מתלהבים מקמלה האריס? 5 שאלות קשות לאישה הבכירה בארה"ב

האריס היתה תובעת קשוחה ושמרנית שניסתה למתג עצמה כפרוגרסיבית ■ כעת היא לשון המאזניים בסנאט ■ האם תוכל להתנגד לתורמים המיליארדרים שלה ולפעול לשוויון?

דפנה מאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קמלה האריס מושבעת לתפקיד סגנית נשיא ארה"ב
קמלה האריס מושבעת לתפקיד סגנית נשיא ארה"בצילום: KEVIN LAMARQUE/רויטרס

כל הסימנים מראים כי קמלה האריס, סגנית נשיא ארה"ב, תשחק תפקיד בולט וחשוב בממשלו של ג'ו ביידן. לא רק שהיא פוליטיקאית נמרצת ושאפתנית, וגם סמל חשוב – האישה הראשונה בתפקיד, השחורה הראשונה בתפקיד, והאסייאתית הראשונה בתפקיד – היא גם לשון המאזניים בסנאט.

המושבים בבית העליון של הקונגרס מתחלקים חצי-חצי בין הרפובליקאים לדמוקרטים, ובמצב כזה סגנית הנשיא היא הקול המכריע. האריס התמודדה על מועמדות הדמוקרטים לנשיאות מול ביידן והפסידה. המצע שלה הרים על נס שיוויון, חיזוק העובדים וצדק חברתי. עם זאת, היא אינה שייכת לפלג הפרוגרסיבי במפלגה, ולא תמכה בשינויים רדיקליים-לכאורה, כמו מערכת בריאות אוניברסלית (מדיקייר לכל).

האריס החלה את דרכה הפוליטית ב-2003, כשהתמודדה על תפקיד התובעת המחוזית של סן פרנסיסקו. היא מיתגה את עצמה כתובעת פרוגרסיבית, אבל המוניטין שלה היו של תובעת קשוחה ושמרנית למדי, למשל כשקידמה תביעות נגד הורים שילדיהם נעדרו הרבה מבית הספר.

ב-2011 התמנתה לתובעת הראשית של קליפורניה, קראה לעצמה "השוטרת הראשית", וספגה ביקורת על שנמנעה מחקירה של אלימות משטרתית. מנגד, קידמה בהצלחה תוכנית למניעת חזרה לפשע לעבירות סמים ראשונות. היא נבחרה לסנאט ב-2016 וייצגה את קליפורניה.

אחת הנדוניות הבולטות שהאריס הביאה עמה לצוות של נשיא ארה"ב ביידן היא רשימה ארוכה של תורמים מעמק הסיליקון. האליטה של סן פרנסיסקו  - מיליארדרים בעלי חברות טכנולוגיה – שיחקה חלק בעלייתה הפוליטית. התורמים הגדולים שלה בשני העשורים האחרונים הם אנשי טכנולוגיה עשירים ומשפיעים במיוחד - ובהם מארק בניוף מייסד סיילספורס, ריד הופמן מלינקדאין וג'ון דור, משקיע הון סיכון ידוע. 46 מיליארדרים תרמו לקמפיין שלה לנציגות הדמוקרטית במרוץ לנשיאות – שיא למועמדים דמוקרטיים.

ג'ו וג'יל ביידן בקפיטול עם קמלה האריס ובעלה דאג אמהוףצילום: JOE RAEDLE - AFP

כל אלה מעוררים חששות שהאריס – שרבים ההימורים על סיכוייה הטובים לרוץ לנשיאות ב-2024 ולנצח - תהיה עוד נציגה של הממסד הדמוקרטי העוסק בקידום אג'נדות ליברליות חברתיות ותרבותיות יותר מבתיקון העיוותים המבניים שגרמו לארה"ב להיות לא שיוויונית וריכוזית, בגרסה יפת נפש להון-שלטון. כל אלה מעוררים כמה שאלות קשות עבורה ועבור הבוס שלה, הנשיא ביידן:

1. ריסון התאגידים הגדולים

האם תקדמי חקיקה ורגולציה שירסנו את כוחם של התאגידים הגדולים – מה שמכונה בארה"ב "ביג ביזנס" – במטרה למנוע השפעה כל כך הרסנית של כסף על פוליטיקה?

דוגמה להשפעה הזאת נראתה בממשל הקודם, שהעניק לתעשיינים גדולים ותאגידים פטור מאחריות משפטית לשלומם של עובדים - רובם עובדים חלשים, כמו מהגרים ואנשים מעוטי השכלה, שנדרשו להגיע לעבודה במהלך המגפה ונדבקו בהמוניהם. זו דוגמה קיצונית, אבל החלשת כוח העובדים היא מגמה שנראתה בעשורים האחרונים תחת ממשלים דמוקרטיים ורפובליקאיים כאחד, והיא תרמה גם לאי שוויון הכלכלי המחמיר, לפערים בחינוך, ולפגיעה בנפש.

2. טיפול במונופולים הדיגיטליים

המונופולים הדיגיטליים גרמו לנזק רב לתחרות, לבריאות הציבור (בהפצת מידע כוזב על המגפה, למשל), ולדמוקרטיה האמריקאית. האם התרומות הרבות שאת מקבלת מהמגזר ישפיעו על הממשל בקידום החקירות, התביעות ומהלכים לריסון כוחם? האם תחברי לרפובליקאים במאמץ לבטל את סעיף 230, המסיר אחריות על התוכן שמפרסמות הפלרטפורמות הדיגיטליות?

דוגמה בולטת להנחה שמקבלים המונופולים הדיגיטליים היא הקנס הכבד ששילמה פוקס ניוז, רשת חדשות בכבלים, על הוצאת דיבה. הרשת שילמה סכום בן שבע ספרות להוריו של סת' ריץ', עובד בוועדה הדמוקרטית הלאומית שמת. פרשן הרשת, שון האניטי, טען בסדרת כתבות כי ריץ' היה אחראי להדלפת האי-מיילים של הוועדה הדמוקרטית במהלך המרוץ לנשיאות ב-2016, בעוד שבפועל המודיעין הרוסי פרץ לשרתי הדמוקרטים וגנב את האימיילים.  

ואולם, בזמן שרשת טלוויזיה מסורתית נושאת באחריות משפטית לשקרים המשודרים אצלה, פייסבוק, טוויטר ואחרות מוגנות מאחריות באמצעות סעיף 230  - ופרסום פייק ניוז ודיבה נתונים לשיקול דעתן וטוב לבן. הרפובליקאים ביקשו להכניס בחוק התמריצים דרישה לבטל את סעיף 230, והדמוקרטים סירבו לכך. האם הממשל החדש יחבור אליהם בדרישה?

חסר בית בארה"בצילום: AP

3. שינוי מבנה המס

האם תאזרי עוז לקדם חקיקה שתשנה את מבנה המס, באופן שמשקיעים מיליארדרים יצטרכו לשלם יותר מאחוזים בודדים מרווחי ההון ומשכר העתק שלהם? כיום הם משלמים באופן יחסי פחות מאמריקאים עובדים, כמו מורים, לוחמי אש, עובדי מנהלה ושוטרים. האם תפעלי לסתום פרצות מס, המאפשרות לתאגידי ענק לשלם הרבה פחות - אפילו ממס החברות המופחת שקבע טראמפ ברפורמה שלו מ-2017?

הורדת הריבית לאפס והזרמת נזילות ריפדו את ארנקיהם של בעלי הון והכנסות גבוהות, שגם נהנו מהגנה יחסית על תעסוקתם, מפני שרובם יכולים לעבוד מהבית. הם מיחזרו משכנתאות בריבית שפל, רכשו בתים שניים כדי לברוח מערים צפופות, ונהנו מעלייה בתיק ההשקעות שלהם. צבירת העושר הענקית הזאת מסווה את המחיר הכבד ששילמו מי שאין להם נכסים וגישה לאשראי ושווקים פיננסיים – אנשים התלויים בשכר השבועי שלהם כדי לשרוד.

שוויון אינו מקודם רק במתן הגנות חברתיות ותרבותיות לאוכלוסיות שוליות ומודרות, אלא בבנייה מחדש של השלבים בסולם החברתי, במתן הזדמנות אמיתי – בחינוך ובבריאות תחילה, בעבודה ובדיור – לכל מי שהוריו אינם עשירים ובעלי השפעה. הוא תלוי בביטולן של הפרטות הרסניות של מערכת המשפט, האכיפה והענישה, שיצרו מערכת צדק בעלת סטנדרטים כפולים - למי שהממון בכיסו מערכת משפט אחת, ולמי שאין לו, אחרת – מענישה והרסנית.

4. תיקון עיוות

כיצד תתקני את העיוות שיוצרת מדיניות מוניטרית בת 20 שנה ויותר – שתימרצה כל כך את מחירי הנכסים בבורסות ובנדל"ן - עד שהעשירון העליון בארה"ב התעשר במהלך מגפת הקורונה יותר מבכל תקופה אחרת בהיסטוריה ואילו 80% התחתונים בדירוג ההכנסה נקלעו למשבר אבטלה, רעב ועוני שאין שני לו במדינות עשירות אחרות בעולם?

5. ניגוד עניינים

את השאלה החמישית נקדיש במשותף להאריס ולבוס שלה, ביידן:

מיניתם לקבינט ולראש הסוכנויות הפדרליות אנשים שיש להם אמנם ניסיון רב, אבל שורשים עמוקים ואינטרסים או אידיאולוגיה שהם ניגוד עניינים. כיצד תבטיחו שהם יפעלו לטובת הציבור הרחב והקבוצות החלשות, ולא לטובת האינטרסים המבוצרים של החזקים והמעטים?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker