העולם דורש צדק חברתי - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העולם דורש צדק חברתי

עכשיו, כשזה מגיע כמעט לכל מקום ובקרוב גם לוול סטריט, כבר ברור: זו מלחמת עולמות - העולם החדש נגד הישן

>> כשזה קרה רק בתוניסיה, היה קל להתעלם מזה. כשזה הגיע לקהיר, ללוב ולסוריה, היה קל לקרוא לזה "האביב הערבי" - ולהאמין שזה אירוע מוגבל של התקוממות נגד השליטים הערביים המושחתים. כשההתקוממות התפשטה לספרד, ליוון ולפורטוגל, היה קל לפטור אותה בתור תגובה למדיניות הצנע של הממשלות המקומיות ולמשבר החובות האירופי. אבל מאז היא כבר הגיעה גם לצ'ילה, לישראל, להודו, לבלארוס, ללונדון ולגרמניה. אפילו לוול סטריט היא תגיע ב-17 בספטמבר, ובדרום קוריאה כבר נראים ניצנים.

אפשר לקרוא לה מהפכת הצעירים, מהפכת האוהלים, מהפכת הרשתות החברתיות או בכל שם אחר, אבל כעת ברור יותר מאי פעם: העולם משתנה לנגד עינינו. סדר חברתי עולמי חדש הולך ונרקם. בתחריר, במדריד, בתל אביב ובסנטיאגו הסיסמאות הן אותן סיסמאות, והסמלים הם אותם סמלים. הסיבות שבגללן החלה כל אחת מהמחאות אמנם היתה שונה, אך המשותף להן הוא שכבה רחבה של צעירים שהרגישו מנותקים, מנושלים מעתיד וחסרי ייצוג במערכת פוליטית שלא שירתה אותם, אלא את בעלי ההון.

לא ברור בדיוק מתי החל המפץ הגדול של 2011. יש שיגידו שזה היה בכיכר תחריר, יש שיגידו שזה החל בכלל בהפגנות הסטודנטים הסוערות בבריטניה בדצמבר 2010, שהיוו השראה להפגנות במצרים, ויש רבים שיתלו את האחריות במשבר הפיננסי העולמי של 2008 ובתגובה הממשלתית אליו, שכללה הזרמה של טריליוני דולרים לבנקים על חשבון הציבור, שעכשיו משלם את המחיר על הגירעונות שנוצרו בקיצוצים כואבים.

כיום התנועה הגלובלית מתואמת. ברוטשילד נמצאים בקשר רצוף עם מדריד, שנמצאים בקשר רצוף עם יוזמי המחאה בוול סטריט, שנהפכה ליום מחאות נגד הבנקים במספר רב של מוקדים ברחבי העולם. ב-8 באוקטובר ייערך מפגש פסגה של תנועות המחאה מרחבי העולם, גם מישראל, לקראת 15 באוקטובר, היום שבו ייערכו הפגנות במוקדים רבים ברחבי העולם.

העולם נחלק כיום לשניים: עולם חדש ועולם ישן. הישן מנסה להעמיד פנים ששום דבר לא השתנה, שעוד סבב של הורדות ריבית או קיצוצים בתקציב יפתרו את הבעיות העמוקות והמבניות של המערכת. העולם החדש, לעומת זאת, הכיר בעבודה שהמערכת רקובה ודורש לשנות אותה. העולם החדש הזה גם מתחיל להבין את הכוח שלו: 300 אלף איש בספרד, 600 אלף איש בצ'ילה, אולי מיליון איש בשבת בישראל. אביב ערבי? לא, זה האביב שלנו.

מדינות ערב

עונשם של המושחתים

תחילת המחאה: דצמבר 2010 (תוניסיה)

הסיבות למחאה: במשך 24 שנים שלט בתוניסיה זין אל-עאבדין בן עלי ביד ברזל. הוא ורעייתו, לילה טרבלסי, ניהלו את קופת המדינה כמו קופת חיסכון אישית, כשהם נעים מארמון מפואר אחד למשנהו, מחלקים ומעניקים קרקעות, עסקים ורכוש לבני משפחותיהם ולחבריהם - בזמן שהאוכלוסייה סבלה מעוני. ב-17 בדצמבר הצית את עצמו מוחמד בועזיזי, מוכר ירקות ששוטרת החרימה את עגלת הירקות שלו בטענה שפעל ללא רישיון, ומותו הוביל לסערה ציבורית שהובילה למהומות. גל המהומות הגיע במהרה גם למצרים - שם לאחר 30 שנה של שלטון רודני, מאס הציבור המצרי במשטר השחיתות של הנשיא חוסני מובארק ומחה על כך ש-40% מהאוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני. ההמונים יצאו לכיכר תחריר ודרשו את ראשו של מובארק. כמה שבועות לאחר מכן, התאחדו בלוב השבטים היריבים במזרח ובמערב לוב כוחות במטרה לשים קץ לשלטונו הרודני של מועמר קדאפי.

תמונת מצב: תוניסיה, מצרים ולוב לא לבד - במדינות ערב נוספות נערכות הפגנות ענק ועימותים עם כוחות השלטון, בהן סוריה ותימן. ואולם בשלוש המדינות האלה התוצאה היתה מוחלטת: הרודנים נפלו, נמלטו או נכלאו, והשלטון הוחלף. בן עלי מתוניסיה נמלט מהמדינה, ולאחר מכן התפטר גם ראש הממשלה מוחמד רנוצ'י - והמהומות עדיין לא הסתיימו; במצרים הודח מובארק וכעת הוא עומד למשפט; ובלוב השתלטו באחרונה המורדים על הבירה טריפולי, ובכך שמו קץ לשלטונו של קדאפי, שעדיין לא אותר. כעת כולם מחכים לראות מה יהיו השלכות של ההפגנות בשאר מדינות ערב.

בריטניה

3,000 איש בחדרי המעצר

תחילת המחאה: דצמבר 2010 / 6 באוגוסט 2011

הסיבות למחאה: בניסיון להפחית את חובותיה, שתפחו עם פרוץ המשבר הפיננסי, הובילה ממשלתו השמרנית של דיוויד קמרון לתוכנית הצנע האכזרית ביותר של המדינה זה שישה עשורים. הקיצוצים הכואבים הובילו למחאות ישירות, שהחלו בהפגנות אלימות של הסטודנטים שמחו נגד שילוש שכר הלימוד בדצמבר 2010, והגיעו לשיאן בהפגנת ענק ב-26 במארס, בהשתתפות 250 אלף איש לפי המשטרה או 500 אלף לפי המארגנים, אך גם תרמו למהומות שהבעירו את לונדון כמה חודשים לאחר מכן. בתחילת אוגוסט נהפך מצעד אבל שגרתי שנערך לזכרו של מארק דוגן, תושב טוטנהאם שנורה על ידי שוטרים, למהומות בשכונת טוטנהאם שהתפשטו בארבעת הימים שלאחר מכן ברחבי לונדון ולערים נוספות בבריטניה ונהפכו לגל ביזה, הרג והצתות חסר תקדים.

תמונת מצב: יותר מ-3,000 איש נעצרו במהלך המהומות, רבים מהם נערים שהשתתפו בביזה ובעימותים עם השוטרים, ונגד יותר מ-1,000 הוגשו אישומים. קמרון קיצר את חופשתו יחד עם בכירים אחרים בממשלה ובאופוזיציה וחזר לבריטניה כדי להתמודד עם המהומות, כלפיהן הביע גועל. עם זאת, על הצנע איש לא חשב לוותר.

גרמניה

שורפים מכוניות יוקרה

תחילת המחאה: אוגוסט 2011

הסיבות למחאה: לגרמניה היסטוריה עניפה של תנועות מחאה חברתיות, שלא תמיד הובילו לתוצאות חיוביות. בשבועיים האחרונים, גל מסתורי של הצתת מכוניות הוביל לשריפתן של עשרות מכוניות מרצדס, ב.מ.וו ואאודי. בסך הכל, הוצתו בברלין יותר מ-140 מכוניות יוקרה מתחילת השנה. עד כה הוצתו בעיקר מכוניות יוקרה בשכונות במזרח ברלין, שבהן תושבים אמידים דחקו החוצה סקוואטרים, אך באחרונה הגיע גל ההצתות למערב העיר. בשבוע שעבר הקימו עשרות פעילים מאהל מחאה בכיכר אלכסנדרפלאץ, למרות התנגדות המשטרה.

תמונת מצב: המשטרה החליטה על היערכות מוגברת. בעלי מכוניות הפאר מצדם, שרויים בפאניקה.

ספרד

בגלל האוהלים - הבחירות הוקדמו

תחילת המחאה: 15 במאי

הסיבות למחאה: שיעור האבטלה בספרד, הגבוה באירופה, הוא יותר מ-20%, כאשר בקרב הצעירים שיעור האבטלה נושק ל-50%. ב-15 במאי החליטו עשרות צעירים שנמאס להם מהאבטלה הגבוהה, מהשחיתות שפשתה במערכת הפוליטית ומכישלונה של הממשלה לטפל במשבר הכלכלי במדינה, והחליטו "לכבוש את הכיכר" עם אוהלים, וכונו "הזועמים" (Los Indignados). המחאה שהחלה בכ-40 מפגינים הוציאה בתוך כמה ימים מאות אלפים לרחובות במדריד, בברצלונה ובערים אחרות. לפי רשות השידור הספרדית RTVE-8 מי6.5 מיליון ספרדים השתתפו בהפגנות עד כה.

תמונת מצב: למרות החלטה אסטרטגית של המפגינים לשים קץ לשלב האוהלים במחאה ולפנות את כיכר פוארטה דל סול במדריד ב-12 ביוני, צועדים המוחים הספרדים ממדריד לבריסל, לקראת האירוע הגדול ב-8 באוקטובר. לאחר עימותים אלימים עם המשטרה, כבשו החודש 17 אלף מפגינים מחדש את הכיכר. בעקבות הסערה הציבורית, ייערכו ב-20 בנובמבר בחירות, חודשים לפני המתוכנן. ביקור של האפיפיור בנדיקטוס ה-16 החודש בספרד הוביל להפגנות סוערות, שבהן התעמתו מפגינים עם השוטרים.

בלארוס

כשהרודן נתקל בפייסבוק

תחילת המחאה: יוני 2011

הסיבות למחאה: מה שהחל כקבוצה תחת השם "מהפכה באמצעות רשתות חברתיות" - שהקימו כמה סטודנטים בפייסבוק הרוסית, Vkontakte, הפופולרית גם בבלארוס - נהפך לאיום המשמעותי ביותר זה שנים על שלטונו הרודני של הנשיא אלכסנדר לוקשנקו. הרקע למחאה היה המשבר הכלכלי שעובר על המדינה, לאחר שרוסיה העלתה את מחירי הגז ב-2009 והמטבע המקומי צנח ב-50%, ובכך ייקר את מחיריהם של המוצרים הבסיסיים.

תמונת מצב: המחאה, כמובן, נתקלה בניסיונות דיכוי מצד המשטרה שתקפה, היכתה ועצרה מאות פעילים. ואולם המחאה עדיין נמשכת, והפגנות נערכות מדי שבוע.

הודו

מחאה אדירה נגד השחיתות

תחילת המחאה: מארס 2011

הסיבות למחאה: השחיתות בהודו ידועה לשמצה, אך בשנה האחרונה נחשפו מספר רב של פרשיות שחיתות שבהן היו מעורבים בכירים בצבא ובמערכת הפוליטית. בשל כך צברה השנה תאוצה תנועת מחאה אדירה נגד שחיתות, בראשותו של אנה הזארה בן ה-74. ההפגנות, שמשכו עשרות אלפים, היו הגדולות שנראו בהודו מזה עשרות שנים. לאחר שהממשלה התעלמה מדרישותיו, פתח הזארה בשביתת רעב ב-16 באוגוסט. הוא נעצר ושוחרר כשבוע לאחר מכן בעקבות הפגנות סוערות למען שחרורו.

תמונת מצב: השבוע סיים הזארה את שביתת הרעב, לאחר שהפרלמנט קיבל את דרישותיו לצמצום השחיתות בממשל. ואולם, האישור אינו מחייב והזארה הדגיש כי המחאה תימשך.

צ'ילה

העם דורש חינוך חינם

תחילת המחאה: מאי 2011

הסיבות למחאה: צ'ילה אמנם נהנתה מצמיחה מרשימה בשנים האחרונות, אך שיעור העוני במדינה הוא 15% והפערים החברתיים בה הם הגדולים בדרום אמריקה. הנשיא, המיליארדר סבסטיאן פינרה, הוא האדם השלישי בעושרו במדינה. לעומת זאת, רוב האוניברסיטאות הן פרטיות - ואף אוניברסיטה ציבורית לא נבנתה מאז סוף ימי שלטונו של הרודן אוגוסטו פינושה ב-1990. במאי 2011 החלו הסטודנטים לצאת לרחובות כשהם דורשים חינוך חינם, ומשכו מאות אלפי סטודנטים, תלמידי תיכון ואזרחים להפגנות, צעדות ואירועי מחאה המוניים.

תמונת מצב: על רקע נפילה חדה בשיעור התמיכה בשלטונו, הציע פינרה קרן חדשה להשקעה בחינוך והדיח את שר החינוך. עם זאת, הוא לא הצליח לשכנע את המפגינים. בעימותים שפרצו בהפגנה בסנטיאגו בשבוע שעבר, נהרג נער אחד ועשרות נפצעו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#