סין תקפה את חברות הטכנולוגיה שלה - והריקושטים פגעו בעובדים בכל העולם

גלי ההדף שיצרה המתקפה של נשיא סין על חברות הטכנולוגיה במדינה הגיעו עד למורה בארה"ב — ולא רק אליה ■ אמנם החברות הסיניות איבדו המון משוויין, אך לרגולציה המחמירה היו גם השפעות חיוביות על עובדים, תלמידים והחברה הסינית בכלל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אפליקציית למידה. הורים סינים מפחדים מהעתיד האקדמי של ילדיהםצילום: Qilai Shenq/bloomberg

בחמש השנים האחרונות פתחה קתרינה קאוורט את רוב הבקרים שלה ב-5:00, בשיחה בשידור חי. באמצעות אפליקציית שיעורים בשם VIPKid, הסופרת העצמאית מלקסינגטון, קנטקי, הרוויחה 21 דולר לשעה בהוראת אנגלית לילדים סינים, יותר ממה שהיתה מרוויחה בבית ספר מקומי. אבל שגרת הבוקר שלה הסתיימה הקיץ, לאחר שהממשלה בבייג'ין קבעה כי חלק גדול ממגזר החינוך הפרטי - בסך 100 מיליארד דולר - אינו חוקי.

במקביל, באמצעות מהלכים שהיו קשוחים בהרבה מהצפוי, אסרו ביולי הרגולטורים הסיניים על מוסדות המלמדים את תוכנית הלימודים לגייס הון, לצאת להנפקה או אפילו להרוויח כסף. כמו כן, נאסרה העסקת מורים זרים, שבמשך השנים הרוויחו מיליארדי דולרים עבור סטארט־אפים כמו VIPKid. האיסור של בייג'ין נועד למנוע מחברות לנצל את הפחד של הורים בסין מכך שילדיהם לא ילמדו באוניברסיטאות טובות. מי ששילם את המחיר היו גם עשרות אלפי מורים אמריקאים שלימדו את אותם תלמידים מרחוק. קאוורט יכולה לחיות עם אובדן זרם ההכנסה הקבוע, אבל מה שקשה יותר הוא לנתק קשרים עם תלמידיה, שרבים מהם למדו עמה מאז שהיו פעוטות.

"זה מרגיז. אני מתגעגעת אליהם. אני מרגישה רע לגבי זה", אמרה קאוורט, לאחר שסיימה את השיעור האחרון שלה. "אני מקווה שהם יוכלו ליצור עמי קשר".

צילום: TINGSHU WANG / REUTERS

פעולות הממשל נגד ענף הטכנולוגיה, שהחלו לפני כשנה, שינו את חייהם של מאות מיליוני אנשים בסין ומחוצה לה, והדאיגו משקיעים. בנוסף, הן הפחידו את המיליארדרים במדינה שנכנעו לנשיא שי ג'ינפינג בשקט. לאורך הדרך, הרפורמות מלמעלה הרעידו את עולמם של אנשים רגילים, כמו קאוורט ותלמידיה, והם עדיין מנסים להסתגל אליהן.

האם עדיין כדאי להשקיע בסין?

מהלכי הריסון בסין התחילו עם המיליארדר ג'ק מא ואימפריית הפינטק שלו, אנט גרופ, בנובמבר 2020. הרגולטור של ענף העסקים בסין פירסם הנחיה לבלימת מונופולים, וערך ביקורת על קבוצת עליבאבא. ענקיות אינטרנט אחרות כמו טנסנט, מייטואן, ודידי גלובל היו על הכוונת של בייג'ין זמן לא רב לאחר מכן.

אף על פי כן, איסור ההוראה היה מפתיע. קרנות הון סיכון הזרימו מיליארדי דולרים למגזר החינוך, וחשבו שההורים הסינים יהיו מוכנים לשלם עבור החינוך של ילדיהם. ואז, ממש בן־לילה, זה נעלם. חברות כמו בייטדאנס (שהיא גם הבעלים של טיקטוק) וטל אדיוקיישן גרופ השביתו את המוצרים המקוונים ואת מרכזי ההדרכה לילדים - ופיטרו אלפים. משקיעים ברחבי העולם הטילו ספק אם עדיין כדאי להשקיע בסין.

השיעור האחרון של קאוורט היה עם אחד מתלמידיה הראשונים, שאותו היא מכנה פרנסיס. כשהתחילה ללמד אותו, נאלצה קאוורט להמחיז בפנטומימה את כל השיעור, רק כדי למשוך את תשומת לבו. בתמורה, פרנסיס היה מצייר בתמימות על המסך את כל הדרכים שבהן יכולה היתה המורה שלו למות - החל בכך שלווייתן יאכל אותה ועד לנפילה מצוק. עם הזמן, הוא למד כיצד לבטא את עצמו במילים באנגלית במקום בתמונות, סיפרה קאוורט. הם התחברו זה עם זו באפליקציית המסרים המיידיים ויצ'אט לפני ש-VIPKid הפסיקה את השירות, אבל לתלמידים רבים אחרים לא היה מזל כזה.

שנג גאנג, נהג דידי. איבד 30% מהכנסתו בגלל חקירת החברה על ידי הממשל הסיניצילום: Qilai Shen / Bloomberg

בעשור האחרון, חברות האינטרנט של סין השתמשו בטקטיקה אפקטיבית כדי להגביר את צמיחתן - שריפת מזומנים. בסיוע המשקיעים שלהם בעלי הכיסים העמוקים, סטארט־אפים חילקו בנדיבות קופונים וסובסידיות כדי למשוך משתמשים ולהרחיק מתחרים קטנים יותר. ברגע שהם השיגו דומיננטיות בשוק, הם העלו מחירים. האסטרטגיה הזאת הוכחה כמנצחת בזירות כמו סטרימינג בשידור חי, מיזמי שיתוף אופניים ובאחרונה גם קניות מצרכים מקוונות. אבל הרגולטורים החלו לרסן תמחור לא הוגן והתנהגויות פוגעניות שעלולות להוביל למונופול.

הממשלה הגבירה את התחרות

שנג גאנג, נהג דידי, המקבילה הסינית של אובר מאז 2015, היה עד ממקור ראשון לשינוי. במהלך השבוע הראשון שלו בדידי הוא הרוויח מה שהיה שווה ערך למשכורת חודשית בעבודה הקודמת שלו כטכנאי מחשבים, הודות לבונוסים הגדולים של האפליקציה עבור הנהגים. כאב לילד בן 10, הוא החל לנהוג עבור דידי במשרה מלאה. אבל בדיוק כשדידי קנתה מתחרה מקומית ולאחר מכן את הפעילות של עסקי אובר בסין, כדי להשיג עליונות בשוק שיתוף הנסיעות המקומי, הבונוסים של שנג הצטמצמו.

רק לאחר שבייג'ין פתחה ביולי בחקירה של דידי בנושא אבטחת סייבר, שנג החל לעבור לנהוג עבור פלטפורמות אחרות. הרגולטורים הורו לחברת שיתוף הנסיעות לעצור את הרישום של משתמשים חדשים, והסירו את מוצריה מחנויות האפליקציות המקומיות כדי למנוע מסיכוני אבטחה פוטנציאליים להתרבות במהלך הבדיקה המתמשכת. הבדיקה של בייג'ין באה ממש לאחר הנפקת המניות של דידי בארה"ב, החלטה שנחשבת כיום חפוזה וככזאת שהתקבלה ללא ברכת הממשל. כעת, כל חברה סינית עם יותר ממיליון משתמשים תצטרך לקבל אישור ביטחוני, לפני שתוכל להירשם למסחר בבורסה במדינות אחרות.

המכשול הזה של דידי תורגם לירידה של 30% בהכנסה של שנג, לדבריו, מכיוון שהחברה אינה מפסיקה לאבד משתמשים. ואולם כעת התחרות חוזרת, לראשונה זה שנים, כשנהגים כמו שנג עוברים בין שלל שירותים, ויכולים לעבור בין פלטפורמות על סמך שעות ומיקומים, כדי להרוויח את התעריפים הגבוהים ביותר. "אנחנו לא הולכים לשים את הביצים שלנו בסל אחד", אמר שנג. "אנחנו נוסעים עבור הפלטפורמה המשתלמת ביותר, לא משנה מהי".

הצד החיובי של המתקפה על החברות

פעולות הריסון של סין נגד ענף הטכנולוגיה שלה - חלק מהניסיון של שי לבנות חברה הוגנת יותר עם "שגשוג משותף" - עשו טוב לאנשים רבים. כעת מעודדים את תלמידי בתי הספר להשקיע זמן רב יותר בספורט, לאחר שהממשלה הקלה את נטל שיעורי הבית שלהם. נהגי משלוחים ועובדי חלטורות אחרים מכוסים בחבילות ביטוח טובות יותר, וענקיות הטכנולוגיה ומייסדיהן תורמים מיליארדי דולרים למטרות חברתיות כמו חינוך ואקלים.

במקביל, חברות כמו בייטדאנס או קואישו טכנולוג'י קיצרו את שבוע העבודה, והפנו גב לתרבות 996 המתישה, שבה עובדים בשגרה מ-9:00 בבוקר עד 21:00 שישה ימים בשבוע. רק לפני שנתיים, ג'ק מא כינה את שיטת העבודה הזאת "ברכה ענקית" לצעירים.

הקמעונאי הוותיק רוג'ר הואנג, 58, נהג לקרוא למא הבוס שלו. הוא עזר לעליבאבא להקים את השוק המקוון שלה ב-Tmall (אתר קניות מכוון סיני) ב-2008. כעת, הוא מנהל סטארט־אפ לטיפוח העור, ומוכר קרמים ומשחות ב-Tmall ובאתרי מסחר אלקטרוני אחרים. פלטפורמות מתחרות נהגו לכפות עליו עסקות בלעדיות, אמר הואנג, שבהן היו מבקשים ממנו להציע את המחיר הנמוך ביותר על אותו מוצר.

כפתרון עוקף, החברה של הואנג נאלצה לעצב מוצרים חדשים שהיו מעט שונים מהמקור, רק כדי לא לאבד ערוצי מכירה. כאבי ראש כאלה נעלמו סוף־סוף, לאחר שהרגולטורים הטילו כללי הגבלים עסקיים חדשים.

"בתקופה שבה פיתחו את האינטרנט בסין, המצב היה כמו במערב הפרוע. אתה מעלה רעיון וקופץ לשטח ועושה מה שאתה רוצה. זה כמעט לא נשלט, לא מוסדר בכלל", אמר הואנג, ששימש גם בתפקידים בכירים בדנגדנג - קמעונית ספרים אלקטרוניים, ובחברת ההשקעות ורבורג פינקוס. "אבל עכשיו האינטרנט נהפך לכל כך פופולרי, כל כך משפיע על החיים של כמעט כולם. אז אם אין לך שליטה ממשלתית על חברות האינטרנט, אתה יודע שהן ישתוללו".

קאוורט רואה גם צד חיובי לפעולות הריסון של הממשל הסיני. היא כבר אינה צריכה לקום לפני עלות השחר לשיעורים, ויכולה להשקיע יותר זמן בעבודות הכתיבה שלה. "בנימה חיובית, אנחנו ישנים יותר עכשיו. זה הדבר היחיד שכולנו כל כך נרגשים ממנו", אמרה. "אני מקווה שהילדים ינוחו יותר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker