ועידת הסביבה

אמיר לוי: ועדת ששינסקי הבאה תצטרך לעסוק בקק"ל

הממונה על התקציבים: "קק"ל לא משלמת מסים והציבור לא מקבל דבר חזרה מהקרקעות ששייכות לציבור" ■ ששינסקי: "צריך לתכנן מערכת פיסקלית של מיסוי ותמלוגים, כך שלא יהיה צורך לשנות כללים כל פעם כשמשתנים תנאי שוק"

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

הנושא הבא שהממשלה צריכה לטפל בו בהקשר של משאבי טבע ששייכים לציבור הוא הקרן הקיימת לישראל (קק"ל), כך אמר היום אמיר לוי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, בפאנל בוועידת הסביבה של TheMarker ו-VEOLIA בהנחיית עורך TheMarker סמי פרץ.

לדברי לוי, קק"ל מחזיקה בכרבע מקרקעות המדינה ללא הדרום ומקבלת על כך כמיליארד שקל, אך מי שמנהל את הקרקעות הוא מינהל מקרקעי ישראל. "קק"ל לא משלמת מסים והציבור לא מקבל דבר חזרה מהקרקעות ששייכות לציבור. אף אחד לא יודע מה קורה עם מיליארד השקלים, וזה סכום עצום", אמר.

לוי ציין כדוגמא כי המדינה נערכת לסלילת כביש משער הגיא לבית שמש בעלות של כמיליארד שקל, ו"מי שייהנה מהשבחת הקרקע זו קק"ל. המדינה לא תראה מכך דבר. צריך לטפל בזה, התפקיד שלנו הוא שנכסים של הציבור, בכל מקום, יחולקו לציבור במסגרת סדרי עדיפויות".

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים -לחצו כאן

הממונה על התקציבים הוסיף גם כי מורגש שינוי באווירה במשרד האוצר, שמקל על העברת מהלכים לטובת הציבור לעומת שנים קודמות. "בעבר ניסינו להוביל דברים והיה יותר קשה. היום אנחנו מקבלים רוח גבית מהציבור והכנסת וזה נהיה יותר קל. עם זאת, יש לשמור את האיזון בין מה שהציבור יקבל לצמיחה אותה מביאות החברות", אמר.

מנכ"ל קק"ל מאיר שפיגלר אמר בתגובה כי "קק"ל אינה כפופה למשרד האוצר, לא מתוקצבת על ידי המדינה ולא מקבלת כל תמיכה כספית ממנה. במשך יותר מ-113 שנים קק"ל השקיעה ממקורותיה העצמיים מיליארדי שקלים בפארקים ויערות הפתוחים לציבור ללא תשלום, מיזמים לאומיים, בניית ישובים חדשים ופיתוח סביבתי, ובאחרונה בעיקר בנגב ובגליל. נתינה זו תמשיך להוות הסמל של קק"ל גם בשנים הבאות בהן נמשיך להשקיע בפיתוח המדינה. הכנסות קק"ל מהמקרקעין שלה, המהוות את המקור העיקרי להכנסותיה, מושקעות חזרה לטובת תושבי המדינה, בעוד שהכנסות המדינה ממכירת קרקעותיה מועברות רק בחלקן לרווחת הציבור".

ההוגנות גוברת על היציבות

בהתיחסו להכנסות המדינה משתי ועדות ששינסקי אמר לוי כי "היקף המחזור של שתי ועדות ששינסקי בשנת 2020 צפוי להגיע ל-20 מיליארד שקל והכנסות המדינה יגיעו ל-3 מיליארד שקל".

מימין לשמאל: סמי פרץ, משה אשר, איתן ששינסקי, אמיר לוי ועו"ד דן הכהןצילום: עופר וקנין

איתן ששינסקי, שעמד בראש שתי ועדות לחישוב תקבולי המדינה ממשאבי טבע, התייחס בדבריו בכנס לטענה לפיה מדיניות הממשלה המשתנה יוצרת אי ודאות שפוגעת בהשקעות במשק. "ודאות בעסקים חשובה, אבל היא רק יעד אחד", אמר ששינסקי. "יעד נוסף הוא קבלת החלק הנאות של המדינה מזכיונות שנתנה ליזמים. הדבר החשוב הוא לתכנן מערכת פיסקלית של מיסוי ותמלוגים, כך שלא יהיה צורך לשנות כללים כל פעם כשמשתנים תנאי שוק", הוסיף.

משה אשר, מנהל רשות המסים, התייחס לאיומים בדבר פיטורי עובדים בכיל במקרה של ישום המלצות ועדת ששינסקי בה היה חבר. כיל צפויה להיות הנפגעת העיקרית מההמלצות. "כל עסק בונה את מערך כוח האדם שלו ומתייעל מעת לעת. היו גם מקרים בהם מפעלים קיבלו הטבות מפליגות במס ויצאו בקיצוצים כואבים. אנחנו לא רוצים שעסקים יפסידו רק כדי להעסיק עובדים. מדובר בשיווי משקל עסקי שהמדינה לא צריכה להתערב בו". אשר הוסיף כי "שיעורי התעסוקה במשק גבוהים, כך שנתון זה מעודד".

אשר התייחס לטענות לגבי שינוי משטר המס ספציפית לכיל ואמר כי "נכון שלא רצויים שינויים תכופים אבל ישנן נקודות בהן מדינה אומרת שצריך לעשות שינוי - כנגד יעד היציבות יש יעד של הוגנות. נכון שפתאום כל התחשיבים של חברה משתנים כשזה קורה, אבל זה כמו שינוי במס חברות".

"המודל שנקבע מאוזן - יש בו תמריץ להשקעות וכשיש רווחים עודפים יש מס הוגן, אמר מנהל רשות המסים. 47%-57% יהיה החלק של הממשלה, שזה קצת פחות מההיטלים על גז ונפט, שם החלק של המדינה יכול להגיע ל-60%. מדובר בכחצי מיליארד שקל כל שנה. החלק הגדול יגיע מהאשלג והברום. בנוסף, המודל קובע שככל שהרווחים יהיו גדולים יותר, הסכום יגדל ולהיפך". אשר הוסיף כי במסגרת ההתחשבות בכיל הוחלט להכיר בהשקעותיה בקציר המלח מים המלח, כ-7 מיליארד שקל בשנים הבאות.

עו"ד דן הכהן, שותף במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', התייחס לתפישה, לפיה לפני ועדת ששינסקי היה כאן "שוד של משאבי הטבע השייכים לציבור". לדבריו, "בשביל להשקיע צריך ודאות. צריך יציבות ולא היה פה שום שוד לפני הקמת ועדת ששינסקי. לא מדובר על מצב שרוסיה החליטה להפריט ואנשים פרטיים קיבלו נכסים. היה ים גדול שמי שרצה יכול היה לחפש שם. היו אולי 400 קידוחים ודבר לא הצליח ובשנות ה-90' המדינה החליטה לצאת מזה ועודדה יזמים פרטיים להשקיע".

לדבריו, התגליות לא הופיעו כמו מן מהשמים. "אלה אנשים מקצועים עם טכנולוגיה וחברות עם נסיון. עכשיו אומרים שהזרים משתלטים אבל בזכותם יש לנו את התגליות הללו, ואנחנו צריכים לחשוב, לא איך לחלק את העוגה, אלא מה לעשות כדי שיהיו כאן עוגות נוספות".

הכהן אמר כי "אנשי עסקים לא יודעים לתמחר סיכון רגולטורי. הם יודעים לתמחר סיכון מקצועי. יזם אומר לעצמו שיש פה כל הזמן שינויים. צריך לומר ליזמים בצורה ברורה - בואו תשקיעו ונבטיח לכם לקדם את ההשקעה בפרק זמן מסויים. קידוחי נפט זה מחקר ופיתוח עתיר הון עם סיכונים אדירים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker