נשיא פרו לשעבר: "צמחנו ב-9% בעשור האחרון - אבל 30% מהאוכלוסייה נמצאת מתחת לקו העוני" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ועידת הנשיא

נשיא פרו לשעבר: "צמחנו ב-9% בעשור האחרון - אבל 30% מהאוכלוסייה נמצאת מתחת לקו העוני"

אלחנדרו טולדו: "דרוש אומץ ורצון פוליטי לחלוקה טובה יותר של פירות הצמיחה הכלכלית"

תגובות

"אולי הפיתרון לבעיית הרעב והמחסור במים בעולם הוא שמנהיגים יתאזרו באומץ, בטכנולוגיות וברצון הפוליטי כדי לחלק בצורה טובה יותר את פירות הצמיחה הכלכלית" - כך אמר היום אלחנדרו טולדו, לשעבר נשיא פרו, במהלך פאנל בוועידת הנשיא בירושלים שנערך תחת הכותרת " עולם רעב וצמא: כיצד מזינים 7 מיליארד איש?".

"2.4 מיליארד בני אדם בעולם כיום שורדים עם פחות מ-2 דולר ליום. יותר ממיליארד שורדים עם פחות מדולר ליום, כךש השאלה היא האם בעיית הרעב בעולם היא תוצאה של מחסור במזון או בעיה של הפצה, שניתן לפתור באמצעות טכנולוגיה וחלוקה שונה. בדרום אמריקה אנחנו עשירים במשאבים טבעיים כמו מים, זהב, כסף ונפט. הממשלות שלנו שאננות משום שמחירי הסחורות גבוהים וההכנסות שלנו גדלות", אמר טולדו.

טולדו הוסיף כי "דרום אמריקה צומחת ב-6% בממוצע, ופרו צמחה ב-9% בעשור האחרון. יש לנו מזון, יש לנו מים, אבל 30% מהאוכלוסייה שלנו עדיין נמצאת מתחת לקו העוני. לשליש מהאוכלוסיה אין גישה למים נקיים. אולי מדובר ברגשי אשם מצדי, משום שבחמש שנותיי כשנשיא הפחתתי את שיעור העוני ב-5% בלבד, אך לא מדובר רק בבעיה של פרו, אלא בבעיה עולמית. עלינו להשקיע במחקר, להיות מודעים לבעיה וללחוץ על מנהיגי העולם לשלב בין חדשות טכנולוגית לרצון פוליטי למצוא פיתרון".

נשיא הרפובליקה הדומיניקנית, ליונל אנטוניו, אמר במהלך הפאנל כי "ישנה אסכולה פסימית ואסכולה אופטימית. האסכולה הפסימית גורסת שישנו חוסר איזון בין קצב הגידול באוכלוסייה לקצב הצמיחה בתפוקת המזון, ולכן מחסור הוא הכרחי. אולם מים הם מקור מתחדש, בכך הם שונים מנפט, ולכן אולי לא צריך לחשוש שהעולם יסבול ממחסור במים. השאלה היא האם אנחנו מסוגלים לספק את צרכי המזון הגוברים של אוכלוסיית העולם. אני חושב שכן. אני בצד האופטימי".

"המפתח הוא שימוש בטכנולוגיה", אמר אנטוניו, "במשך השנים הוכח שניתן להשתמש בטכנולוגיות שונות כדי להגדיל את תפוקת היבולים. צעד נוסף שעלינו לעשות הוא להרחיב את היקף הקרקעות המשמשות לגידולים חקלאיים. יש לנו טכנולוגיות התפלה כיום, ועלינו לעשות בהן שימוש רחב היקף כדי שנוכל בעתיד להפוך מי מלח למים מתוקים".

ד"ר אישר אלוואליה, יו"ר המועצה ההודית לחקר יחסי כלכלה בינלאומיים, אמרה במהלך הפאנל כי "הודו צמחה בקצב מרשים בשנים האחרונות, וזה נותן לנו הרבה נחת, אבל למרות שהפחתנו את שיעור העוני ל-30%, המשימה העומדת בפנינו עדיין עצומה. היקף העוני גדול מאוד, וב-30% הכוונה היא רק לעוני במונחי הכנסה, שיעור העוני הרשמי לא מתייחס למימדים השונים של עוני כמו בריאות, תזונה וחינוך".

"הניסיון שלנו הוכיח שרק צמיחה מהירה יותר ומתמשכת יכולה לנגוס בצורה משמעותית במימדי העוני", אמרה אלוואליה, שהוסיפה כי "השאלה היא האם מדינה כמו הודו יכולה להרשות לעצמה להיות תלויה ביבוא מזון או שמא עלייה להגדיל בצורה משמעותית את היקף המזון שהיא מייצרת. הקונצנזוס בהודו הוא שעלינו לייצר הרבה יותר מזון מכפי שאנחנו מייצרים היום תוך כדי שימור המשאבים הטבעיים שלנו. אלה שני תחומים שבהם אנחנו לא מצטיינים. למרות שצמחנו ב-8% בממוצע ב-5 השנים האחרונות, המגזר החקלאי צמח ב-3% בלבד".

"אנחנו זקוקים נואשות לניהול מים נבון ולחקלאות מדעית, שני תחומים שבהם אנחנו יכולים ללמוד הרבה מישראל", אמרה אלוואליה, "מדיניות תמחור האנרגיה שלנו, והעובדה שאנחנו מעניקים חשמל חינם לחקלאים, גרמו גם הם לנזק רב, כמו שימוש מוגזם במשאבות מים במגזר החקלאי ושיטות השקיה לא יעילות כמו השקיה בהצפה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#