10 דברים גדולים שקרו השנה בכלכלה העולמית - וישנו את עתידנו

2020 הביאה עמה משבר שפגע בפעילות הכלכלית, האיץ תהליכים, זירז פריצות דרך - וגם חולל שינויים מהותיים בתפקיד הממשלות, בהתנהלות מעסיקים, באופי העבודה, בצריכה ובקשרים חברתיים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שדה תעופה בטוקיו. התיירות והתעופה בשפל, הטכנולוגיה משגשגת
שדה תעופה בטוקיו. התיירות והתעופה בשפל, הטכנולוגיה משגשגתצילום: Kentaro Takahashi - Bloomberg

זעזועים כלכליים כמו זה שהביאה עמה מגפת הקורונה, מטלטלים את העולם רק פעם בכמה דורות, וגורמים לשינויים מרחיקי לכת - ובלתי־הפיכים לעתים. מדידת התפוקה של הכלכלה העולמית מראה כי היא נמצאת בדרך להתאוששות מנפילה שכמותה לא חוו רוב 7.7 מיליארד תושבי כדור הארץ. החיסונים צפויים להאיץ את ההתאוששות ב-2021. אבל מורשת הקורונה תעצב את הצמיחה הכלכלית למשך שנים.

חלק מהשינויים כבר ניכרים לעין. רובוטים מאיישים משרות בענפי התעשייה והשירותים, ועם הזמן הם יחליפו יותר עובדים גם בתחומים נוספים, בעוד עובדי צווארון לבן יעבדו יותר מהבית. יהיה יותר אי־שוויון בין מדינות ובתוכן. ממשלות ימלאו תפקיד גדול יותר בחיי האזרחים - הן יוציאו יותר כסף, ויהיו חייבות יותר.

1. שובה של הממשלה הגדולה

ממשלות גדולות שמעורבות מאוד בכלכלה חזרו לאופנה. האמנה החברתית בין הציבור למדינה נכתבת מחדש במהירות רבה, וממשלות משלמות שכר לעובדים כשהמעסיקים לא מסוגלים לעשות זאת. יתרה מזאת, פתאום מקובל שרשויות עוקבות אחר אזרחים. במדינות שבהן שלטו רעיונות השוק החופשי במשך עשורים, הוטלאו במהירות רשתות ביטחון.

כדי לממן את כל זה, ממשלות ברחבי העולם הזניקו את הגירעונות שלהן. הגירעונות הללו הגיעו לסכום של יותר מ-11 טריליון דולר השנה, לפי נתוני חברת הייעוץ מקינזי.

כבר עתה מתנהל ויכוח עד כמה אפשר להמשיך להוציא כסף, ומתי יצטרכו משלמי המסים לפרוע את החשבונות הממשלתיים. במדינות המפותחות, לפחות, ריביות שפל ושווקים פיננסיים גואים אינם מאותתים על משבר קרב.

בטווח הארוך, הגישה כלפי חוב ציבורי תשתנה מהותית. יש קונסנזוס חדש שאומר כי ממשלות יכולות להוציא הרבה יותר בעולם של אינפלציה נמוכה, וצריכות לנקוט מדיניות תקציבית הרבה יותר אקטיבית כדי להניע את הכלכלות. התומכים בתיאוריה המוניטרית המודרנית (MMT) אומרים כי המיינסטרים סוף־סוף מתחבר לרעיונות שלהם.

2. כסף קל - מאוד

הבנקים המרכזיים זינקו בהתלהבות על המכונות של הדפסת הכסף, וביצעו הרחבה כמותית משודרגת, שבה רכשו אג"ח קונצרניות, גם בדירוג נמוך, ולא רק אג"ח ממשלתיות. הריביות ירדו לשפל היסטורי.

ההתערבות המוניטרית המוגברת יצרה את תנאי המימון הנוחים בהיסטוריה - וקדחת השקעות ספקולטיביות, שגורמת לרבים לתהות אם אין במדיניות הזאת משום כשל מוסרי. יהיה קשה להחזיר את הבנקים המרכזיים למדיניותם הקודמת, במיוחד אם שוקי העבודה יישארו פגיעים כל כך וחברות ימשיכו לסגור ארנקים.

קפסולות בניו יורקצילום: בלומברג

ההיסטוריה מראה שמגפות מדכאות את שערי הריבית לאורך זמן. לפי מחקר שפורסם השנה, 25 שנה לאחר תחילת מגפות, הריביות היו נמוכות ב-1.5 נקודת אחוז ממה שהיו אלמלא המגפה.

3. חובות וזומבים

ממשלות הציעו קווי אשראי כחבל הצלה במהלך המשבר - ובעלי עסקים עטו עליהם. תוצאה אחת של המדיניות הזאת היתה זינוק בחובות התאגידיים בעולם המפותח. הבנק לסליקה בינלאומית חישב ומצא כי חברות לא־פיננסיות לוו 3.36 טריליון דולר במחצית הראשונה של 2020.

עם הנפילה בהכנסות של תעשיות רבות בגלל הסגר או חולשת הצרכנים, והפסדים שכירסמו במאזנים, נוצרו תנאים מתאימים ל"משבר חדלות פירעון של תאגידי ענק", לפי דו"ח אחד.

תערוכת טכנולוגיה בדובאי בתחילת דצמבר. מבקרים מעטיםצילום: Jon Gambrell/אי־פי

יש המתריעים מפני תמיכה רבה מדי לחברות, בלי הבחנה. לגישתם, זה מתכון ליצירת חברות זומבי - שאינן יכולות לשרוד בשוק החופשי ומוחזקות בחיים רק הודות לסיוע של המדינה, ובכך פוגעות בפריון הכלכלה.

4. העוני מחמיר

הוויכוח בין התומכים בסיוע למתנגדים לו הוא מותרות. במדינות העניות אין משאבים להגן על משרות ועסקים, או להשקיע בחיסונים. הן יצטרכו להדק את החגורה כדי למנוע משברי מטבע ובריחת הון. הבנק העולמי מזהיר כי המגפה בלמה את המלחמה בעוני, ויצרה דור חדש של עניים מרודים בכל העולם. לפי קרן המטבע הבינלאומית, המגפה עלולה למחוק עשור של פיתוח במדינות מתפתחות.

ממשלות נושות בג'י־20, שהלוו כסף למדינות עניות, נקטו צעדים להקל על החייבים העניים ביותר שלהן, אבל זה רחוק מלהיות מספיק.

5. הפערים גדלים

משרות בשכר נמוך בתחום השירותים, שבהן יש מגע פנים אל פנים עם לקוחות, נעלמו בסגרים. אבל בשווקים הפיננסיים, שבהם הנכסים מוחזקים על ידי השכבות העשירות יותר, דווקא חגגו.

התוצאה היא התאוששות בצורת K - חלק עולים וחלק יורדים, והפערים בהכנסה מתרחבים לאורך קווים גזעיים, מגדריים ומעמדיים. נשים ספגו מכה קשה במיוחד במשבר הזה - רבות מהן עובדות בענפים שהודממו כמעט לחלוטין בסגרים, והן כמובן נושאות ברוב נטל הטיפול בילדים כשהגנים ובתי הספר סגורים. בקנדה, השתתפות נשים בכוח העבודה נפלה לשפל שלא נראה מאז אמצע שנות ה-80.

6. עליית הרובוטים

וייטנאםצילום: Linh Pham - Bloomberg

החששות ממגע בין אנשים בענפים שבהם קשה לשמור על ריחוק חברתי - כמו קמעונות, אירוח או לוגיסטיקה - עודדו החלפת עובדים ברובוטים. מחקרים מראים כי אוטומציה תופסת תאוצה בזמן מיתון. במגפה, חברות האיצו את המעבר לעבודת מכונות, שיכולות לאפשר לאורחים בבתי מלון לעשות צ'ק־אין, לחתוך סלטים במסעדות ולגבות תשלום בכבישי אגרה. גם הקניות, מכל הסוגים, עברו עוד יותר לרשת.

החידושים האלה אולי יגבירו את הפריון הכלכלי בענפים רבים, אבל כשיתחילו לחזור לעבודה חלק מהמשרות כבר לא יהיו קיימות. זו לא רק סוגיה חברתית־כלכלית: ככל שאנשים יהיו מובטלים זמן רב יותר, הכישורים שלהם יתנוונו - תהליך שכלכלנים מכנים היסטרזיס.

7. העבודה מהבית

ככל שמשתכרים יותר, הסיכוי לעבודה מהבית גדל. כשני שלישים מהתמ"ג של ארה"ב במאי נבע מעבודה בבית, לפי מחקר אחד. חברות רבות הורו לעובדים להישאר בבית עד 2021, ואותתו על נכונות לעבודה גמישה יותר.

הקורונה העמידה את העבודה מהבית בפני מבחן הטכנולוגיה - והיא עברה אותו בהצלחה, מה שיצר אופקים חדשים. עסקים שתלויים בנוכחות פיזית עלולים להינזק מכך - נדל"ן מסחרי, מסעדות ותחבורה.

האפשרות לעבוד מרחוק והפחד מהווירוס הפיחו חיים בפרברים. עירוניים רבים נהרו אל שכונות ויישובים עם בתים גדולים ומרחבים פתוחים - מה שהזניק את מחירי הנדל"ן בהם.

8. אנחנו נשארים בארץ

מוניות מושבתות בלונדוןצילום: בלומברג

התיירות הגלובלית נפלה ב-72% השנה, נכון לאוקטובר, לפי נתוני האו"ם. במקינזי מעריכים כי רבע מנסיעות העסקים ייעלמו לנצח בשל המעבר לפגישות אינטרנט.

הקריסה בעסקי החופשות וביטול אירועים המוניים, כמו פסטיבלים וקונצרטים, שיבשו את המגמה הצרכנית של העדפת "חוויות" על פני מוצרים. כשהפעילויות יחזרו, רבות מהן לא ישובו להיות כשהיו. "איננו יודעים עדיין איך יתנהלו קונצרטים", אמר רמי הייקל, בעלים משותפים של אולם אלסוור בברוקלין. "אנשים יהיו זהירים, ירצו מרחב אישי ויימנעו ממקומות צפופים".

מטיילים יצטרכו אולי לשאת אישורי חיסונים ולעבור בדיקות ביטחוניות חדשות. חברה מהונג קונג בשם צ'יינה־טק גלובל פיתחה תא חיטוי נייד לשדות תעופה. לדברי המנכ"ל, סמי טסוי, התא מטהר פתוגנים מהגוף והבגדים בתוך 40 שניות לכל היותר - "התחושה היא של משב אוויר קריר וקצת טיפות, אבל זה לא מרטיב".

9. גלובליזציה מסוג אחר

נמל הונג קונגצילום: בלומברג

סגירת בתי החרושת בסין בתחילת המגפה יצרה גלי הלם בשרשרת האספקה הגלובלית. ממשלות ועסקים התחילו לשקול מחדש את תלותם במעצמת הייצור העולמית.

NA-KD.com השוודית, למשל, היא חלק מתעשיית "אופנה מהירה" קמעונית, שמשגשגת עתה עם פריחת המדיה החברתית. ראש תחום המשלוחים בחברה, ג'וליה אסרסון, אמרה כי לאחר שמשלוחי החברה נתקעו השנה, החברה העבירה חלק מהייצור מסין לטורקיה.

זוהי דוגמה לגלובליזציה שמתאימה את עצמה למציאות בלי לסגת לאחור. בתחומים אחרים, המגפה עודדה פוליטיקאים לטעון כי מסוכן להסתמך על יבוא מוצרים חיוניים לביטחון הלאומי, כמו מכונות הנשמה ומסכות, כפי שקרה השנה.

10. המהפכה הירוקה

לפני המגפה, שוחרי איכות הסביבה התעסקו בעיקר בתיאוריית "שיא הנפט" - הנפילה הצפויה בביקוש למוצרי נפט כתוצאה מעלייתם של כלי הרכב החשמליים. אבל ב-2020 הושבתו מטוסים ואנשים נשארו בבית, ואפילו בענקיות הנפט, כמו BP, הבינו שהעולם מתחיל להיות רציני לגבי ההתמודדות עם שינוי האקלים.

ממשלות מקליפורניה ועד בריטניה הכריזו על תוכניות לאסור מכירה של מכוניות בנזין ודיזל חדשות מ-2035. נשיא ארה"ב הנבחר, ג'ו ביידן, הבטיח להצטרף מחדש להסכם האקלים שנחתם בפריז.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker