דפנה מאור
דפנה מאור

יום שני היה עוד יום מחריד עבור משקיעי חברות הטכנולוגיה הסיניות, בפרט חברות טכנולוגיית חינוך. מדד S&P/BNY מלון, שעוקב אחר 56 מניות סיניות הנסחרות בארה"ב, איבד 45% משוויו משיאו בפברואר – כמעט טריליון דולר. מדד מניות הטכנולוגיה של בורסת הונג קונג איבד 44% משוויו מאז שיאו באותו חודש.

הנפילות השפיעו על הבורסות הסיניות בכללן – מדד CSI 300, שבו מניות משתי הבורסות הגדולות, שנחאי ושנזן, נפל ב-16% משיאו השנתי בפברואר, שהיה גם שיא כל הזמנים. היום (ג') הגיעה המפולת לבורסת הונג קונג, בה צנח מדד האנג סנג בכמעט 5%, והמדד המשולב בסין נפל ב-3.5%.

הסיבה להתרסקות המניות של חברות הטכנולוגיה הסיניות אינה הרעה במצבן העסקי, אלא מהלכים מכוונים ומתוקשרים היטב של ממשלת סין, להצר את צעדיהן. המערכה שמנהל הממשל הסיני נגד ענקיות הטכנולוגיה שלו – שחלקן הן מהחברות הגדולות בעולם בתחומן במונחי הכנסות ושווי שוק – היא כל כך ברוטלית וחריגה, שאפילו משקיעים מנוסים בשוק הסיני הזדעזעו ממנה.

מה היו המהלכים האחרונים שעשתה סין?

המהלך האחרון שעליו הכריזה סין היה אולי הדרקוני ביותר: בייג'ין פירסמה בשבת שורה של רגולציות שעלולות לחסל את מקור לחמו של אחד המגזרים הגדולים בכלכלה: חברות פרטיות שמלמדות את תוכנית הלימודים הממלכתית לא יורשו יותר לקבל השקעות זרות - גם לא מיישויות השייכות לחברות סיניות אך רשומות מחוץ למדינה, על פי התראה שפירסמה מועצת המדינה. בנוסף, ייאסר עליהן לפעול למטרות רווח; לגייס הון או לצאת להנפקות בורסאיות, לרכוש חברות אחרות, או להציע לימודים בחופשות וסופי שבוע.

רוב החברות האלה ממותגות כחברות טכנולוגיה שמציעות לימוד באמצעות טכנולוגיה דיגיטלית. המשקיעים בעולם עטו עליהן בשנים האחרונות, והקפיצו את ערכן. התעשייה, לפי הערכות, נהנית ממחזור הכנסות שנתי של 100 מיליארד דולר בסין. עתה טוען הממשל הסיני: "התעשייה נחטפה על ידי ההון".

ימים ספורים לפני כן דיווחה בלומברג כי הרגולטורים בסין שוקלים להטיל קנסות כבדים על דידי, מפעילת אפליקציית הנסיעות הגדולה בסין, משום שיצאה להנפקה בבורסה בוול סטריט ב-30 ביוני. מסתבר שהממשל רמז לחברה כי עליה לדחות את ההנפקה, והיא המרתה את פיו. יתר על כן, רגולטור הסייבר של סין אסר על חנויות מקוונות להציע את האפליקציה של דידי להורדות. המניה נחתכה בחצי משיאה.

בשבת הכריזו הרשויות בסין גם על קנס שהוטל על טנסנט, חברת המדיה הדיגיטלית הענקית, בגלל הפרת חוקי התחרות. טנסנט שולטת ב-80% מזכויות הסטרימינג למוזיקה הסינית. ענקית משלוחי המזון טייטואן צנחה ב-14%, לאחר שבייג'ין הודיעה כי פלטפורמות מזון מקוונות יצטרכו לכבד את זכויותיהם של השליחים שלהן - ולהבטיח שהם משתכרים לפחות שכר מינימום. בשבוע שעבר הורה רגולטור האינטרנט בסין לטנסנט, קואיישו, עליבאבא ו-וייבו להסיר תוכן לא נאות.

איך זה התחיל?

יריית הפתיחה הגדולה למהלכי הריסון האלו היתה מול חברת האינטרנט המצליחה בסין, עליבאבא. לאחר שנים שבהן תפחה לכדי מעצמת מסחר מקוון ותשלומים ונהפכה לסמל הבולט ביותר להצלחה הטכנולוגית של סין, סימן ממשלו של שי ג'ינפינג, נשיא סין, את עליבאבא והמייסד שלה, ג'ק מא.

קמע בובת באו מול מטה עליבאבא בשנחאי. המייסד ג'ק מא ביקר את המערכת - והנפקת חברת הפיננסים בוטלהצילום: Qilai Shen/Bloomberg

מא, חבר המפלגה הקומוניסטית בסין ב–2018, מעולם לא נתפש בסין כדמות פוליטית, אך ב–24 באוקטובר, כמה ימים לפני ההנפקה המתוכננת של חברת הפיננסים של עליבאבא, אנט, מתח מא ביקורת בוטה על הרגולציה הפיננסית ההדוקה בסין במהלך נאום פומבי, וטען כי היא מונעת התפתחות טכנולוגית. הוא גם מתח ביקורת על הממסד הבנקאי הגלובלי, וטען כי חדשנות ללא סיכונים חונקת את החדשנות וכי המערכת מיושנת ולא מותאמת לצורכי העתיד.

הממשל הסיני, שיחסיו עם המגזר הפרטי היו מתוחים עוד קודם, זעם. שי עצמו הורה לרגולטורים לחקור את אנט גרופ, והתניע שורת אירועים שהובילה להשעיית ההנפקה שלה, ב-3 בנובמבר. מא זומן לפגישה אצל רגולטור השווקים הפיננסים, שם נאמר לו כי הרגולציה על החברה תוחמר. באותו שבוע פירסם הרגולטור בסין טיוטה של תקנה חדשה שלפיה פלטפורמות מימון מקוונות יצטרכו לספק בעצמן לפחות 30% מהמימון — תקנה שאנט אינה עומדת בה.

כשבוע לאחר מכן הציג הממשל הסיני רגולציה נוספת שנועדה להגביל את ההתנהלות המונופוליסטית של ענקיות האינטרנט הסיניות, בנושאים כמו שיתוף מידע ומתן שירותים במחירי הפסד. בדצמבר המשיכה המגמה כאשר ב–24 לחודש הודיע הממשל כי פתח בחקירת הגבלים עסקיים נגד עליבאבא, וכמה ימים לאחר מכן הורה לאנט לבחון ארגון מחדש של עסקיה הרבים, ולשוב לפעילותה המקורית כשירות תשלומים.

אולי מפחיד יותר מכל, לפחות מהצד, היתה היעלמותו של מא מעיני הציבור בנובמבר. במשך חודשיים לא נראה הטייקון המוחצן. כשחזר לעיני הציבור, החברה שלו היתה שווה כבר 20% פחות משהיתה כשנשא את הנאום הקריטי.

האם המתקפה מוגבלת רק לחברות טכנולוגיה?

כרזה עם דמותו של שי ג'ינפינג במכללה בודהיסטית בטיבט, בסוף מאי. ממשלת סין מתעקשת כי היא זו שתבחר את יורשו של הדלאי לאמהצילום: Mark Schiefelbein/אי־פי

לא. גם מגזרים נוספים נמצאים במכבש הלחץ הממשלתי: מניות חברות נדל"ן בהונג קונג צנחו לאחר שהרגולטורים בסין אמרו כי הם מתכוונים "לעשות סדר", כדבריהם, בשוק.

איך זה משפיע על השווקים בעולם?

כשבורסת סין צנחה ב-2015, חששו ראשי מדינות G20 כי היא תצית משבר פיננסי עולמי. זה לא קרה. היא התאוששה בסוף השנה, והרוחות נרגעו. כרגע, הבנקים המרכזיים, בראשם הבנק הפדרלי, הם הנהגים הראשיים של הבורסות הגדולות בעולם.

מה עושים המשקיעים?

בריחת ההון הזר מסין ניכרת: ארק אינוויישן, קרן הדגל של החברה של קתי ווד, צימצמה את האחזקות שלה במניות סיניות החודש לרמה של פחות מ-0.5%, לעומת שיא של 8% בפברואר. הקרן חיסלה לחלוטין את הפוזיציה שלה בענקית הטכנולוגיה הסינית באידו, ויש לה רק 134 מניות של טנסנט. הפוזיציה הנוספת שלה, חברת הנדל"ן KE הולדינגס, צנחה ב-57% עד כה השנה.

בדסק המסחר של גולדמן סאקס הוציאו דו"ח ללקוחות בו ציינו כי "גם אם אתם חושבים שהסיכון בסין כבר מתומחר בשערי המניות... דעו שזה יכול להחמיר".

פול נולטי, מנהל תיקים בחברת ניהול ההשקעות קינגסוויו בשיקגו, אמר לרויטרס כי מכר את כל המניות הסיניות שהיו לו בשנתיים האחרונות בגלל הסיכון הפוליטי. "זה כבר לא קשור למצבן העסקי של החברות. זה כדורגל פוליטי ואין שום דרך לנתח את המצב במונחים פיננסיים".

"כל החברות הסתבכו", אמר פרייזר האווי, אנליסט עצמאי המתמחה בסין לבלומברג. "בסוף שבוע אחד עסק יכול להימחק לאפס על ידי המדינה. איך משקיעים יכולים להתכונן לדבר כזה?"

האם יש צד חיובי?

משקיעים מסוימים אמרו שנפילת שערי מניות הטכנולוגיה, כמו עליבאבא וטנסנט, היא הזדמנות קנייה. זה נשמע הגיוני כשחושבים על כך שהן עדיין יכולות לעשות עסקים בשוק הסיני העצום ותאב הטכנולוגיה. אבל הצעד שנקטה סין בסוף השבוע, כשחיסלה באבחת צו אחד את עסקי חברות החינוך הטכנולוגיות, מראה שאי אפשר להניח הנחות כאלו, ובטח לא לתזמן את השפל במניות האלו.

האם זה דומה למאבק נגד עוצמתן של ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב?

כשסין בלמה את הנפקת אנט גרופ, המסר היה שאף חברה פרטית לא יכולה להיות גדולה ומשפיעה יותר מהשלטון. האם הסינים התבוננו בעלייתן של חברות האינטרנט האמריקאיות וההשפעה שצברו על הפוליטיקה בארה"ב? האם הם שואבים השראה ממהלכים שנעשים עתה בקונגרס, סוכנויות הרגולציה והמדינות, לבלום התנהגות מונופוליסטית ואנטי-תחרותית, שלדברי הקונגרס גורמת לפגיעה בצרכנים, בעובדים ובהליכים דמוקרטיים תקינים?

משרדי אנט, חברת הפינטק של עליבאבאצילום: Qilai Shen/Bloomberg

תומאס טסאו, מייסד חברת ההון סיכון גובי פרטנרס, אמר ל"ביזנסוויק" כי סין מובילה את הכיוון בהשמת גבולות לענקיות הטכנולוגיה. "אנשים מחמיצים את התמונה הגדולה. הם מנסים מודל חדש".

ואולי המודל הוא דווקא ישן. שליטתה של הנהגת סין בכלכלה עדיין מאוד גדולה, מכיוונון עדין של המערכת הפיננסית ועד העמדתם לדין של טייקונים סוררים. וזה מוביל אותנו לשאלה המסקרנת ביותר: למה סין עושה את זה?

מה מניע את סין לפגוע בחברות הטכנולוגיה?

פתיחתה של כלכלת סין ליוזמה פרטית היא תהליך שנמשך עשרות שנים, ובמידה רבה אחראי לנס הכלכלי שלה, שבו התעשרו מאות מיליונים סינים. התמ"ג לנפש בסין, מדד כללי לרמת החיים, עלה מ-300 דולר (במונחי שווי כוח קנייה) לאדם ב-1980 ל-17 אלף דולר השנה, והוא חזוי לעלות ל-26 אלף דולר עד 2026. לשם השוואה, בישראל הוא 40 אלף דולר.

ואולם סין רחוקה מלהיות כלכלה חופשית אמיתית, או פתוחה כלפי העולם. בפרט, תחת הנהגתו של שי, שהאריך את כהונתו ללא הגבלה, בניגוד לנשיאים הקודמים שהתחלפו באופן סדיר מדי כמה שנים. מחקיינית טכנולוגיות נהפכה סין למובילה בתחומים כמו אפליקציות תשלומים והעברת מידע בין אנשים, כמו ויצ'אט של טנסנט ועליפיי של עליבאבא – שתיהן Super-apps – אפליקציות-על. הנכונות של הסינים להתנסות בטכנולוגיות חדשות והמבנה של השוק המקומי הפכו את חברות הטכנולוגיה לבעלות השפעה גדולה יותר מקומית ממקבילותיהן האמריקאיות.

בעשור הקודם יצא מטח של חברות טכנולוגיה סיניות, חלקן ללא מודל עסקי, להנפקות בבורסות זרות, בעיקר בארה"ב. המנכ"לים שלהן נהפכו לגיבורי תרבות. רבות מהן קנו, בלעו או חיסלו מתחרות קטנות.

היכולת של סין להניף אגרוף ברזל מול המגזר הפרטי גם היא אפקטיבית בהרבה משל ארה"ב. בעוד אקטיביסטים וארגוני צרכנים בארה"ב זועקים כבר שנים, והמחוקקים והרגולטורים שם יצטרכו להאבק שנים בבתי המשפט והמחוקקים כדי להטיל הגבלה זו או אחרת על פייסבוק וגוגל, בסין נדרשו ארבעה חודשים בלבד כדי לסיים חקירת הגבלים עסקיים נגד עליבאבא ולהעניש אותה.

סין מבקשת עתה לשנות את מאזן הכוחות, לקחת שליטה גדולה בהרבה. ליליאן לי, אנליסטית לתחום סין, אמרה ל"ביזנסוויק": "אני לא חושבת שממשלת סין יצאה להשמיד את ענקיות הטכנולוגיה, אלא רק להזכיר להם מה מותר ומה אסור".

בשורה התחתונה, נראה ששי ואנשי המפלגה גילו שרוח עמק הסיליקון והיוזמה החופשית עומדות בסתירה ליכולת שלהם לשלוט ולכוון את הכלכלה כרצונם. חברות המקורבות יותר לממשל, כמו יצרניות ציוד התקשורת וואווי ו-ZTE, לא הוענשו עד כה. חברות האינטרנט יצטרכו גם הן להתיישר עם רצון הממשל ולרקוד לפי החליל שלו כדי שיוכלו להמשיך להוציא רווחי ענק מהשוק המקומי, כפי שג'ק מא נוכח לדעת.

מה הלאה?

את הכוונות של הממשל הסיני אפשר לראות בתוכניות החומש שלו. סין רוצה להשקיע בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות כמו שבבים ובינה מלאכותית. אגב, אם קוראים תיאור של עליבאבא וטנסנט, מגלים שהן מתארות את עצמן כחברות בינה מלאכותית, לא מסחר מקוון או רשתות חברתיות או פינטק. הממשל הסיני מבין את כוחו של המידע שנמצא בידי הענקיות, ועשוי לדחוף להלאמה של המידע למערכת ציבורית הנשלטת על ידו. זוהי ממשלה שהקימה בסיס נתונים שמעניק ציונים להתנהגות של אזרחים ומדרג את האשראי החברתי שלהם.

תוכנית חדשה שחשפה סין אתמול מדרבנת את חברות הטכנולוגיה בתחומים מסוימים – רשתות 5G ותקשורת לוויינים, להשקיע בשווקים זרים, כדי לקנות טכנולוגיה וידע. היא גם הסירה חלק מההגבלות על יבוא טכנולוגיה רגישה.

כל זה אומר שסין לא רוצה לקצץ בכנפי החדשנות והיוזמה הטכנולוגית – היא פשוט רוצה לשלוט בהן. הבעיה היא, שהשליטה הזו עלולה לעמוד בסתירה לדבר עצמו. סין והמשקיעים יגלו זאת בשנים הבאות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker