השלל של אדם נוימן: חצי מיליארד דולר כדי לאפשר להנפיק את WeWork

אחרי שלא הצליחה לצאת להנפקה ב-2019, מתכננת WeWork להגיע לבורסה דרך ספאק לפי שווי של 10 מיליארד דולר ■ לפי ההסדר המתגבש בין הצדדים, סופטבנק תרכוש מניות WeWork בשווי 1.5 מיליארד דולר ונוימן ימכור רבע מאחזקותיו בחברה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אדם נוימן
אדם נוימןצילום: Mark Lennihan/אי־פי

מייסד WeWork, הישראלי לשעבר אדם נוימן, במגעים מתקדמים לקראת הסדר בתביעה שלו נגד סופטבנק, המשקיעה הגדולה ביותר בחברת שיתוף חללי העבודה, כך לדברי גורמים המקורבים לעניין. 

במסגרת תנאי ההסדר המתגבש, תרכוש סופטבנק מחצית ממניות WeWork שהסכימה במקור לקנות ב-2019. נוימן יוכל עדיין למכור מניות בשווי הקרוב ל-500 מיליון דולר, וסופטבנק תשלם כ-1.5 מיליארד דולר בסך הכל. המניות יימכרו באותו מחיר שעליו הוסכם ב-2019. 

לדברי המקור, שציין כי ההסדר עדיין לא סופי, אך צפוי להיחתם בימים הקרובים, משמעות העסקה היא שנוימן ימכור כרבע מאחזקותיו ב-WeWork ויישאר מבעלי המניות הגדולים בחברה. דוברים מטעם נוימן וסופטבנק סירבו למסור תגובה לבלומברג. 

המקור אמר גם כי ההסדר גם יסלול את הדרך לניסיון נוסף של WeWork לצאת להנפקה. WeWork מתכננת הפעם להגיע לבורסה באמצעות מיזוג עם חברת ספאק (SPAC, או חברת צ'ק פתוח) המסונפת לקרן ההון סיכון בואו קפיטל מנג'מנט (Bow Capital Management). הליך זה מהיר יותר, אינו מצריך תשקיף ועוקף את ההליך המקובל של הנפקת מניות ראשונה לציבור.

מסיושי סאןצילום: Kim Kyung Hoon/רויטרס

השווי שלפיו תונפק WeWork יהיה 10 מיליארד דולר, כחמישית בלבד משווי שיא של 47 מיליארד דולר שאליו הגיעה בראשית 2019. לדברי גורמים מקורבים לחברה, ההנפקה עשויה להתבצע בשבועות הקרובים

ההסדר ישים קץ לסכסוך המשפטי בין נוימן, שהיה מנכ"ל WeWork, לבין סופטבנק, ענקית ההשקעות היפנית שבראשה עומד מסיושי סאן. סופטבנק, שהקימה בשיתוף עם קרן ההשקעות הסעודית את הקרן "ויז'ן פאנד" להשקעות בסטארט-אפים, החלה להשקיע ב-WeWork ב-2017, כאשר בסוף אותה שנה השקיעה בה 4.4 מיליארד דולר. WeWork היתה אז אחד מחמשת הסטארט-אפים הפרטיים הגדולים בעולם. 

ב-2019 נאלצה WeWork לדחות את ההנפקה הראשונה שלה לציבור שתוכננה לספטמבר של אותה שנה, על רקע נפילה בהערכת השווי של החברה וספקות משקיעים בנוגע למודל העסקי ולממשל התאגידי שלה. בעקבות זאת פרש נוימן, וסופטבנק הסכימה לקנות מניות בשווי 3 מיליארד דולר ממנו ומבעלי מניות אחרים במסגרת תוכנית חילוץ. חבילת הפרישה הנדיבה של נוימן הכעיסה עובדים ב-WeWork, היות שבאותה תקופה קיצצה החברה אלפי משרות. 

כשהתקרב המועד להשלמת עסקת המניות בתחילת 2020, סופטבנק חזרה בה מהעסקה, ונימקה זאת בחששות רגולטוריים ובחקירות ממשלתיות לגבי החברה. אולם לפי דיווח ב"פייננשל טיימס", נפילתה של WeWork היא שגרמה לסאן לשקול מחדש את ההשקעה בחברה. בשיחות פנימיות הוא תיאר אותה כ"מפלצת", ואמר כי כל ההון של החברה נכנס לידיו של נוימן. 

נוימן הגיש תביעה בתגובה, בטענה כי סופטבנק והקרן שלה, ויז'ן פאנד, לא קיימו את ההסכם בתואנות שווא. הוא אף הציג בפני בית המשפט תכתובות שהראו כי מסיושי סאן הנחה את היו"ר שמינה ל-WeWork "להשתמש בכל תרוץ אפשרי" כדי לדחות את התשלום לבעלי המניות, ובסופו של דבר להימנע ממנו. דיון נוסף במשפט, שמתנהל בבית משפט בדלאוור, מתוכנן עדיין להתקיים, באופן מקוון, ב-4 במארס. 

הנסיגה של סופטבנק מהעסקה בשנה שעברה הגיעה גם בתקופה שבה החלה מגפת הקורונה לפגוע בעסקיה של WeWork, לאחר שכללי הריחוק החברתי אילצו אנשים להישאר ולעבוד מהבית והפכו את החללים המשותפים למיותרים. שווי החברה ירד ל-2.9 מיליארד דולר, לפי מצגת שהציגה סופטבנק למשקיעים בחודש מאי - אז דיווחה על הפסד של 17 מיליארד דולר לקרן ויז'ן כתוצאה מההשקעות בחברות כמו WeWork ואובר. WeWork נאלצה לקצץ עוד אלפי משרות ויצאה מעשרות בנייני משרדים בכל רחבי העולם. 

המנכ"ל הנוכחי, סנדיפ מטרני, שנכנס לתפקיד בתחילת 2020, הצליח להאט את קצב שריפת המזומנים של WeWork, משיא של 1.4 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2019 ל-517 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2020. כעת, מהמרים ב-WeWork כי החוזים קצרי הטווח שהיא מציעה לחברות, במקום חוזים ארוכים יותר של כמה שנים, יגבירו את הביקוש לחללי המשרדים שלה בתקופה שבה חברות רבות בוחנות מחדש את הצורך בחללי משרדים גדולים. מטרני אף אמר כי הוא צופה שהחברה תרשום רווח ברבעון הרביעי של 2021.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker