לא קרטל: איגודים מקצועיים הם אחת התרופות האפשריות החשובות לאי־שוויון - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא קרטל: איגודים מקצועיים הם אחת התרופות האפשריות החשובות לאי־שוויון

לפי התיאוריה הרווחת, איגודים מעלים את שכר העובדים, אבל גם מגדילים את האבטלה ■ ואולם האיגודים המקצועיים בארה"ב תרמו להקטנת האי־שוויון והיטיבו עם העובדים החלשים ביותר ■ למרות הסתייגויותיהם של תומכי השוק החופשי, אולי זו התשובה לפערים הגואים

3תגובות
ברני סנדרס במהלך עצרת של איגודי המרצים בקליפורניה, במארס
Richard Vogel/אי־פי

מבחינה פוליטית וכלכלית, איגודים הם עוף מוזר. הם לא חלק מהמנגנון של המדינה, אך תלויים באופן קריטי על הגנות שמספקת להם המדינה כדי להשתמש בכוחם. יש להם אחזקות בתאגידים, אבל לעתים קרובות הם מנהלים יחסים שנויים במחלוקת עם ההנהלות. באופן היסטורי, לאיגודים יש חלק גדול בכך שמעמד הפועלים זכה בהגנות ובזכויות שמהם הוא נהנה כיום, אבל לעתים קרובות הם מותירים את מעמד הפועלים מפוצל ומחולק - בין חברות שונות, בין עובדים מאוגדים ולא מאוגדים, ואפילו בין חברות אתניות שונות. זה זמן רב שכלכלנים מתלבטים כיצד להתייחס לאיגודים. הם אינם מתאימים בקלות לפרדיגמה הסטנדרטית של התיאוריה הכלכלית המודרנית, שלפיה יחידים וחברות...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#