משקלם של הזרים

שתי שאלות מטרידות את העוסקים במט"ח: מה משקלם האמיתי של הזרים בשוק ומה הסיכוי שיחליטו לצאת מישראל? עם כל הכבוד לזרים, נראה כי ההתפתחויות במשק מושפעות יותר ממדיניות האוצר ומתגובת הציבור למהלכיו

איתן אבריאל
איתן אבריאל
איתן אבריאל
איתן אבריאל

"ברגע שתקרה פה תקלה רצינית כל הדולרים של הבנקים הזרים, שנכנסו במחצית הראשונה של השנה, יברחו החוצה בבת אחת והתוצאה תהיה פיחות מהיר", אמר בשבוע שעבר מנכ"ל של חברה גדולה. דעה זו, מתברר, נפוצה בקרב מנהלים במגזר העסקי ונגזרות ממנה שתיים מהשאלות היותר מטרידות את העוסקים במטבע חוץ: מה משקלם האמיתי של הזרים בשוק ומה הסיכוי שיחליטו לצאת מישראל.

במבט ראשון, אכן יש למנכ"ל המצוטט סיבה לדאגה. במחצית הראשונה של 2003 היו אלה הזרים שנכנסו בבת אחת לשוק, רכשו נכסים שקליים והעלו את שערם של המטבע המקומי ושל איגרות החוב השקליות; על פי אותו היגיון המגמה עשויה להתהפך. אבל כדי לנסות ולהעריך מה תהיה מידת השפעתם בעתיד, כדאי לברר כמה כסף הכניסו הזרים לישראל וחשוב יותר - כמה כסף נותר להם להוציא.

השפעת הערבויות

ראשית, יש להפריד בין זרמי כספים המשפיעים על שוק המטבע לבין זרמים שאמנם נכללים במאזן התשלומים - אך אינם מגיעים לידי ביטוי בחדרי העסקות. דוגמה טרייה לזרם שאינו משפיע היא הנפקת הערבויות של ממשלת ישראל בשבוע שעבר, שבה גייסה המדינה כ-1.5 מיליארד דולר בשוק האג"ח האמריקאי.

שנית, גם בין פעולות הזרים המשפיעות על השוק יש הבדלים גדולים. לפי נתוני בנק ישראל, "תושבי חוץ" הכניסו לישראל קרוב ל-3.5 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה - אלא שמספר זה כולל הכל. צריך לסווג את הרכישות האלה לשניים: רכישות המיועדות להשקעה לזמן ארוך ורכישות ספקולטיוויות לזמן קצר.

השקעות במפעלים, בחברות פרטיות, בנדל"ן ובמניות ישראליות - הן בדרך כלל השקעות לטווח בינוני וארוך. מתוך סך ה-3.5 מיליארד דולר, כ-1.5 מיליארד נכללים בקטגוריה זו.

לעומת זאת, השקעות בפקדונות שקליים ובעסקות פורוורד משקפות כסף חם הרבה ביותר, שיכול גם לצאת במהירות. על פי לוחות הנתונים שמפרסם בנק ישראל, נכנסו במחצית הראשונה של השנה לישראל כ-2 מיליארד דולר בעסקות פורוורד, ספוט ופקדונות - אבל מאז כבר השתנתה המגמה. ביולי בוצעו פוזיציות בהיקף של כ-300 מיליון דולר נגד השקל והנתון לאוגוסט, שעדיין לא פורסם, צפוי להיות דומה וכך גם בספטמבר.

המשימה אינה פשוטה

אלא שגם מספר זה, המהווה את הערכה הטובה ביותר בנמצא, עלול להטעות. בנק ישראל אמנם אוסף את כל העסקות שמבצעים הבנקים ומנסה לחלץ את המשמעות המצרפית על הביקוש וההיצע למטבע חוץ - אבל המשימה אינה פשוטה. פורוורדים, למשל, "נסגרים" בדרך כלל באמצעות עסקה הפוכה, שנספרת על ידי הבנק המרכזי, אבל לפעמים הם גם פוקעים ולא ברור אם הפקיעה באה לידי ביטוי בנתונים.

בעייתית עוד יותר היא הפעילות בתחום אופציות המט"ח הנסחרות בבנקים, המכונות אופציות ש"מעבר לדלפק". בחודשים האחרונים החל בנק ישראל לאסוף נתונים מחדרי העסקות, אך הוא עדיין מתלבט כיצד לפענח אותם ועדיין לא הציגם לציבור.

בחודש הקרוב צפויה מחלקת פעילות המשק במטבע חוץ - השם החדש שניתן בבנק ישראל למחלקת הפיקוח, לאחר שהפיקוח הוסר - לקיים כנס בהשתתפות בנקאים וסוחרי מטבע, כדי להציג בפניהם את הנתונים ולהתייעץ עמם על הדרך הנכונה להציג אותם.

אם יותר ממחצית פוזיציות הפורוורד כבר נסגרו, סביר להניח שחוסלו גם רוב הפוזיציות של הזרים בשוק האופציות. לפיכך, היקף ההימורים שנותרו לבנקים הזרים על השקל הצטמק מאוד ואינו עולה על מיליארד דולר
אבל גם בהיעדר נתונים אפשר להניח כמה הנחות: אם יותר ממחצית פוזיציות הפורוורד כבר נסגרו, סביר להניח שחוסלו גם רוב הפוזיציות של הזרים בשוק האופציות. לפיכך, היקף ההימורים שנותרו לבנקים הזרים על השקל הצטמק מאוד ואינו עולה על מיליארד דולר.

זה כבר לא הרבה. שוק שבו המסחר היומי מגיע בלא קושי ל-800 מיליון דולר, ושבו חלקם של המוסדות הפיננסיים הזרים הוא 200-100 מיליון דולר, יכול לספוג את יתרת הפוזיציה הזו ללא משברים גדולים - אפילו יחליטו הזרים לצאת בבת אחת. מנהלים בחדרי העסקות מדווחים שגם התחושה שלהם היא שרוב הזרים יצאו מהפוזיציה. היציאה של הזרים באה לידי ביטוי ברור גם בחלקם בסך המחזור היומי, שירד משיא של 173 מיליון דולר בממוצע במאי ל-99 מיליון בלבד באוגוסט.

התוצאה של ניתוח נתוני בנק ישראל ודגימת האווירה בחדרי העסקות היא שהמנכ"ל שהזכרנו מודאג ככל הנראה יתר על המידה, ולא מהדברים הנכונים. פיחות מהיר יכול להיווצר בישראל, אבל הוא יהיה פועל יוצא של משבר אמון במשמעת התקציבית של האוצר, של מהלכים ביטחוניים פזיזים מצד ראש הממשלה ושל תגובת פאניקה בציבור המקומי - ולא באשמתם של הבנקים הזרים.

כתבות מומלצות

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"