וידיאו

סופו של עידן: סילביו ברלוסקוני התפטר מראשות ממשלת איטליה

(עדכון) 17 שנים אחרי שמונה לראשונה לתפקיד, ואחרי שלוש קדנציות, הגיש ברלוסקוני את התפטרותו לנשיא ■ תוכנית הקיצוצים באיטליה אושרה סופית בבית הנבחרים, וסללה את הדרך למהלך ■ המועמד המוביל להחליפו - מריו מונטי

סוכנויות הידיעות
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים2
סוכנויות הידיעות

ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני הגיש הלילה את התפטרותו לנשיא המדינה ג'ורג'יו נפוליטנו, לאחר שהפרלמנט האיטלקי אישר את חבילת הצנע של ברלוסקוני, בצעד שסלל את הדרך להתפטרותו ולמינויו של ראש ממשלה חדש במקומו. אתמול אישר הסנאט האיטלקי את צעדי הצנע, והיום הלך בעקבותיו גם הבית התחתון של הפרלמנט ואישר את חוק התקציב החדש ברוב של 380 קולות מתוך כלל  630 חברי הבית התחתון. מריו מונטי צפוי להחליף את ברלוסקוני.

בעקבות אישור התקציב, יצאו אלפים לרחובות רומא לחגוג את התפטרותו הצפויה של ברלוסקוני, שהתחייב להתפטר עם העברת חבילת הצנע.

ברלוסקוני החזיק בתפקיד ראש ממשלת איטליה ב-3 הזדמנויות שונות: בשנים 1994-1995, בשנים 2001-2006, ומ-2008 ועד היום. הוא היה ראש הממשלה בעל משך הכהונה המצטבר השלישי באורכו באיטליה, אחרי בניטו מוסוליני וג'ובאני ג'וליטי.

הסנאט האיטלקי אישר חבילת צעדי צנע - צעד ראשון לקראת יציאתו של סילביו ברלוסקוני ממשרד ראש הממשלה. על מנת לזרז את תהליך ההצבעה בסנאט האיטלקי, נמנעה האופוזיציה מהצבעה, ואיפשרה את אישור חבילת הצנע ברוב של 156 בעד לעומת 12 נגד.

ברלוסקוני הבטיח להתפטר השבוע, ברגע שחבילת הצנע תאושר, ולאפשר למנהיג חדש להתמנות כראש הממשלה. הוא צפוי להתפטר היום או מחר. כעת הוא צפוי להיפגש עם ממשלתו, ולאחר מכן להיפגש עם נשיא איטליה, ג'ורג'יו נפוליטנו, לו הוא צפוי להגיש את התפטרותו. מריו מונטי, לשעבר נציב התחרותיות של האיחוד האירופי, נחשב כמועמד המוביל להחליף את ברלוסקוני, והוא עשוי להיכנס לתפקידו כבר ביום שני.

לשמע מחיאות כפיים של מחוקקים אחרים, תפס מונטי אתמול לראשונה את מושבו בבית העליון של הפרלמנט, לאחר שמונה כסנאטור לכל ימי חייו. מונטי כבר קיים דיונים עם הנשיא ג'ורג'יו נפוליטנו ועם מנהיג הקואליציה בסנאט, מה שחיזק את ההערכות כי הוא המועמד המוביל להחלפת ברלוסקוני.

החקיקה שאישר הסנאט נועדה לצמצם את חובותיה של איטליה, שהגיעו לסך של 2.6 טריליון דולר, ולעודד את הצמיחה במדינה. האיחוד האירופי כבר הצהיר כי על איטליה יהיה לנקוט צעדים נוספים לרפורמה זו.

החקיקה כוללת מכירת נכסים ממשלתיים בהיקף 21 מיליארד דולר, והעלאת גיל הפרישה מ-65 ל-67 עד שנת 2026. החקיקה גם הניחה יסודות חוקיים להגמשה של שוקי העבודה וליברליזציה של מקצועות סגורים, להקלות מס לחברות המגייסות עובדים צעירים, ולהפחתת הבעלות הממשלתית על שירותים מקומיים.

עוד כוללת תוכנית הצנע של איטליה, המסתכמת בכ-45 מיליארד יורו בשנתיים הקרובות, העלאת המע"מ באחוז ל-21%, הקפאת משכורות במגזר הציבורי עד 2014, העלאת גיל הפרישה לנשים במגזר העסקי ל-65, בדומה לגיל הפרישה של גברים, מסים חדשים על הגז והנפט ואכיפה מוגברת של גביית המס ברחבי המדינה. היקף הקיצוצים צפוי להיות 20 מיליארד יורו ב-2012, ובשנה שלאחר מכן יקוצצו עוד 25.5 מיליארד יורו.

עידן ברלוסקוני אולי הסתיים, אך מורשתו תמשיך להתקיים עוד שנים רבות. "למרבה הצער, סופו של ברלוסקוני לא יוביל לקצו של המעמד הפוליטי הגרוע ביותר באירופה", כתב הפרשן אנטוניו פדאלרו ביום חמישי, בעיתון "איל פאטו קואוטידיאנו" הנוטשה שמאלה. "אך הוא עלול להביא לעונה של זומבים, דמוקרטים נוצרים שמרנים שזכו לחיים חדשים על מנת לחלק מחדש את הריסות מדינתנו המסכנה בשם האחדות הלאומית".

ביוון, לאחר מהלכים דומים להחלפת מנהיגים נבחרים בפקידי ממשל בכירים ומכובדים הידועים במומחיותם ולא בכישוריהם הפוליטיים, לוקאס פפדמוס, ראש הממשלה שנבחר על ידי הקואליציה, חשף את מועמדיו לתפקידים שונים בממשלה, ואלו הושבעו במהלך היום. שר האוצר אוונגלוס וניזלוס ימשיך בתפקידו, כמו גם שרים אחרים בממשלתו של ראש הממשלה היוצא, יורגוס פפנדראו. פפדמוס הכניס לממשלה גם כמה מחברי האופוזיציה.

התהפוכות הפוליטיות השבוע עשו שמות בשוקי האג"ח השבוע, ודחפו את עלות מימון ההלוואות באיטליה לרמות שכלכלנים מעריכים כי אינן ניתן לקיום לאורך זמן - מה שהגדיל את הלחץ על הפוליטיקאים. התשואה על האג"ח של איטליה ל-10 שנים, מדד לחששות המשקיעים, ירדה ביום שישי לכ-6.6%, לאחר שבשיא המשבר בשבוע שעבר עלתה כבר על 7%.

גם מדדים אחרים הצביעו על הרגעת המשקיעים לגבי מצבה של אירופה, לפחות בינתיים: מדדי המניות המובילים בבריטניה, צרפת וגרמניה רשמו כולם עליות ביום שישי, והעליות נמשכו גם בוול סטריט. היורו התחזק ב-1.4%, לרמה של כמעט 1.37 דולר ליורו.

אך למרות התגובות החיוביות ביום שישי, חששות עמוקים ממשיכים להתקיים בנוגע למאמציה של אירופה למנוע ממשבר החובות שלה לגרור את הכלכלה העולמית כולה כלפי מטה. בסימן לכך שלארה"ב נגמרת הסבלנות, התקשר ביום חמישי בלילה נשיא ארה"ב ברק אובמה לקאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ולנשיאי צרפת ואיטליה, ניקולא סרקוזי וג'ורג'יו נפוליטנו.

טימותי גייתנר, שר האוצר האמריקאי, התייחס אף הוא למשבר היורו: "המשבר באירופה ממשיך להיות הסכנה העיקרית לצמיחה העולמית", אמר בפגישת הפורום לשיתוף פעולה כלכלי באזור אסיה והאוקיינו השקט. "חיוני כי אירופה תפעל במהרה לגיבוש תכנית חזקה להשבת היציבות הפיננסית". גייתר קרא לכלכלות אסיה והאוקיינוס השקט לעודד את הצמיחה, על מנת לפצות על ההאטה הצפויה בצמיחה באירופה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker