שחיתות בזמן הקורונה גורמת לייאוש, בעיקר לצעירים: אנשים מרגישים שהמשחק מכור

בתוך הכאוס של משבר הקורונה התרבו מקרי שחיתות - ממכירת ציוד פגום או יקר, דרך רכש ללא מכרזים ועד שחיתות שלטונית ■ חוליו טראסינו, ראש אגף היושרה הציבורית ב-OECD, מסביר מדוע השחיתות מסכנת את העתיד הכלכלי שלנו, ואיך אפשר להתמודד עמה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ד"ר חוליו באסיו טראסינו
ד"ר חוליו באסיו טראסינו
דפנה מאור
דפנה מאור
דפנה מאור
דפנה מאור

בתוך הכאוס ואווירת הדחיפות הגדולה ששררה בישראל עם פרוץ מגפת הקורונה, גייסה המדינה אנשי צבא לשעבר לביצוע פרויקטים במרכז השליטה הלאומי. בשלב מאוחר יותר, וללא הליך של מכרז, מונו אותם אנשים לנהל פרויקטים ולייבא ציוד - וגזרו קופונים של עשרות מיליוני שקלים.

זה היה מקרה אחד מני רבים שבהם תחושת הבהילות של משבר הקורונה הובילה לקיצור תהליכים ועיגול פינות. הסיפור, שפורסם ב-Markerweek בסוף דצמבר על ידי שוקי שדה, רחוק מלהיות עמוק בתחום הפלילי: בישראל, חובבת קיצורי הדרך, זה בקושי נחשב לשחיתות. ואולם, בעולם כולו, שימשה המגפה קרקע פורייה לטריקים ושטיקים מסוגים שונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker