הנגיד האירופי חזר להדפיס כסף - והריבית השלילית מתפשטת בעולם

אירופה על סף משבר כלכלי, גרמניה בדרך למיתון ונכסים בשווי יותר מ-15 טריליון דולר נסחרים בתשואה שלילית ■ הנגיד היוצא הכריז על חידוש התמריצים הכלכליים, והגרמנים זועמים ■ מה תהיה תגובת ארה"ב, מה הסיכונים בריבית השלילית - והאם היא בדרך לישראל?

דפנה מאור
דפנה מאור
מריו דראגי, נשיא הבנק האירופי
מריו דראגי, נשיא הבנק האירופיצילום: רויטרס
דפנה מאור
דפנה מאור

אירופה עומדת על סיפו של משבר כלכלי, כשהכלכלה הגדולה בגוש היורו, גרמניה, נכנסת בצעדים כבדים למיתון. ביחד עמה כלכלות מתועשות אחרות, שצמיחתן מתבססת על יצוא, מאטות ברחבי העולם, מדרום מזרח אסיה ועד אמריקה הלטינית. התגובה של הבנקים המרכזיים: הורדות ריבית נרחבות, לכיוון האפס ומתחת לו. במקרה של גוש היורו, הכריז ביום חמישי נגיד הבנק המרכזי היוצא, מריו דראגי, על חידוש התמריצים באמצעות סדרה של צעדים מוניטריים מרחיבים.

הבנק המרכזי של אירופה מחדש את רכישות הנכסים — אג"ח וני"ע אחרים — שאותן ביצע בתגובה למשבר הפיננסי של 2008 ומשבר החוב של 2010. במקביל, הוא מוריד את ריבית הפיקדונות.

גם בארה"ב ניטש קרב עז על הריבית. הבנק הפדרלי פסק ביולי השנה מהעלות הריבית וחזר להעלות את הריבית לראשונה מאז 2008. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, במהלך חריג בממדים היסטוריים, מפעיל לחץ כבד עד ברוטלי על הבנק הפדרלי להוריד את הריבית, ואף קרא להורידה מתחת לאפס. כיצד מתפשטת תופעת הריבית השלילית, ומה השפעותיה?

ינס ויידמן, נשיא הבנק המרכזי של גרמניה
ינס ויידמן, נשיא הבנק המרכזי של גרמניהצילום: Bloomberg

1. מתנת הפרידה מדראגי: הרחבה, הרחבה, הרחבה

הבנק המרכזי של אירופה מודאג מהדפלציה. רמת האינפלציה בגוש היורו ירדה ביולי ל–1.1% במונחים שנתיים. כל עוד תחזית האינפלציה לא תתקרב ל–2%, אמר דראגי, שעתיד לפרוש ולפנות את מקומו לכריסטין לגארד ב–31 באוקטובר, הריביות שקובע הבנק יישארו ברמתן הנוכחית או נמוכה ממנה. בצעד לא פחות חשוב, הבנק יתחיל לרכוש בנובמבר נכסים בהיקף של 20 מיליארד יורו בחודש. הבנק ציין כי הרכישות "יימשכו ככל הנדרש", וכי הן "יסתיימו זמן קצר לפני שהבנק יעלה ריביות".

החדשה מסמנת תפנית דרמטית, לאחר שרק לפני תשעה חודשים סיים הבנק באופן רשמי את תוכנית הדגל שלו להמרצת כלכלת היבשת — תוכנית רכישות האג"ח בת ארבע השנים בהיקף של 2.6 טריליון יורו (3 טריליון דולר). באותה עת, גם הבנק האירופי אותת כי ייתכן שיתחיל להעלות את הריבית בהמשך השנה הנוכחית.

2. הגרמנים מזועזעים מהפגיעה בחסכונותיהם

יש מקום אחד באירופה שהריבית הנמוכה פוגעת במיוחד בתושביו: . הכלכלה הגדולה והאיתנה באירופה במונחי תעסוקה והכנסה לנפש היא כלכלה של חוסכים. כשהריבית יורדת, החוסכים ניזוקים. כשהיא יורדת מתחת לאפס, הם כבר ממש מפסידים.

התשואות על אג"ח של ממשלת גרמניה נסחרות זה חודשים כולן מתחת לאפס. מצב חסר תקדים זה יוחמר עוד יותר בעקבות המהלכים של דראגי. ביום שישי יצאו הצהובונים הגרמנים למתקפה על הנגיד האיטלקי, שתמיד היה בגדר חשוד כמי שמחלק כסף זול לאיטלקים ויוונים בטלנים.

תשואות האג"ח הממשלתיות בגרמניה

והכתיר אותו בתור "דראגולה" (שילוב של דראגי ודרקולה), שלפי העיתון "מוצץ מבעלי חסכונות" גרמניים. "האימה של בעלי החסכונות הגרמנים נמשכת: נשיא ECB, מריו דראגי, רוצה להחריף את מדיניות הריבית האפסית עוד יותר!", הזהיר "בילד", שהכתיר את הריביות הנמוכות כ"הרסניות".

ינס ויידמן, נשיא הבנק המרכזי של גרמניה, הבונדסבנק, התנגד להחלטת ECB לחדש את רכישות האג"ח, לפי דיווחים. גם נגיד הבנק המרכזי של אוסטריה, רוברט הולצמן, אמר לבלומברג כי ההחלטה עשויה להיות שגויה.

הריביות הנמוכות אינן זוכות לפופולריות רבה גם בקרב בעלי תוכניות החיסכון בגרמניה. עם זאת, באופן פרדוקסלי, שיעור החיסכון בקרב הגרמנים דווקא טיפס בזמן שהריביות ירדו, ועלה בשנה שעברה ל–11% לעומת 9% ב–2013. פה טמונה אולי התשובה לשאלה החשובה, איזה נזק יכולה לגרום ריבית אפסית או שלילית.

3. התגובה האמריקאית: טראמפ רוצה ריבית שלילית — היועץ סותר

לא עברו כמה דקות מהודעת הבנק האירופי ביום חמישי, וטראמפ יצא עם תגובה מנוסחת כדרכו: "הבנק המרכזי של אירופה, בפעולה מהירה, הוריד את הריבית בעשר נקודות בסיס. הם מנסים ומצליחים לפחת את היורו מול הדולר החזק, ופוגעים ביצוא מארה"ב...והבנק הפדרלי יושב, ויושב, ויושב. להם משלמים בשביל להלוות להם כסף, ואנחנו משלמים ריבית!".

טראמפ מצהיר על עצמו שתמיד היה "איש של ריבית נמוכה". הלחץ הנוכחי שלו להוריד ריבית כל כך גדול, שקרא ביום רביעי לראשי הבנק הפדרלי "מטומטמים", על כך שאינם מורידים את הריבית לאפס או מתחת לאפס.

נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ויו"ר הבנק הפדרלי ג'רום פאואל
נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ויו"ר הבנק הפדרלי ג'רום פאואלצילום: Carlos Barria/רויטרס

הנשיא היה רוצה שיהיה לו דראגי כזה, שמוכן "לעשות כל מה שנדרש" כדי להגן על הכלכלה, או ליתר דיוק, במקרה של אירופה, להגן על הבנקים. בפועל, טראמפ רוצה מישהו שיגן על נשיאותו. אם הריבית תהיה נמוכה, הוא אמר, זה יעזור לכלכלת ארה"ב. ואם לא, וארה"ב תיקלע למיתון, סיכויי הבחירה מחדש שלו נפגעים.

ואולם לטראמפ לא רק שאין דראגי, יש לו יועץ כלכלי שעושה עכשיו משהו שעלול לשלוח אותו בדרכו של היועץ לביטחון לאומי שרב עם הבוס שלו על הכיוון הפוליטי. לארי קודלו סתר את הבוס שלו כשדיבר עם כתבים ביום שישי ואמר: "כל הכסף הסופר־קל הזה, ריבית אפס או שלילית. אם זה היה אמור לעבוד זה כבר היה עובד. וזה לא עבד...כסף קל, אפשר להדפיס כמה שרוצים. זה אף פעם לא עובד וזה לא יעבוד גם הפעם".

4. הורדות הריבית מתפשטות בעולם — האם יגיעו לישראל?

בחמישי הוריד גם הבנק המרכזי של טורקיה את הריבית מ–19.75% ל–16.5%, הורדה חדה מהתחזיות. "באחרונה, בנקים מרכזיים בכלכלות המפותחות מאמצים מדיניות מרחיבה יותר, לנוכח היחלשות הפעילות הכלכלית בעולם והעלייה בסיכוני האינפלציה", נאמר בהודעת הבנק המרכזי של טורקיה.

וזהו כל הסוד על רגל אחת: כשארה"ב מורידה ריבית, העולם הולך בעקבותיה. הסימנים להאטה ומיתון בעולם מתחילים להתגבר. בארה"ב אולי יש תעסוקה מלאה וצמיחה טובה יותר, אבל מלחמת הסחר שמנהל נשיאה מול סין ומדינות נוספות מעיבה על המגזר העסקי, התאגידים הרב לאומיים הגדולים שלה והצרכנים. בהודו, תאילנד, מקסיקו ודרום קוריאה הורדה הריבית בחודשים האחרונים.

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן
נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואןצילום: AFP

הבשורות הרעות הן שעל מדיניות הבנקים המרכזיים בעולם יש כיום מנופי לחץ פוליטיים. ריביות נמוכות כל כך מנפחות בועות, מייקרות נדל"ן, ומקשות על החוסכים. בשורה התחתונה, היא מהווה מלכודת שבה נתקעו הכלכלות והבנקים המרכזיים בעולם מאז 2008 ואפילו לפני כן.

קשה לחזות שבאקלים הנוכחי בנק ישראל יוכל להעלות ריבית, וייתכן שיהיה אפילו תחת לחץ להורידה, לשמחת היצואנים שנמקים תחת חוזקת השקל. אפשר להתנחם אולי שעצמאותו של בנק ישראל נשמרת, אך לא לעולם חוסן, בעידן שבו הדמוקרטיה ומוסדות השלטון הוותיקים נמצאים תחת התקפה בכל מקום.

5. הסיכונים בריבית השלילית

בארה"ב כבר מצפים לתשואות שליליות, לפי תחזית ג'יי.פי מורגן צ'ייס. , וזה "לא יהיה ביג דיל". ואולם רבים אחרים מודאגים הרבה יותר.

המחשה ראשונה לסיכון הברור העולה מהריבית הנמוכה והשלילית למערכת הפיננסית ניתנה בהחלטת הבנק המרכזי של אירופה: בנקים מסחריים בגוש היורו יקבלו פטורים מהריבית השלילית על חלק מפיקדונותיהם בבנק המרכזי, לאחר שראשי המגזר הביעו חשש מפני פגיעה ברווחיותם.

בסביבת הריבית השלילית הבנקים צריכים לשלם כסף כדי להעניק הלוואות ולהחזיק בני"ע. מתן אשראי, לפיכך, נענש בקנס כספי. התמריץ לתת אשראי, דם החיים של המערכת הכלכלית, נפגע.

ממשלת גרמניה שקלה, לפי דיווחים, לאסור על מתן ריבית שלילית. במצב שבו הבנק המרכזי מעניק ריבית שלילית על פיקדונות שמחזיקים הבנקים המרכזיים אצלו, זהו עונש כפול.

זעמם של החוסכים הגרמנים הוא ביטוי לסיכוני הריבית השלילית, ותגובתם, הגדלת החיסכון, מראה עד כמה ריבית נמוכה ושלילית הפסיקה להיות תמריץ כלכלי. במקום לעודד צרכנים ללוות ולצרוך, להשקיע ולקנות, היא מעודדת אותם להגדיל את שיעור החסכון.

כיום ארה"ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד הם שוקי האג"ח המפותחים היחידים שעקומות התשואה שלהם אינן שליליות. אם הן יצטרפו לשאר המדינות עם תשואות שליליות, העומס על המערכת הפיננסית, החיסכון, וכתוצאה מכך על הכלכלות ברחבי העולם, יהיה בלתי נסבל.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ