"מקרה מיוחד": כיצד נהפכה דווקא שווייץ למוקד התפרצות אדיר של קורונה

ביולי התגלו בשווייץ רק עשרות מקרי הדבקה בודדים ביום ■ כעת, עם יותר מ-600 מתים בשבוע ותפוסה מלאה של חדרי המיון, נראה כי השווייצים ממשיכים לשמור על קור רוח ועל העסקים פתוחים

קורין דגני
קורין דגני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית קפה סגור בעת סגר חלקי בג'נבה, בתחילת נובמבר
בית קפה סגור בעת סגר חלקי בז'נבה, בתחילת נובמברצילום: Fabrice Coffrini/אי־אף־פי

באמצע השבוע שעבר הגיעו יחידות הטיפול נמרץ בשווייץ לתפוסה מלאה: כל 876 המיטות המיועדות למבוגרים מלאות, הודיעו באחד הארגונים הרפואיים במדינה. בארגון דחקו באנשים העלולים להיות פגיעים במיוחד לווירוס לכתוב הנחיות רפואיות מקדימות ולציין אם ירצו שיחברו אותם למכונות ההנשמה. "זה יקל על הקרובים שלכם, וגם על קבלת ההחלטות של הצוותים במיון נמרץ", ציינו.

רק יום קודם לכן התפרסמו בתקשורת המקומית תמונות של עשרות אנשים מצטופפים ללא מסכות בכניסה לרכבות העולות להרים המושלגים בקנטון ואלה. האחראים לכך לא ראו את הבעיה, נכתב באתר החדשות blick.ch.

כ–8.5 מיליון אנשים חיים בשווייץ, מעט פחות מישראל, ועד כה מתו בה כ–3,800 איש מקורונה — 1,000 איש יותר מכאן. הגל הראשון התרחש במקביל בשתי המדינות: שווייץ כאמור שילמה מחיר כבד יותר, עם מספר מתים גבוה פי חמישה; ההערכות היו כי הגבולות פתוחים, בעיקר בין שווייץ לאיטליה, והמעבר של עשרות אלפי עובדים ביום האיצו את התפשטות המחלה, שהמוקד העיקרי שלה היה אז בקנטון טיצ'ינו על גבול איטליה.

ואולם ביולי, כשבישראל היה ברור כי היא בעיצומו של גל שני ומספר הנדבקים היומי התקרב ל–2,000, בשווייץ התגלו רק עשרות מקרים בודדים ביום. הכלכלה נפתחה באופן מסודר ועל פי תוכנית שנקבעה מראש; שווייץ נהפכה להוכחה כי ניהול נכון יכול לנצח את הקורונה.

ואולם הנגיף הפכפך ושוב התברר: מדינות שנחו על זרי הגל הראשון מצאו את עצמן לכודות בגל שני קטלני. באוקטובר חזר מספר הנדבקים בשווייץ לעלות; בנובמבר נהפכה המדינה לאחד המוקדים הקשים של קורונה באירופה, עם מספר גבוה מאוד של אבדות לנפש — יותר מ–600 בשבוע. מספר הבדיקות החיוביות נע סביב 25% והגיע כמעט ל–30%. מה בעצם השתבש?

"אין לנו כסף לסגר"

מדד של אוניברסיטת אוקספורד, שמשקלל 18 צעדים מגבילים שנקטו מדינות מאז תחילת השנה — כמו סגירת בתי ספר, חבישת מסכה או הגבלות תנועה — מראה כי הגרף השווייצי תמיד נמצא אי שם למטה, קצת מעל שוודיה, שהיא התחתונה ביותר. כלומר, שווייץ הטילה לאורך כל הדרך פחות מגבלות מאשר איטליה, צרפת, בריטניה, ארה"ב וגרמניה. גם כיום, כשמצבה עגום ביותר — על אף ירידה מסוימת במספר המקרים החדשים בשבוע החולף — שווייץ עדיין מטילה הרבה פחות מגבלות מרוב שכנותיה.

רחובות ג'נבה בתחילת החודש
רחובות ז'נבה בתחילת החודשצילום: Fabrice Coffrini/אי־אף־פי

"יש תחושה שהמטרה היא לא לסגור בכל מחיר", אומר עוזי גרסטמן, עיתונאי TheMarker לשעבר, שחי כיום בציריך עם משפחתו. הוא מספר כי בעיר, שגם בה התגלו מקרים רבים של קורונה, העסקים פתוחים ועובדים כמעט כרגיל. המסעדות פועלות תחת מגבלות מסוימות, יש חובה ללבוש מסכה בתחבורה הציבורית ובכל מקום סגור שבו אי־אפשר לשמור על ריחוק פיזי, וגם בתי הספר פתוחים.

"מדי יומיים־שלושה אנחנו מקבלים הודעה באמצעות האפליקציה של בית הספר שאחד הילדים נדבק בקורונה. מציינים רק באיזו כיתה הוא ולא את שמו, מפאת צנעת הפרט. לא סוגרים את הבית ספר ואפילו לא את הכיתה", אומר גרסטמן.

במקביל, הוא מספר, הרבה מקומות עברו לעבודה מרחוק, חלקם החליטו לסגור וגם האוניברסיטאות עברו ללמידה מרחוק, אז אי־אפשר לומר שהחיים מתנהלים כרגיל, אבל ההחלטה להשאיר את בתי הספר פתוחים וגם את העסקים משקפת את החשיבות שהמדינה מעניקה לשמירה על החיים הכלכליים. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו סגר שני. אין לנו כסף לזה", צוטט שר האוצר ונשיא שווייץ לשעבר, אולי מאורר.

 ציריך, ביולי. בחלק הגרמני
ציריך, ביולי. התחלואה בקנטונים הצרפתיים גבוהה פי 4 מאשר בקנטונים הגרמנייםצילום: Arnd Wiegmann/רויטרס

פער תרבותי

אין כסף הוא עניין יחסי. ממשלת שווייץ מעריכה כי תצטרך לגייס 22 מיליארד פרנקים שווייציים (24.2 מיליארד דולר) כדי להתמודד עם עלות הקורונה — כ–3% מהתמ"ג. גרמניה, לשם השוואה, צפויה לגייס לצורך התמודדות עם הקורונה סכום שווה ערך ל–6.4% מהתמ"ג של 2020.

ההודעה על תפוסה מלאה במחלקות טיפול נמרץ מגלה כי לגישה הזאת יש מחיר כבד. "אנחנו כלכלנים מכל התחומים והמגמות, שאינם מסכימים על מגוון של נושאים", כתבו עשרות כלכלנים במכתב פתוח לממשלת שווייץ בתחילת החודש. "עם זאת, אנחנו מסכימים על כך: לרוע המזל וכואב ככל שיהיה, שווייץ צריכה סגר נוסף מלווה בתמיכה פיסקלית חזקה. אפילו במונחים כלכליים טהורים, העלות הכללית של סגר מנוהל היטב תהיה קטנה יותר מאשר הצעדים הקלים שבאופן ברור נכשלו בריסון המגפה".

לא בשווייץ כולה נמנעים מהטלת סגר ודוגלים בפתיחה ויהי מה. המדינה, המחלוקת ל–26 קנטונים, מאפשרת להם במידה רבה ניהול עצמאי של המשבר. וכמו במקומות רבים בעולם, גם בשווייץ התפשטות המגפה וההתמודדות עמה חשפה הבדלים ופערים תרבותיים בתוך המדינה עצמה.

רוב תושבי שווייץ שמעו על המונח röstigraben, המתאר את הפער התרבותי בין החלקים דוברי הגרמנית לדוברי הצרפתית במדינה, כותב אתר The Local, אבל כיום בעידן הקורונה, ביטוי חדש הוטבע: Coronagraben, והוא מתייחס לפער האפידמיולוגי בין הקנטונים דוברי השפות השונות. מספר המקרים בקנטונים דוברי הצרפתית גבוה פי ארבעה מאלה באזורים דוברי הגרמנית, ציטט האתר בשבוע שעבר גורמים בתחום הבריאות.

בעוד ז'נבה — שנהפכה אחד ממוקדי ההתפרצות הקשים באירופה — הטילה סגר חלקי וקנטונים אחרים דוברי צרפתית סגרו את הברים, המסעדות ומתקני הספורט, "אנשים בחלק השווייצי דובר הגרמנית הולכים למכון כושר ואוכלים צהריים במסעדה האהובה עליהם", כפי שדווח ברשת הציבורית RTS.

"כבר לא ניטרליים"

בגל הראשון ממשלת שווייץ הורתה על הגבלות מחמירות בכל המדינה — וגם אז האזורים דוברי הגרמנית נפגעו פחות. כעת הפער גדול יותר. "אנחנו צריכים להפסיק את הקקופוניה בין האזורים", אמר איש מקנטון ואלה ל–RTS.

"בגל הראשון עשו סקר על תפקוד הממשלה בתקופת הקורונה, ועלה משהו מעניין", מספר גרסטמן. "היתה חלוקה ברורה בין הקנטונים הגרמנים לצרפתים והאיטלקים לגבי האופן שבו אנשים תופשים את התפקיד של הממשלה. הגרמנים מצפים כי האחריות תבוא מלמטה, מהאנשים והקהילה; הצרפתים לא היו מרוצים מהתפקוד של הממשלה, וחשבו כי האחריות צריכה לבוא מלמעלה".

את מה שנתפש מבחוץ כשאננות שווייצית מסביר ג'וזף דה ווק במגזין "פוריין פוליסי" בכך שהצלחתה היחסית בצליחת הגל הראשון חיזקה את התפישה המקובלת ולפיה שווייץ היא מקרה מיוחד — מדינה יוצאת דופן שאינה חולקת עם העולם את צרותיו. במאה הקודמת, שווייץ לא השתתפה במלחמה ולא נפגעה מאסון טבע, הוא כותב. במאה הנוכחית היא לא עברה מתקפת טרור וכמעט לא סבלה מהמשבר הפיננסי הגלובלי. המדינה חסינה מפני אסונות גלובליים — כך לפחות האמינו בשווייץ עד באחרונה.

סרטון קצר שהתפרסם בטיק טוק מתמצת את תחושתם של רבים: לקולות סירנה רצים להסתגר בבתיהם אמריקאי, איטלקי וגרמני, תחת הכיתוב "הגל השני". רק בשווייץ יוצא גבר מחויך ולבוש היטב מביתו, מעיין בעיתון. "אנחנו כבר לא ניטרליים", אומר סרטון הומוריסטי אחר, המתייחס למצב הקורונה בשווייץ. "עכשיו אנחנו חיוביים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker