הדרמה ביוון נמשכת: דיווח כי ממשלת פפנדראו אילצה אותו להתפטר

(עדכון) לדברי מקורות, שר האוצר אוונגלוס וניזלוס ביקש מראש הממשלה להתפטר "לטובת המפלגה" ■ מוקדם יותר הכחיש פפנדראו דיווחים על התפטרותו ■ בכירים במפלגתו של פפנדראו דיווחו כי יו"ר האופוזיציה הסכים לתמוך בחבילת החילוץ האירופית

רויטרס
סוכנויות הידיעות
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

ראש ממשלת יוון, יורגוס פפנדראו, הגיע להסכם עם ממשלתו לפיו יסכים להתפטר ויעביר את מושכות השלטון לממשלת קואליציה - ובתמורה יסייעו לו לזכות בהצבעת האמון מחר בפרלמנט היווני, לדברי מקורות שקיבלו מידע על פגישת השרים. לדבריהם, השרים המעורבים בעסקה הובלו על ידי שר האוצר אנגלוס וניזלוס, שיצא בבוקר נגד הכרזת משאל העם של פפנדראו מוקדם יותר השבוע.

"נאמר לו שעליו לעזוב בשקט על מנת להציל את המפלגה", אמר מקור אחד לרויטרס בתנאי שזהותו לא תפורסם. "הוא הסכים להתפטר. זה היה מאוד מתורבת, בלי כעסים". המקור אמר כי פפנדראו הודה כי טעה כאשר קרא ביום שני למשאל עם על חבילת החילוץ האירופית. "וניזלוס אמר לו שעליו לפרוש בשקט לטובתו ולטובת המפלגה, וכי הממשלה תסייע לו לעשות זאת", אמר המקור. "זאת, בתנאי שישרוד את הצבעת האמון כמובן, מה שכלל אינו מובטח".

שר שנכח בפגישה אמר כי פפנדראו הסכים לפרוש לאחר שגיבש קואליציה עם מפלגת הדמוקרטיה החדשה השמרנית. "זה היה ההסכם", אמר השר. "כעת זה נראה קשה, כיוון שיו"ר האופוזיציה סמאראס מציב כל מיני תנאים".

מקורות במפלגתו של סמאראס אמרו כי הם מעוניינים בממשלה על-מפלגתית שתכהן כחודש, וכי התפטרותו של פפנדראו היא תנאי הכרחי לכך. "אנחנו לא רוצים אפילו שאנשינו יהיו בממשלה הזאת. עדיף יהיה בכלל שהממשלה תהיה א-פוליטית לחלוטין", אמר בכיר במפלגה. בכירים בממשלת פפנדראו אומרים כי מפלגתו תנסה לקבוע תקופת ביניים של חצי שנה, וכי לאחר משא ומתן יהיה פרק זמן זה 3 חודשים לבסוף.

שני הצדדים מסכימים כי ממשלה זו תהיה אמונה על אשרור חבילת החילוץ, והעברת המדינה לבחירות.

צילום: רויטרס

פפנדראו נסוג ממשאל העם

משאל העם ביוון בוטל, לאחר שראש ממשלת יוון, יורגוס פפנדראו, שהפתיע השבוע את העולם כאשר הכריז על קיומו, הודה כי יהיה זה בלתי אפשרי לקיימו. פפנדראו קרא לאופוזיציה לשתף פעולה ולהצטרף למפלגת אחדות שתאפשר את החלת תכנית החילוץ האירופית. אך יו"ר האופוזיציה שנאם אחרי פפנדראו בפרלמנט תקף אותו חריפות וחזר על קריאתו להתפטרותו.

לדברי קוסטס ייטונס, חבר ותיק במפלגתו של פפנדראו, הסביר ראש הממשלה בישיבת השרים כי בלתי אפשרי לקיים את משאל העם, שכן יציאה מגוש היורו תסכן את עתידה של יוון.

לעומת זאת, פפנדראו אמר כי הוא נמצא במגעים עם מפלגת האופוזיציה, הדמוקרטיה החדשה, בניסיון להקים ממשלת איחוד לאומית של שתי המפלגות הגדולות, שתוכל להעביר רפורמות הנשענות על בסיס רחב בפרלמנט. לפי ייטונס, ראש הדמוקרטיה החדשה אנטוניס סמאראס, שהתנגד בעבר לתוכנית החילוץ האירופית, הסכים כעת לתמוך בה. "פפנדראו הלך צעד אחורה ואמר כי לא יקיים את משאל העם, ואנטוניס סמאראס הסכים לתמוך בחבילת החילוץ, שזה הישג טוב עבורנו, בפרלמנט, גם הוא הלך צעד אחד אחורה", אמר ייטונס לערוץ הטלוויזיה היווני מגה טיוי.

פפנדראו נאם בפני סיעתו הערב והודיע רשמית כי ויתר על כוונתו לערוך בעוד חודש משאל עם לאישור תכנית החילוץ. "המחויבות הראשונה שלנו היא להימנע מפשיטת רגל ולמנוע מהמדינה לקרוס", פתח ואמר. "היינו שפן נסיונות - מדינה מפותחת באיחוד מוניטרי", אמר עוד במילות הפתיחה שלו. "הקורבנות שהקריבו היוונים לא ירדו לטימיון. מדי יום, הם מסייעים בבניית היסודות החדשים למדינתנו. אני לא יודע אם יש חברות אחרות המסוגלות לקבל על עצמן מעמסה שכזו בפרק זמן קצר שכזה".

פפנדראו כינה את חבילת החילוץ שהתקבלה בבריסל בשבוע שעבר נקודת מפנה עבור יוון, אך ביקר בחריפות את התנהלות מנהיגי אירופה אל מול יוון. "ברור שחווינו מאורעות אלה באופן שלא הגיע לנו ופגע בנו", אמר בהתייחסו לאופן שבו מרקל וסרקוזי השפילו אותו בפומבי אתמול בדיוני החירום בקאן. "כאשר הורו לנו כיצד לקיים את משאל העם שלנו, ניסו להגדיר עבורנו את החוקים. אנו נושאים על גבנו את הצלב, ותוך כדי, הם עוד סוקלים אותנו באבנים".

בהתייחסו למשאל העם עליו נאלץ לוותר, האשים פפנדראו את מנהיגי אירופה. "אמרתי לשותפינו שלו היה לנו קונצנזוס פוליטי, אם היינו יכולים להצביע על חבילת החילוץ, לא היה צורך בפתרונות אחרים". הוא הוסיף כי "אני מאמין בדמוקרטיה וערכי הדמוקרטיה, וכשהכרזתי על משאל העם - שותפינו רצו שהכל ידפוק כמו שעון, כמו רובוט - ואם לא נוכל לקיים את מחוייבותנו, השתתפותנו בגוש היורו תעמוד בסימן שאלה".

אך על מנת שיוון תעמוד במחוייבותה, קרא פפנדראו לאופוזיציה לשלץ פעולה, והזמין אותה לשאת ולתת במשותף על חבילת החילוץ. הוא הוסיף כי הקדמת הבחירות תהיה קטסטרופלית - אך לא ביטל את הצבעת האמון המתוכננת מחר בפרלמנט.

שר האוצר היווני, אוונגלוס וניזלוס, הדגיש כי יוון זקוקה לתשלום הבא של חבילת הסיוע עוד לפני ה-15 בדצמבר, וזקוקה לשם כך לאישור הפרלמנט.

יו"ר האופוזיציה, סמאראס, הכחיש כי נענה לקריאות האחדות של פפנדראו. "הוא מתנהג כאילו לא הבנתי מה אמרתי לו. דרשתי ממנו להתפטר. אם הוא הבין שאני רוצה למשול יחד עימו – הוא טועה". סמאראס אמר רק כי אמר לפפנדראו שהוא מעוניין בהתפטרותו, ובעקבותיה הקמת ממשלה זמנית על-מפלגתית, שבין היתר תהיה אמונה על ארגון בחירות חדשות.

סמאראס המשיך וטען כי ב-27 באוקטובר הסכים לתנאי חבילת החילוץ כיוון שהבין כי אין מוצא אחר. טענתו זו התקבלה בזעם קולני על ידי נציגי מפלגתו של פפנדראו. עוד ציין, במסגרת נסיונו להציג את פפנדראו כשקרן כרוני, כי פפנדראו טען שאמר למנהיגי אירופה מבעוד מועד על הכוונה לקיים משאל עם. לאחר נאומו, פרשה מפלגתו, הדמוקרטיה החדשה, מהדיונים בפרלמנט על הצבעת האמון בממשלה מחר. על רקע הנאום, נראה שפפנדראו יתקשה להימנע מבחירות מחודשות - אלא אם יחליט להתפטר.

פפנדראו הודיע: לא מתפטר

למרות דיווחים ברשת התקשורת הבריטית ה-BBC, הודיעה הטלוויזיה הממשלתית ביוון כי פפנדראו התעקש כי הוא אינו מתכוון להתפטר מתפקידו וכך גם הקבינט.

פפנדראו כינס הבוקר ישיבת קבינט דחופה בעקבות האולטימטום שהוצב לו. שר האוצר היווני, אוונגלוס וניזלוס, אמר כי שאלת הישארותה של יוון בגוש היורו לא צריכה לעמוד למשאל עם.

מנהיגי גוש היורו הגבירו אתמול את הלחץ על יוון, ואמרו כי משאל העם שתיכנן לקיים ראש הממשלה לגבי הסכם החילוץ יכריע אם יוון תישאר בגוש היורו. ההצהרה כי משאל העם - אשר צפוי היה להתקיים ב-4 בדצמבר - עלול לגרום לעזיבתה של יוון את גוש היורו, היתה ההכרה הראשונה בכך שעזיבה כזו אפשרית, ומגיעה לאחר שנתיים שבהן הכחישו המנהיגים בתוקף את ההערכות כי יוון תיאלץ לעזוב בעקבות משבר החוב.

"חשיבות משאל העם היא בשאלה אם יוון מעוניינת להישאר בגוש היורו - כן או לא", אמרה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, במסיבת עיתונאים משותפת לה ולנשיא צרפת ניקולא סרקוזי. מנהיגי שתי הכלכלות הגדולות באירופה קיימו אתמול דיוני חירום בקאן שבצרפת, בהם הפעילו לחץ על פפנדראו. בדיונים נכחו גם יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד, ובכירים נוספים באיחוד האירופי ובגוש היורו.

בהפיכתו של משאל העם למשאל על עזיבתה של יוון את גוש היורו נטלו המנהיגים סיכון גדול. עזיבתה של החברה החלשה ביותר בגוש היורו עלולה לעורר אפקט דומינו, אשר יסחוף אחריה את אירלנד ופורטוגל, שתי כלכלות אחרות שקיבלו חילוץ, ואולי אף לגרום לקריסתן של איטליה וספרד, שתי כלכלות גדולות ומרכזיות יותר אשר מצויות אף הן במשבר.

במסגרת ההסכם התחייבו האיחוד האירופי וקרן המטבע להעניק ליוון חבילת חילוץ שנייה בסך 100 מיליארד יורו (138 מיליארד דולר), בנוסף לחבילת החילוץ הראשונה בסך 110 מיליארד יורו שכבר החלה לקבל בשנה שעברה. בנוסף, הוסכם כי נושיה הפרטיים של יוון יספגו "תספורת" של 50% על האג"ח הממשלתיות שבהן הם מחזיקים.

מנהיגי גוש היורו כבר חתמו על השלב הבא בחבילת הסיוע לפני שבועיים, אך המנהיגים אמרו כי ללא אישור החבילה השנייה אין טעם להמשיך בראשונה. "אנחנו רוצים להמשיך עם היוונים, אך יש חוקים ולא מקובל עלינו שהחוקים האלה יופרו", אמר סרקוזי לעיתונאים אתמול.

עם זאת, יוון נאלצה בתמורה לאמץ אמצעי צנע מחמירים יותר על מנת להאיץ את קצב הקיצוצים וצמצום הגירעון. "חשתי שחשוב שהעם היווני יחליט לגבי ההתפתחויות החשובות האלה", אמר פפנדראו בתחילת השבוע. "זוהי זכותם הדמוקרטית והעם היווני, אני מאמין, בוגר וחכם מספיק לקבל החלטה שתהיה לטובת העם והמדינה".

בשעה שמרקל וסרקוזי הדגישו את הזכות הדמוקרטית של העם היווני להכריע לגבי גורלו, ז'אן קלוד יונקר, ראש ממשלת לוקסמבורג וראש פורום שרי האוצר של גוש היורו, היה ישיר יותר. "ליוון יש 8 מיליארד, ויוון הפסידה 8 מיליארד לאחר שהחליטה להעמיד את כל השאלות האלה למשאל עם", אמר לעיתונאים אתמול.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום