נדמה לכם שבבית אתם עובדים יותר מאשר במשרד? אתם לא טועים

מחקר שנערך ב–16 ערים בעולם, ובהן תל אביב, מראה כי העבודה מרחוק בתקופת הסגר האריכה את יום העבודה ב–48 דקות, והעלתה את מספר הישיבות והמיילים ■ עם זאת, לפי סקרים רוב העובדים מעדיפים לעבוד מרחוק

רונית דומקה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עבודה מהבית
עבודה מהביתצילום: בלומברג

העבודה מהבית, שנהפכה לנורמה בתקופת הקורונה, אמנם מאפשרת להישאר בפיג'מה ולבצע עוד כמה מטלות בית במקביל, אבל אם נדמה לכם שמאז שאתם עובדים מהבית אתם עובדים יותר, אתם לא טועים. מחקר חדש שנערך בקרב 3.1 מיליון עובדים בכל העולם מצא כי בחסות הקורונה הם עובדים מהבית שעות ארוכות יותר, משתתפים ביותר ישיבות ושולחים יותר אימיילים.

במחקר, שערכו חוקרים מהאוניברסיטאות הרווארד וניו יורק עבור הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב (NBER), השתתפו עובדים בקרב יותר מ–21 אלף חברות ב–16 ערים בעולם. החוקרים בדקו את התנהגות העובדים באותן חברות לאורך תקופות סגר של שמונה שבועות והשוו בין הרגלי העבודה שלהם לפני הסגר לאלה של אחרי הסגר. המחקר כלל, בין היתר, את הערים רומא ומילאנו — הראשונות בעולם שבהן הוטל סגר בתחילת מארס; תל אביב, שנכנסה לסגר באמצע מארס ביחד עם ערים כמו פריז, ציריך וסן פרנסיסקו, שנכללו גם הן במחקר; ואת וושינגטון הבירה ולונדון, שנכנסו לסגר ב–25 ו–24 במארס, בהתאמה.

באמצעות אימיילים ומטא־דאטה של ישיבות מקוונות, חישבו החוקרים כמה זמן נמשכו ימי העבודה של משתתפי המחקר, כמה ישיבות ערכו ומה היו השינויים במספר האימיילים ששלחו. הם מצאו כי יום העבודה הממוצע של העובדים התארך ב–48.5 דקות, מספר הישיבות גדל ב–13%, וכמות האימיילים שאנשים שלחו לעמיתיהם לעבודה גדלה ב–40%.

בערים מסוימות, כמו לוס אנג'לס ושיקגו, יום העבודה הממוצע התארך עם תחילת הסגר, אך חזר כעבור כמה ימים לאורכו מלפני הקורונה. ואולם בערים אחרות, ובהן תל אביב, יום העבודה נשאר ארוך גם שבועיים לאחר תחילת הסגר. "אנשים פשוט התאימו את דפוסי העבודה שלהם למצב", אמר לבלומברג ג'ף פולצר, פרופסור בחוג להתנהגות ארגונית בבית הספר למינהל עסקים של הרווארד, שהיה אחד מחמשת מחברי המחקר.

הישיבות מתקצרות, המיילים נערמים

היות שהעבודה מהבית כרוכה בהרבה תקשורת וירטואלית, מדדו החוקרים את אורכו של יום העבודה מהאימייל הראשון שנשלח או הפגישה הראשונה, ועד לאימייל או הפגישה האחרונים בתוך פרק זמן של 24 שעות. הם מצאו כי יום העבודה התארך, בין היתר, בשל עלייה במספר האימיילים שנשלחו אחרי שעות העבודה הרגילות.

מה קרה

את משך הזמן שבילו העובדים בישיבות — שנערכו בזום או בדרך מקוונת אחרת — בדקו החוקרים דרך שלושה משתנים: מספר הישירות, משכן ומספר המשתתפים בהן. במספר הישיבות שבהן השתתף כל עובד ביום נרשמה עלייה של 13%, כלומר לכל עובד נוספה בממוצע כמעט ישיבה אחת (0.8). גם מספר המשתתפים הממוצע בכל ישיבה עלה, בשני אנשים.

ומה לגבי משך הישיבות? מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות הראו כי עובדים — במיוחד מנהלים בכירים — מבלים יותר ויותר מזמן העבודה שלהם בישיבות ארוכות ומייגעות. בגזרה הזאת הקורונה דווקא שיפרה את המצב: לפי החוקרים, בתקופת הסגר הישיבות התקצרו, אם בגלל הקושי להישאר מרוכזים זמן ממושך כשהפגישה מקוונת, בגלל ילדים שהפריעו ברקע, או משום שריבוי הישיבות המקוונות הפך כל אחת לממוקדת יותר. במשך שמונת שבועות הסגר התקצר משך הישיבות ב–20%, כלומר ב–12 דקות בממוצע. כתוצאה מכך, משך הזמן שכל עובד בילה בישיבות בתקופה שאחרי הסגר התקצר אף הוא ב–18.6 דקות ביום.

אם נדמה לכם שאתם מקבלים יותר מיילים מאז העבודה מהבית, גם בכך אתם צודקים. היות שחלק גדול מהתקשורת בין העובדים במשרדים היתה מילולית, הם נאלצו להחליף אותה בתקשורת וירטואלית. החוקרים מצאו עלייה במספר הממוצע של אימיילים שנשלחו, גם בתקופת הסגר וגם אחריה, ובמיוחד בכמות האימיילים הפנימיים בתוך הארגון, שעלתה ב–40%. בתל אביב, למשל, עלה מספר האימיילים הפנימיים בשבועיים הראשונים לסגר, אך בהמשך חזר לקדמותו.

בנוסף, נרשמה עלייה במספר הממוצע של מכותבים בכל אימייל בתקופה שאחרי הסגר. עם זאת, מספר האימיילים שנשלחו אל מחוץ לארגון לא השתנה משמעותית.

עבודה מהבית
עבודה מהביתצילום: BERNADETT SZABO / רויטרס

"טשטוש בין העבודה לחיים האישיים"

אחת הסיבות לכך שיום העבודה התארך היא שבעת השהייה בבית בתקופת הסגר עובדים נטלו הפסקות רבות יותר במשך היום כדי לבצע מטלות בבית או לטפל בילדים, ויום העבודה נהפך פחות מרוכז והתפרש על יותר שעות ביממה. מחקר שערכה באחרונה מיקרוסופט בקרב עובדיה מצא כי עובדים רבים נוהגים בעת העבודה מהבית להשלים מטלות בשעות הערב: מספר ההודעות שנשלחו בין עובדים בחברה בין שש בערב לחצות עלה ב–52% לעומת התקופה שלפני הסגר. גם בסופי שבוע נשלחו פי שלושה יותר הודעות מאשר בסופי השבוע בתקופה שלפני הקורונה.

העבודה מהבית, הסיקו החוקרים, היא חרב פיפיות. "מצד אחד, הגמישות שביכולת לבחור את שעות העבודה ולהתאים אותן לדרישות משק הבית עשויה להעצים עובדים בכך שהיא נותנת להם חופש מסוים לגבי לוח הזמנים שלהם", כתבו החוקרים. "מצד שני, השינוי בלוח הזמנים בעבודה הוא גם תוצאה של טשטוש בין העבודה לחיים האישיים, שגורם לפעמים לעבודת יתר בגלל היעדר הפרדה ברורה בין המשרד לבית".

כנראה שעובדים בכל העולם יצטרכו למצוא את האיזון הזה, כי לא נראה שסביבת העבודה תשוב אי פעם להיות כפי שהיתה. בסקר שערכה באחרונה חברת המחקר גרטנר בקרב 127 מנהלי חברות בארה"ב, אמרו 82% מהם כי בכוונתם לאפשר עבודה מרחוק גם כשהמצב יחזור לשגרה. חברות כמו פייסבוק כבר הודיעו על כוונתן לעשות זאת. גם העובדים מעדיפים זאת. בסקר שערכה יבמ בקרב 25 אלף עובדים בארה"ב, אמרו 75% מהם שירצו להמשיך לעבוד מרחוק לפחות באופן חלקי.

האנשים שהשכר שלהם יעלה בגלל העבודה מהבית | ניו יורק טיימס

העבודה מהבית מייצרת מנצחים ומפסידים. היא יכולה להיטיב עם עובדים בעלי כישורים גבוהים, אך במקביל לפגוע בשכר של אחרים ולהקשות על התאגדות.

עובדים רבים עשויים לרשום עלייה בהכנסה הפנויה וגמישות גבוהה יותר בעבודה, אך אחרים עלולים למצוא את עצמם נדחפים לחוזים שיפחיתו את שכרם. הם גם יתקשו יותר להתאגד כדי לשפר את שכרם ותנאי ההעסקה שלהם.

אחד השינויים המשמעותיים החלים כעת בשוק העבודה, על פי "ניו יורק טיימס", הוא שינוי ארגוני. בחברה טיפוסית, פיסות מידע קטנות הרלוונטיות לעבודה נוטות להתפזר — וכתוצאה מכך העובדים נאלצים לתקשר באופן אישי במשך היום, מה שמחייב עבודה בשעות חופפות, גם אם הדבר לא נוח לכל הצדדים. בחברות שבהן כולם עובדים מהבית יש לכל עובד גמישות ועצמאות גבוהה יותר.

מנגד, מבנה גמיש כזה עלול לגרום לחברות להחליט בסופו של דבר להעסיק חברות קבלן ועובדים עצמאים שאינם עובדי החברה (הזכאים להטבות, פנסיה וכו') כדי להפחית עלויות.

הקלות של העבודה כפרילנסר עשויה להוות יתרון עבור עובדים בעלי כישורים גבוהים, שיכולים להשתכר שכר שעתי גבוה. ואולם במקרה של עובדים ללא כישורים כאלה, כגון עובדי מגזר השירותים, עבודה כקבלן בדרך כלל מלווה בשכר נמוך יותר וחוסר ביטחון תעסוקתי גבוה יותר. מדוע? משום שאף שלעתים קרובות חברות משלמות לעובדיהן פחותי הכישורים שכר גבוה יחסית לנהוג בשוק — בהתאם לדרגות השכר הפנימיות בחברה — לעובדי קבלן או עצמאים הן משלמות פחות מכך.

השינויים האלה, שהעבודה מהבית משמשת להם זרז, "הם אסון לעובדים בעלי כישורים מועטים, אך עשויים להוות יתרון לעובדים בעלי כישורים גבוהים. אני צופה שתהיה לכך השפעה צנטריפוגלית", אמר ג'רלד דייויס, פרופסור לניהול וסוציולוגיה באוניברסיטת מישיגן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker