מי ינצח, קראוצ'ק או וול סטריט? - גלובל ווולסטריט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי ינצח, קראוצ'ק או וול סטריט?

השאלה היא מה יקרה אחרי שהאבק ישקע, מצעד המנכ"לים באזיקים יסתיים והרגולטורים יקבלו את ליטרת הבשר שלהם. האם סאלי קראוצ'ק, שהכריזה שהדרך היחידה להקים עסקי בנקאות לצד עסקי המחקר עוברת דרך "גופתה המתה" אכן תצליח לשנות סדרי עולם בוול סטריט

איך יודעים שמנכ"ל של חברה משקר?

זה קל - השפתיים שלו נעות.

נא להכיר: סאלי קראוצ'ק - עד לפני שלושה ימים המנכ"לית של חברת המחקר האמריקאית סנפורד ברנסטיין, ומעתה דירקטורית ומנהלת המחקר בסיטיגרופ - קבוצת הבנקאות וההשקעות הגדולה בארה"ב.

קראוצ'ק, שנוהגת להשתמש בהלצה הזאת, הגיעה לפני ארבעה חודשים לשער של המגזין פורצ'ן. לא בגלל העושר שלה, לא בגלל המשכורת שלה, לא בגלל ההצלחה האדירה שלה ואפילו לא בגלל המראה שלה.

קראוצ'ק, בת 37, הוגדרה על ידי המגזין האמריקאי בתואר חד וברור: האנליסטית הישרה האחרונה בוול סטריט. הפורצ'ן, כמו רוב העיתונים בארה"ב, פתח בשנה האחרונה במסע של הלקאה עצמית והכאה על חטא: האנליסטים האלה, שריאיינו אותם ללא הרף בעשר השנים האחרונות, קשרנו לראשם כתרים והצגנו את הפרופיל שלהם בכתבות השער שלנו - אומרים העיתונאים לקוראיהם - כל החבר'ה האלה הם ברובם נוכלים במקרה הרע או ברגים קטנים במערכת מושחתת גדולה במקרה הטוב.

קראוצ'ק זכתה לכבוד הזה משום שהיא עמדה בראשה של חברת המחקר הגדולה היחידה בוול סטריט שפעלה לפי מודל "מוזר"; היא נתנה המלצות של קנייה או מכירה למניות בתום לב, ולא כדי להשיג עסקות של חיתום או מיזוגים והנפקות מהחברות שאת מניותיהן סיקרה.

כאשר קראוצ'ק כבשה את השער של הפורצ'ן - היא והפירמה שלה - סנפורד ברנסטיין החלו לתפוס תאוצה, אבל הם עדיין נתפשו בעיקר כגימיק. התפישה השלטת בוול סטריט היתה פשוטה: מחקר הוא הוצאה כבדה שאפשר להצדיק אותה רק אם היא משרתת פעילות שמביאה הכנסות שמנות - כלומר הנפקות ומיזוגים.

קראוצ'ק הצליחה אמנם להוכיח כי ניתוח ישר, לא מוטה, יכול להיות עסק צומח ומרוויח - אבל סנפורד ברנסטיין היא עדיין חברה קטנה ויוצאת דופן בוול סטריט. רוב תעשיית הניתוח של מניות בעולם נשלטת על ידי בנקי ההשקעות הגדולים בוול סטריט, שם ההוצאות הכבדות על מחלקות המחקר הן למעשה "הוצאות שיווק" של המחלקה שמביאה את הכסף - בנקאות ההשקעות. האנליסטים שמקבלים את המשכורות של 7 ספרות הם אלה שבסופו של היום מביאים עסקות לבנק.

ואז אליוט ספיצר, התובע הכללי של ניו יורק, התחיל לזמן לחקירות בזה אחר זה אנליסטים ומנכ"לים של בנקים להשקעות. לפתע, כל הפרקטיקות שהיו נהוגות במשך שנים בעולם של מחקר ובנקאות להשקעות הוכנסו תחת זכוכית מגדלת, והוכרזו כמושחתות או לא אתיות במקרה הטוב - ופליליות במקרה הגרוע.

לפתע הסימביוזה בין האנליסטים לבנקאים להשקעות, שנחשבה להמצאה הגאונית של וול סטריט, הוגדרה כמחלה קשה שאחראית להתפשטות השחיתות ואובדן האמון בעולם העסקים האמריקאי. לכן איש לא הופתע כאשר ספיצר הגיע במהירות לג'ק גראבמן - אנליסט הטלקום של בנק ההשקעות סלומון סמית בארני - מקבוצת סיטיגרופ.

גראבמן הפך כבר לפני שנה לסמל האנליסט שניפח מניות של חברות תקשורת רגע לפני שפשטו את הרגל - רק כדי לייצר לבנק ולעצמו עמלות של מאות מיליוני דולרים מהנפקות וייעוץ ברכישות ומיזוגים. אבל כאשר ספיצר החל לרמוז כי החקירה שלו לא תיעצר אצל גראבמן והיא עלולה להגיע עד למקום הגבוה ביותר, אל סנדי וייל - היו"ר האגדי של סיטיגרופ - וול סטריט עצרה את נשימתה.

אלא שווייל לא חיכה לזימון של ספיצר, והחל לחפש בקדחתנות דרכים כדי להרחיק מעצמו ומהבנק שלו חקירה ממצה - שתוביל בסופו של דבר לרפורמה יסודית בדרך שבה בנקים להשקעות עושים עסקים. הוא הקדים איפוא תרופה למכה, ולפני שלושה ימים מסר שתי הודעות דרמטיות: סיטיגרופ מפרידה בין מחלקות המחקר לבנקאות ההשקעות, ומי שתעמוד בראש כל פעילות המחקר ואף תמונה לחברה בדירקטוריון סיטיגרופ היא לא אחרת מאשר מיודעתנו קראוצ'ק - האישה שהפכה לסמל הניתוח הישר והעצמאי.

המהלך של וייל הוא מתוחכם, אך שקוף: הוא מבין שהאווירה הציבורית כיום בארה"ב תוביל ממילא לרפורמה יסודית והפרדה בין מחקר לבין בנקאות, אבל הוא מעדיף להוביל את המהלך ולא להיגרר אחריו, ומאמין שזה אולי ירחיק אותו מחקירות לא נעימות.

גם הצעד של קראוצ'ק ברור: להיות האנליסטית הכי ישרה בוול סטריט זה נחמד, אלא שעכשיו יש לה גם הזדמנות להיות אחת האנליסטיות העשירות והמשפיעות ביותר בוול סטריט. ככלות הכל, תקציב המהדקים, העטים והמחברות בסיטיגרופ - אינו רחוק מתקציב המשכורות בסנפורד ברנסטיין.

השאלה היא מה יקרה אחרי שהאבק ישקע, מצעד המנכ"לים באזיקים יסתיים והרגולטורים יקבלו את ליטרת הבשר שלהם. האם קראוצ'ק, שהכריזה לפני ארבעה חודשים כי הדרך היחידה להקים עסקי בנקאות לצד עסקי הניתוח שלה עוברת דרך "גופתה המתה", תצליח לשנות סדרי עולם בסיטיגרופ?

האם עולם המחקר והבנקאות להשקעות אכן ישתנה? או שמא זאת תהיה קראוצ'ק שתבין בסופו של דבר שלהיות האנליסט הישר ביותר בוול-סטריט זה גימיק נחמד, אבל מי שרוצה את הכסף הגדול - מוטב לו שיאמץ מודלים עסקיים ועמוד שדרה גמישים יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#