפקת אג"ח משותפות לגוש היורו (יורובונדס). הוא שיכנע אותה לצמצם את דרישתה להשתתפות משקיעי האג"ח בחילוץ המדינות הבעייתיות. התקווה היא כי נקיטת מלים חריפות בנוגע למשמעת תקציבית תספיק כדי לשכנע את הבנק המרכזי של אירופה להתערב. אך אין כל אסטרטגיה בנוגע לשאלה הגדולה יותר של מידת הערבות שעל גוש היורו להעניק לחברותיו.

ניסיון העשור האחרון מספק ראיות מספקות לכך שחוקים תקציביים אינם מספקים. אך שילובם באחריות משותפת לחובות עשויה לספק תגמול להתנהגות טובה, וגם סנקציה אמינה: כל מדינה שחורגת מחוקי הגירעון לא תוכל ליהנות מיתרון היורובונדס.

זה עדיין יותיר דברים רבים אחרים, כולל רפורמות מבניות לעידוד התחרותיות וליצירת מערכת בנקאות אירופאית משולבת. אך לב הבעיה חייב להיות יצירת קשר בין התנהגות טובה לאחריות משותפת. אחרת תהיה זו רק עוד פסגה אחרת מתוקשרת שכושלת בפתרון משבר היורו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#