למרות רכישות בנק ישראל הדולר ממשיך להיחלש ב-1% ל-3.614 שקלים - MarkerTV - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למרות רכישות בנק ישראל הדולר ממשיך להיחלש ב-1% ל-3.614 שקלים

אלי יונס, מנכ"ל מזרחי טפחות: "הדרך להכין את המשק לקראת הבאות היא לא לפעול להחלשות שער החליפין"

12תגובות

בנק ישראל מתערב היום במסחר ורוכש עשרות מיליוני דולרים לפי הערכות השוק. הדולר נחלש בשעות אלו ב-1% ונסחר ברמה של 3.614 שקל לדולר. היורו יורד אף הוא ב-1% ונסחר ברמה של 4.882. ובעולם מתחזק היורו ב-0.2% בהשוואה לדולר ונסחר ברמה של 1.351 יורו לדולר.

אלי יונס, מנכ"ל מזרחי טפחות, התייחס היום למדיניות שער החליפין במהלך מפגש פורום CFO. יונס אמר כי "בנק ישראל הוא גוף מקצועי שפועל בכלים העומדים לרשותו באופן רציני, אך כוחה של המדיניות המוניטרית מוגבל. לא ייתכן שיהיה משק חזק ושער חליפין חלש. הדרך להכין את המשק לקראת הבאות היא לא לפעול להחלשות שער החליפין. בנק ישראל עושה דבר נכון כשהוא מאט את תהליך התחזקות השקל ומרוויח זמן, אך זהו לא הפיתרון המתאים בטווח הארוך. השאלה אם כן אינה מה עושים כדי ששער החליפין לא יגיע ל-3.2 שקל לדולר, אלא איך מכינים את המשק בצורה הטובה ביותר להתמודד עם מציאות שכזו".

לדברי יונס, כדי לעמוד בכך בטווח הקצר נדרשת הקטנה של עלויות הייצור. ניתן להשיג זאת באמצעות סובסידיות, הורדת מיסוי על עלויות השקעה ישירות כגון קרקע וחשמל. יונס מאמין כי דרושות הקטנת עלויות של הפעלת המשק כמו סבסוד הנגישות לטכנולוגיה, הטבות מס על השקעות חדשות, סיוע בהכשרה מקצועית טכנולוגית ועוד, כל זה כדי לייצר סביבת תעסוקה, המתמודדת עם כוח אדם זול בחו"ל.

עוד הוסיף יונס כי "מה שנחוץ בטווח הארוך הוא תמיכה במחקר באוניברסיטאות, חינוך טכנולוגי חינם ויצירת תשתית אנושית ויכולת מדעית וטכנולוגית, שיבנו משק שיודע להתייצב מול פירות הצלחתו כשזו מגיעה לכל רובדי האוכלוסייה".

מנכ"ל בנק מזרחי טפחות ציין עוד, ש"יכולתן של ממשלות ברחבי העולם לקבל החלטות גמישות על ניהול מדיניות כלכלית פיסקאלית הן מוגבלות ביותר. ככל שמערכות השלטון מורכבות יותר ונזקקות לקואליציות, כך קשה להן יותר לקבל החלטות דרמטיות". היום לדבריו, ה"דת" השלטת בעולם המערבי דוגלת בעצמאות הבנק המרכזי.

הגורמים הפיסקאליים מוותרים על סמכויות ותומכים בהעברתן לבנקים המרכזיים. מצב זה יוצר בעייה, מכיוון שהמדיניות המוניטארית מיטיבה עם מגזרים מסוימים, אשר יודעים לנצלה, אך יתרת המשק הופכת לנגררת ולא נהנית מפירות הפעילות הכלכלית. מי שנמצא בתעשייה של טרנזקציות כלכליות או העלאת רעיונות והעברתם לייצור לארץ אחרת נהנה מהמצב, אך מי שנמצא בתעשייה מסורתית, שבה עלייה של סנט אחד בעלויות הייצור או כוח האדם משפיעה באופן מהותי, יוצא מופסד. למעשה, "התעשייה" המוניטארית מדכאת את "התעשייה" הפיסקאלית המסורתית. "במשבר האחרון, מי שהציל את המשק זה המשק עצמו, ולא הממשלה", אמר אלי יונס.

דרור זק"ש, מנהל חדר עסקות בבנק הבינלאומי אמר בתחילת היום כי, "עושה רושם שפגה מעט השפעת הצווים האחרונים של בנק ישראל, וכן השפעת מצרים. אולם אני מאמין שאם הדולר ימשיך במגמתו הזו, צפויים להגיע צעדים נוספים מצד בנק ישראל". לדבריו, "הדולר בעולם פחות משפיע, אנו גם רואים שבעולם הדולר מתחזק מול מטבעות אחרים ואצלנו הוא נחלש".

לדברי אדם רויטר, מחברת חיסונים פיננסים, "השקל מתחזק היום כתוצאה מנתוני צמיחה מפתיעים חיוביים מאוד. בעקבות כך יש הערכה כי בנק ישראל יעלה את הריבית, ואם הריבית תעלה זה יחזק את השקל".

שערי מט"ח

דולר/שקל                                        יורו/שקל

  

דולר/ליש"ט                                      דולר/יורו

  

הגרפים מציגים את ערכי המדדים נכון ליום קריאת הכתבה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#