הגירעון התקציבי של ארה"ב זינק מעל לטריליון דולר - וגם החוב העולמי בשיא

ב-2019 הגדיל ממשל טראמפ את ההוצאות בקצב המהיר ביותר זה עשור, אך ההכנסות לא גדלו בהתאם, והחוב האמריקאי שבר שיא ■ ברחבי העולם, הריבית הנמוכה מדרבנת שיאים בחובות משקי בית, עסקים, בנקים וממשלות, ומקשה על המאבק במשבר האקלים

דפנה מאור
דפנה מאור
הנשיא דונלד טראמפ חותם על רפורמת המס
הנשיא דונלד טראמפ חותם על רפורמת המסצילום: BRENDAN SMIALOWSKI / AFP
דפנה מאור
דפנה מאור

העולם שוקע בחובות. היחס בין החוב העולמי הכולל — משקי בית, תאגידים, ממשלות ומוסדות פיננסיים — לבין התוצר הכלכלי (תמ"ג) הגיע ברבעון השלישי של 2019 לשיא: 322%. החוב הסתכם ב–253 טריליון דולר. אחד ממנועי הגידול בחוב נמצא בארה"ב, שם חשף הממשל גירעון תקציבי שעלה על טריליון דולר, לאחר שגדל ב–17% ב–2019 וב–28% ב–2018.

עיקר הגידול בגירעון נבע מקיצוצי מס וגידול בתקציבי הממשל האמריקאי. היתה זו השנה הראשונה מאז 2012 שהגירעון התקציבי השנתי עלה על טריליון דולר. הכלכלה האמריקאית, עם זאת, נמצאת במהלך צמיחה רצופה הארוך ביותר בתולדותיה. הורדות ריבית של הבנק הפדרלי במהלך השנה האחרונה סייעו גם הן להקטין את עלות מימון החוב של הממשל.

ההבטחות של ממשל טראמפ לא התממשו

במסע הבחירות שלו ב-2016 הבטיח דונלד טראמפ לאזן את התקציב ולהקטין אותו. כמו רפובליקאים רבים לפניו, הוא מתח ביקורת על הנשיאים הדמוקרטים שקדמו לו בטענה שהגדילו את התקציב והגירעון, אף שבעשורים האחרונים סיימו נשיאים דמוקרטיים את כהונתם באופן עקבי עם גירעון מופחת (או עודף, במקרה של ביל קלינטון), בעוד הרפובליקאים הגדילו אותו בלי יוצא מן הכלל.

בסוף 2017 העביר ממשל טראמפ רפורמת מס שהורידה בחדות את המסים על תאגידים ועשירים, והפחיתה באופן זמני את מס ההכנסה לעובדים. הממשל טען כי הרפורמה תדרבן את הצמיחה הכלכלית באופן שיפצה על הורדת המס.

למרות הצמיחה הכלכלית, הגידול בהכנסות הממשל הפדרלי ממסים לא הדביק את קצב ההוצאה. בשלוש שנות כהונתו של טראמפ צמחו ההכנסות של הממשל הפדרלי ב–2.6% בשנה בממוצע, כמות הכנסות נמוכה במאות מיליארדי דולרים מהתחזיות שנתן משרד התקציב של הקונגרס לפני רפורמת המס. הוצאות הממשל, מנגד, גדלו ב–2019 ב–7.5%, ובקצב שנתי ממוצע של 5.7% — הגבוה זה עשור.

מגמת הגירעון התהפכה

לאחר המשבר הפיננסי של 2008, תפח הגירעון התקציבי של ארה"ב בעקבות תמריצים תקציביים ובעקבות הירידה החדה בהכנסות ממסים שנבעה מהפגיעה בפעילות הכלכלית. עד 2015 הצליחה ממשלת ברק אובמה להקטין את הגירעון משמעותית ככל שהכלכלה התאוששה ובשל קיצוצים תקציביים שבאו לאחר התמריצים הראשוניים.

בחזרה לשנות ה-40
בחזרה לשנות ה-40

במצב רגיל, צמיחה כלכלית מסייעת להקטין את הגירעון. ואולם, מה שמכתיב את מהלך הגירעון והחוב האמריקאיים הוא מגמה ארוכת טווח של הזדקנות האוכלוסייה, פרישתם של מיליוני בני דור הבייבי בום לפנסיה, וההוצאות התופחות על ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי הניתן על ידי המדינה לכל הגמלאים. עלותה של רפורמת המס של ממשל טראמפ — 1.5 טריליון דולר — והוצאות נוספות על התקציב הביטחוני ותקציב החינוך תרמו גם הן למתווה הגידול.

החוב האמריקאי בשיא

גירעונות מתמשכים וגדלים מנפחים גם את החוב הלאומי. בשלוש שנים הגדיל ממשל טראמפ את החוב הלאומי של ארה"ב ב–2.6 טריליון דולר, והחוב של הממשל הפדרלי הגיע ל–23 טריליון דולר ב–1 בנובמבר, הסכום הגדול ביותר אי פעם. לשם השוואה, בכל שמונה שנות כהונתו של קודמו הדמוקרטי, ברק אובמה, תפח החוב של ארה"ב ב–2.1 טריליון דולר, וזאת בתקופה שלאחר המשבר הכלכלי הקשה ביותר "השפל הגדול" של שנות ה–30.

בעבר, ככל שהחוב היה גדל, שוקי האג"ח היו מענישים את הלווה בתשואות גבוהות. ואולם, הריבית הנמוכה את כללי המשחק, והיא זו שמכתיבה את התשואות. התשואה לאג"ח ל–10 שנים היתה באוקטובר 2018, כשהבנק הפדרלי העלה את הריבית, 3.16%. עכשיו היא 1.84%.

הרפובליקאים הגדילו את הגירעון
הרפובליקאים הגדילו את הגירעון

הריבית מניעה גם את החוב העולמי

קשה למצוא מנוע בעל השפעה משמעותית יותר על הגידול בחוב האמריקאי והעולמי מהריבית הנמוכה, שמשפיעה לא רק על חובות ממשלתיים, אלא גם על חובות צרכניים, משקי בית, בנקים ותאגידים. כפי שמדגים הדו"ח הרבעוני של המכון הבינלאומי למימון (IIF), איגוד הבנקים הגדולים בעולם, חובות הכלכלות המתעוררות הכפילו את עצמם מאז 2010 ועברו את רף 72 טריליון הדולר, השקולים ל–223% מהתמ"ג. החוב בשווקים המפותחים עלה במקביל על 180 טריליון דולר, או 383% מהתמ"ג ברבעון השלישי.

הגידול בחוב העולמי התרחש בכל המגזרים. במגזר הצרכני, נרשמו שיאים בחובות במדינות מכל רחבי העולם — מבלגיה, פינלנד וצרפת עד לבנון, ניגריה, שוודיה ושווייץ. שיא נרשם בחובות תאגידיים בקנדה, צרפת, סינגפור, שוודיה, שווייץ וארה"ב, בעוד אוסטרליה וארה"ב שברו שיאי חוב ממשלתי.

עתיד החוב – לגדול

החוב העולמי לא מראה סימני האטה, וצפוי לגדול בקצב מהיר יותר ב–2020 בשל המדיניות המוניטרית המקלה של הבנקים המרכזיים. ברבעון הראשון של 2020, לפי תחזית IIF, הוא יעלה על 257 טריליון דולר, כשעיקר הגידול יגיע מהמגזר הלא פיננסי. יתרה מזאת, החוב יעשה מסוכן יותר, משום שגדל במהירות בתנאים של האטה בצמיחה הכלכלית, ולכן הוא הוא פחות בר פירעון.

החוב העולמי בשיא
החוב העולמי בשיא

סין היא אחד ממנועי צבירת החוב הגדולים. לאחר האטה ניכרת ב–2017–2018 במאמץ להסיר מינוף, החוב בסין חזר להאיץ, בפרט אצל תאגידים שאינם פיננסיים. החוב הנוכחי של סין מתקרב ל–310% מהתמ"ג, בהובלת תאגידים שרבים מהם בבעלות ממשלתית. החוב הממשלתי גדל גם הוא בקצב המהיר ביותר מאז 2009, והוא בשיא של 55% מהתמ"ג.

החוב ישפיע לרעה על הסביבה

דו"ח IIF מזהיר שהחוב יקשה על מדינות לממן מיזמים למניעת משבר האקלים, בדגש על הכלכלות המתעוררות וכלכלות החזית. אחד ממקורות גידול החוב בכלכלות אלה הוא זרימות הון בין גבולות הקשורות למיזם החגורה והדרך של סין, במסגרתו היא מממנת בניית תשתיות באזורים מתפתחים בעולם, שחלקם חשופים במיוחד להשפעות סיכוני האקלים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker