היררכיית הקורונה: למה דווקא היום נפלו הבורסות?

עשרות אלפי סינים חולים, שיעור תמותה מבהיל, שיתוק בחלקים גדלים והולכים של הכלכלה העולמית, מיליוני עובדים שנשארים בבית - כל אלה לא הספיקו לזעזע את הבורסות ■ מסכות מנתחים ברחובות איטליה, לב אירופה הקלאסית, ואחת משבע המדינות המתועשות - זה כבר נשמע מפחיד

דפנה מאור
דפנה מאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
התגוננות מפני וירוס קורונה בוונציה, איטליה
התגוננות מפני וירוס הקורונה בוונציה, איטליהצילום: אוהד צויגנברג

התגובה הנרעשת של הבורסות היום (ב') להתפשטות נגיף קורונה ללב אירופה הקלאסית, מלמדת אותנו על היררכיות בעולם.

ב-2004 היכה גל צונאמי את חופי סומטרה. משם המשיך ושטף את חופי האיים בתאילנד. 230 אלף איש נהרגו באסון.

ב-2019 היכתה מגפה ב-6 מיליון בני אדם בתוך שישה חודשים. מתוכם מתו קרוב ל-2,000. האנשים הללו נמצאו בבורונדי, והמחלה שפגעה בהם היתה מלריה. במדינה אחרת ביבשת אפריקה פגעה מחלה קטלנית בהרבה - האבולה - שהדביקה יותר מ-2,500 בני אדם והרגה את רובם: 67% מהחולים מתו.

לאירועים המתוארים לא היתה השפעה על הבורסות בעולם. לאנשים שעליהם השפיעו האסונות האלה אין הרבה נכסים, הם לא משקיעים ואין להם אפילו ביטוח חיים. זהו החשבון הציני שהבורסות עושות.

חיטוי לאדם שהחלים מהווירוס בווהאן, מוקד ההתפרצות בסין
חיטוי לאדם שהחלים מהווירוס בווהאן, מוקד ההתפרצות בסיןצילום: AFP

בסוף דצמבר 2019 החלה להתפשט מגפה ולהדביק עשרות אלפי סינים. היא קיבלה את השם העממי קורונה. מקרים בודדים אובחנו מחוץ לסין. שיעור התמותה נראה מבהיל - גבוה פי עשרות משל שפעת. קצב ההדבקה היה מהיר. מה שהתפשט בגלים רחבים יותר מהמגפה עצמה היה שיתוק בחלקים גדלים והולכים של הכלכלה העולמית. עד פברואר, ספינות מכולה ומכליות נפט צפו בים בחוסר תכלית, מחסני מוצרים המתינו ריקים לסחורות שלא הגיעו, חומרי גלם ותבואות לא נשלחו ליעדן. מיליוני עובדים לא העבירו כרטיס במפעל.

אבל כל אלה לא הספיקו לזעזע את הבורסות. היו קצת ירידות, אבל היו הרבה יותר עליות. פאניקה לא השתררה, והירידות החדות ביותר נרשמו בבורסות סין לאחר ימי חופשה ממושכים. מדד S&P סיים את 2019 ב-3,249 נקודות, והמריא עד 3,386 נקודות נכון לשבוע שעבר.

מדד S&P 500

היום השתנתה התמונה. עם פתיחת המסחר באסיה נראתה סיאול כמוכת אסון. מדד הבורסה הראשי של דרום קוריאה הגיב לידיעה על התפשטות מקרי המחלה, ונפל בכמעט 4%. בורסת מילאנו, שסמוך אליה הוטל סגר על יותר מ-50 אלף תושבים, נפלה בכמעט 5%. מדד דאו ג'ונס פתח את המסחר בנפילה של כמעט 1,000 נקודות. בשעות הערב הנפילה במדד S&P היתה קרובה ל-3%. בבורסת תל אביב היו ירידות חדות שהתמתנו בסגירה לפחות מ-2%.

לתגובה המתונה והמאוחרת להתפשטות הקורונה יש כמה הסברים:

1. מידע חסר על המחלה: קשה היה לתרגם את המידע החסר על הנגיף להשפעה כלכלית בטווח הארוך. בדרך כלל, אי-ודאות משפיעה לרעה על השווקים, אולם היא ללא ספק תרמה לראלי באג"ח, זהב ונכסי מקלט בטוח - בעיקר הדולר האמריקאי, ונגזרתו המוכרת לנו היטב, השקל.

2. תמיכת הבנקים המרכזיים: זה יותר מעשור, הבנקים המרכזיים עושים כל שביכולתם למתן זעזועים בכלכלה. כל עוד מוזרם כסף לכלכלה, באמצעות ריביות נמוכות מאוד ואף שליליות, והרחבה כמותית, המשקיעים ישתמשו בו כדי לגרוף תשואות בכל דרך אפשרית, ומניות הן דרך בהחלט קורצת. פורמלית, הבנק הפדרלי אינו מבצע כעת הרחבה כמותית, אולם הזרמת נזילות לשוק הריפו (אג"ח קצרות טווח) בחודשים האחרונים היא הרחבה כמותית בכל מובן, מלבד בשמה. הכסף הזול הזה מוביל אותנו לסעיף הבא והחשוב.

חיילים איטלקים ליד הדומו, מילאנו
חיילים איטלקים ליד הדומו, מילאנוצילום: FLAVIO LO SCALZO/רויטרס

3. נתק בין הבורסה לכלכלה הריאלית: את הנתק מתגברים הבנקים המרכזיים - אבל גם החברות, המנהלים והמשקיעים עצמם. בעוד השכר הריאלי בעולם המערבי דורך במקום, ורוב הצרכנים כורעים תחת עומס חובות גדל והולך, מעמד המשקיעים נהנה ממינוף זול שמאפשר לגרוף תשואות בבורסה. חברות משתמשות במזומן הזה כדי לעשות buy-back - רכישה חוזרת של מניותיהן, שמנפחת את מחירן, ומחלקות דיווידנדים שגם תורמים לדהרה.

העובדה שקומץ קטן של חברות - חמש למשל, במגזר הטכנולוגיה - אחראי לחלק עצום מההכנסות, הרווחים ושווי השוק בבורסה האמריקאית, מעוותת גם היא את הקשר בין השוק לכלכלה. אלה הן חמש חברות שיש להן מונופולים בתחום שלהן, ולכן הרווחים שלהן גבוהים באופן לא פרופורציוני לצמיחה הכלכלית של ארה"ב והעולם.

4. המשקיעים בחרו להתמקד בחצי המלא של המבחנה: המחלה נשארה ברובה בגבולות סין, ונתפשה במובנים רבים כלא יותר משפעת קשה במיוחד. שיעור התמותה ממנה נמוך משל מגפת סארס מ-2003, והסארס חלף כלעומת שבא, ולא הותיר חותם בבורסות.

5. אסונות כנראה אינם משפיעים יותר מדי על הבורסה: כדאי להתעכב על סארס, ולהבין את הדינמיקה שלה. מגפת הסארס פרצה בסוף נובמבר 2002. מדד S&P 500 סיים את החודש ב-934 נקודות. עד תחילת מארס הוא איבד 14% משוויו - אפילו לא נכנס למצב של שוק דובי (איבוד 20% מהשיא האחרון). עד סוף יולי, כששרידי הסארס האחרונים התפוגגו, הוא שעט מעלה והגיע ל-990 נקודות, עלייה של 6% מפרוץ המגפה ועד סופה.

מתגוננים מפני קורונה באיראן
מתגוננים מפני קורונה באיראןצילום: AFP

אז למה פרצה היום מהומה בשוק?

כי המגפה קרובה לבית, או ליתר דיוק, לכמה בורסות מרכזיות יותר, שיש להן קשר - פיננסי או רגשי - יותר גדול עבור רוב המשקיעים. עשרות מיליוני סינים תקועים, רועדים מפחד בבתיהם ומחכים שהווירוס ידפוק להם על הדלת הוא דבר אחד. מסכות מנתחים ברחובות איטליה, לב אירופה הקלאסית, מהיעדים התיירותיים האהובים בעולם, ואחת משבע המדינות המתועשות - זה כבר נשמע מפחיד. וכך גם עצירת רכבות, מטוסים, ביטול אירועים עסקיים ופגישות של אנשים חשובים שטסים לעשות ביזנס. האסימון מתחיל לרדת.

אין אלא לנחש מתי בנקים מרכזיים ראשיים יתחילו להתערב ולהעניק טיפול נמרץ לשווקים. זהו התפקיד המרכזי שלהם, כך נדמה מאז שמריו דראגי הבטיח "לעשות כל מה שיידרש" כדי לתמוך בשווקים ועמיתיו ברחבי העולם יישמו בכל הכח.

מאז 2009 כמעט שלא היו נסיגות של ממש במדד S&P 500. וכשהיו, הן היו קצרות ולא יותר מ-20%. וורן באפט, מחכמי הדור, אמר היום: "אל תקנו או תמכרו בגלל חדשות על הקורונה. השאלה היא - האם משהו השתנה לגבי התחזית לעשר או 20 השנים הבאות לכלכלה האמריקאית?" באפט תמיד ממליץ להשקיע במכשירים פשוטים לטווח ארוך, כי בטווח הארוך הבורסה תמיד עולה (עשר שנים הוא קירוב טוב לאינטרוול הזמן שבו תמיד תמצאו עליות במדדים הראשיים). הוא צודק, אבל משקיעים לא תמיד מסתכלים על הטווח הארוך.

הפסימיסטים שבמשקיעים מזהירים כבר יותר מעשור כי העליות לא יכולות להימשך. אבל הבנקים המרכזיים עובדים חזק נגדם, ומצליחים. הם הצליחו לייצר הלך רוח שאותו כינה פעם אלן גרינספאן, נגיד אגדי/ידוע לשמצה במיוחד, "התרוממות רוח בלתי-רציונלית". מבחינת המשקיעים כיום, התרוממות הרוח היא מאוד רציונלית, והם לא יתנו לשפעת קשה שהורגת בעיקר קשישים לסכל אותה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker