ענקיות האינטרנט עומדות בפני קרב חייהן

ברחבי העולם ממשלות מטילות הגבלות על חברות הטכנולוגיה - והאינטרנט עלול להשתנות ללא היכר

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מטה עליבאבא בהאנגג'ואו, סין
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

סביב העולם, ממשלות פועלות בדחיפות באופן סימולטני להגבלת כוחן של חברות הטכנולוגיה, ובהיקף שתעשייה יחידה מעולם לא חוותה קודם לכן. סין קנסה החודש את ענקית האינטרנט עליבאבא בסכום שיא של 2.8 מיליארד דולר על פגיעה בתחרות, הורתה לבצע שינוי מהותי בחברה האחות, אנט גרופ, והזהירה חברות טכנולוגיה אחרות כי כדאי להן לציית לחוקים של בייג'ין.

הנציבות האירופית מתכננת לחשוף רגולציה מרחיקת לכת שתגביל טכנולוגיות המבוססות על בינה מלאכותית. בארה"ב, הנשיא ג'ו ביידן מאייש את הממשל באנשי הגבלים עסקיים ששמו על הכוונת את אמזוןפייסבוק וגוגל.

המניעים של הממשלות אינם זהים. בארה"ב ובאירופה מודאגים מכך שחברות טכנולוגיה פוגעות בתחרות, מפיצות דיסאינפורמציה ופוגעות בפרטיות; ברוסיה ובמקומות אחרים המטרה היא להשתיק תנועות מחאה ולהדק את השליטה הפוליטית; ואילו בסין - גם וגם.

בשנים האחרונות מדינות וחברות טכנולוגיה נאבקו על דומיננטיות אלו מול אלו. מהלכים שהחלו להינקט באחרונה דחפו את התעשייה לנקודת הכרעה שעשויה לעצב מחדש את האופן שבו האינטרנט הגלובלי עובד, ולשנות את אופן הזרימה של המידע הדיגיטלי.

מייסד עליבאבא ג'ק מאצילום: PHILIPPE LOPEZ / AFP

אוסטרליה העבירה חוק שמאלץ את גוגל ופייסבוק לשלם לחברות מדיה עבור חדשות; בריטניה מקימה גוף רגולטורי משלה שיתמקד בטכנולוגיה; הודו הטילה חוקים חדשים על המדיה החברתית; רוסיה פוגעת בתנועת הגולשים בטוויטר; ומיאנמר וקמבודיה הטילו מגבלות נרחבות על האינטרנט.

סין, שעד לאחרונה איפשרה לחברות הטכנולוגיה שלה להתחרות ולגדול, הידקה את ההגבלות על תחום הפינטק ועידכנה את חוקיה נגד מונופולים בסוף השנה שעברה. השנה, היא החלה לאלץ חברות אינטרנט כמו עליבאבא, טנסנט ובייטדאנס לומר באופן פומבי כי יקיימו את החוקים נגד מונופולים.

"זה חסר תקדים לראות מאבק גלובלי סימולטני מהסוג הזה", אמר דניאל קריין, מרצה למשפטים באוניברסיטת מישיגן ומומחה להגבלים עסקיים. ההגבלים שהוטלו על חברות פלדה, נפט ומסילות רכבת במאה ה-19 היו מוגבלים יותר, לדבריו, וכך גם התגובה הרגולטורית למשבר ב-2008כעת, אומר קריין, "אותה שאלה מהותית נשאלת סביב העולם: האם אנחנו מרגישים בנוח כאשר לחברות כמו גוגל יש כל כך הרבה כוח?"

משהו משותף עומד בבסיס כל המחלוקות: כוח. לעשר חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר, שנהפכו לשומרות הסף של המסחר, הפיננסים, הבידור והתקשורת, יש כעת שווי שוק משותף של יותר מ-10 טריליון דולר. במונחי תמ"ג, הם היו הכלכלה השלישית בגודלה בעולם.

אדם עם מסכת מארק צוקרברג ושלט "Regulate Me"צילום: Olivier Matthys/אי־פי

אבל בעוד הממשלות מסכימות כי ההשפעה של חברות הטכנולוגיה נהפכה יקרה מדי, יש ביניהן מעט מאוד תיאום לגבי הפתרונות. מדיניות שונה ומתחרה הובילה למתיחות גיאופוליטית. בחודש שעבר, ממשל ביידן אמר כי הוא עשוי להטיל מכסים על מדינות שמטילות מסים חדשים על חברות טכנולוגיה אמריקאיות.

התוצאה עלולה להיות כי האינטרנט, כפי שנועד להיות במקור - חלל דיגיטלי ללא גבולות - לא ישרוד, אומרים חוקרים. אפילו בחלקים של העולם שבהם לא תוטל צנזורה, לדבריהם, חוקים העשויים טלאי על טלאי יתנו לאנשים גישה שונה לתוכן ופרטיות. "הרעיון של אינטרנט חופשי ושיתופי מתגלה כשברירי מאוד", אומרת קין מקיו, מנהלת ארטיקל 19, קבוצה הפועלת למען זכויות דיגיטליות.

משיבות מלחמה

חברות הטכנולוגיה משיבות מלחמה. אמזון ופייסבוק הקימו יחידות פיקוח פנימית משלהן שבודקות מה קורה באתרים. בארה"ב ובאיחוד האירופי, החברות השקיעו משאבים עתירים בלובינג. כמה מהן הכירו בכוחן העודף ואותתו שהן תומכות ביותר רגולציה, אך הזהירו מהשלכות של פיצול שיפגע באינטרנט.

"ההחלטות של המחוקקים בחודשים ובשנים לבוא יהיו בעלות השפעה עמוקה על האינטרנט, בריתות בינלאומיות והכלכלה הגלובלית", אמר ניק קלג, סגן נשיא פייסבוק למדיניות ותקשורת. קלג, לשעבר סגן ראש ממשלת בריטניה, הוסיף כי פייסבוק מקווה "כי הטכנו-דמוקרטיות בארה"ב, אירופה, הודו ומקומות אחרים יפעלו במשותף לשמר ולהעצים את הערכים הדמוקרטיים בלבה של האינטרנט הפתוחה ולמנוע פיצול נוסף שלה".

קנט ווקר, סגן נשיא גוגל לעניינים גלובליים, קרא לאומות לתאם ביניהן. "הבלקניזציה, הרגולציה הלא עקבית, לא יעזרו ועלולות להחמיר את המצב. אבל אם זה ייעשה בצורה נכונה, כללים מתואמים יכולים לקדם חדשנות, להגביר תחרותיות ולסייע לצרכנים ועסקים קטנים".

אמזון אמרה שהיא מקבלת בברכה את הפיקוח, "אולם ההנחה שהצלחה נובעת אך ורק מהתנהגות לא תחרותית היא שגויה".

אפל, עליבאבא ואחותה הפיננסית אנט גרופ, וענקית המשחקים והרשתות החברתיות הסינית טנסנט, בעלת ויצ'אט, סירבו להגיב.

תגובת הנגד התבשלה במשך שנים

תגובת נגד לעוצמתן הגוברת של ענקיות האינטרנט צוברת תאוצה כבר שנים, אך היא הסלימה במיוחד בדצמבר. אז יצאו רגולטורים ומחוקקים בסדרת הכרזות לגבי שתי דרכי פעולה ראשיות נגד התעשייה: הגבלים עסקיים ופיקוח תוכן.

ב-9 בדצמבר, נציבות הסחר הפדרלית וכמעט כל מדינה בארה"ב – ובשיתוף שתי המפלגות – הגישו תביעות המאשימות את פייסבוק בהתנהגות אנטי-תחרותית. תוך פחות משבוע המחוקקים באירופה הציגו חוק תחרות ודרישות חדשות למניעת הסתה באינטרנט. ב-24 בדצמבר, הרגולטורים הסינים פתחו בחקירת הגבלים עסקיים לגבי עליבאבא לאחר שביטלו את הנפקתה המתוכננת של אנט.

אלה הם שני התחומים שבהם חברות האינטרנט חשופות ביותר: הגבלים עסקיים ותוכן לא מפוקח. גוגל, פייסבוק, אפל, עליבאבא, אמזון ואחרות שולטות באופן מובהק בפרסום המקוון, חיפוש, מסחר מקוון ושוקי אפליקציות. הן נחשדות בשימוש לרעה בכוחן כדי לרכוש מתחרות, לקדם את המוצרים שלהן על חשבון אחרות ולחסום יריבות.

החברות גם נחשדות שאינן פועלות לבלום הסתה ושטנה והפצת תוכן רעיל ברשת, שמשפיע גם על החיים הלא מקוונים.

מהלכי ההגבלים העסקיים התחדדו במיוחד בארה"ב, עם תביעות היסטוריות נגד גוגל ופייסבוק שהוגשו בשנה שעברה. מחוקקים רפובליקאים ודמוקרטים התאחדו במהלכים לכתוב מחדש את חוקי ההגבלים העסקיים, עם חברות האינטרנט על הכוונת. הם גם הציעו לבטל סעיף חוק שמגן על פלטפורמות מפני תביעות על תוכן שהעלו משתמשים.

"זהו רגע מכריע במאבק נגד מונופולים. לא רק לארה"ב אלא לעולם כולו", אמר יו"ר תת הוועדה להגבלים עסקיים בבית הנבחרים, דיוויד סיסיליני, דמוקרט מרוד איילנד. "מדינות צריכות לפעול ביחד כדי לבלום את כוח המונופולים של חברות הטכנולוגיה הענקיות ולהשיב את התחרות והחדשנות לכלכלה הדיגיטלית".

לכתבה המלאה ב"ניו יורק טיימס"

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker