יזמים מזדמנים נמחקים מפנקס הכתובות

למרבה הפלא, יש עדיין יזמים שמבקשים ממני להשקיע בחברות דוט.קום בלי מודל הכנסות, מספר בפליאה מייסד קרן אקס סיד, זיו דסקלו; ה"מלאכים", לעומתם, מעודכנים מאוד; הם יוצאים במהירות מהתעשייה ומפנים את השטח למשקיעים כמוהו

עודד חרמוני
הארץ

"הסיכויים שסטארט-אפ חדש יקבל מימון מקרן הון סיכון שואף כיום לאפס" - כך מסכם שותף ומייסד קרן אקס סיד (ExSeed), זיו דסקלו, את האווירה השוררת כיום בתעשיית ההון סיכון. "וזה", הוא מוסיף, "במצב שבו כבר כמעט אין גופי השקעה אחרים, כמו חממות או מלאכים".

במובנים מסוימים, המצב שמתאר דסקלו מתאים מאוד לקרן כמו אקס סיד, אחת הקרנות הגדולות ביותר הפעילות בישראל בתחום הצר של השקעות הסיד. לאקס סיד יש גם קרן אחות - מדי סיד (MediSeed) - המתמקדת בהשקעות סיד בחברות ביוטכנולוגיה.

שתי הקרנות פועלות במודל "ירוק תמיד" (Ever green) - כלומר באמצעות הזרמה קבועה של הון לקופה הנזילה של הקרן - כך שבפועל יש ברשותה בכל רגע 50 מיליון דולר פנויים להשקעה ועוד 20 מיליון כהון בסיסי.

מאז הוקמה, לפני שנה וחצי, השקיעה אקס סיד כ-43 מיליון דולר ב-22 חברות פורטפוליו; 13 מהן עוסקות בטכנולוגיות מסחר אלקטרוני, מהתחומים שקיבלו את המהלומה הקשה ביותר בעקבות נפילת מניות האינטרנט. "המצב בשוק קשה", אומר דסקלו, "ואנו מותחים את הגיוסים לתקופה ארוכה יותר, אבל מבין חברות הפורטפוליו שלנו, רק חמש לא יצאו עדיין לסבב גיוס הון נוסף, ושלוש עומדות לעשות זאת. ארבע מחברות הפוטפוליו נמצאות במהלך גיוס, ושש חברות שלנו התפתחו בקצב מהיר, וגייסו בגיוסים בודדים יותר מ-20 מיליון דולר, המעניקים להן הרבה אוויר לנשימה".

הקרנות, אומר דסקלו, יכולות כיום להשקיע בחברות טובות בשלבים מאוחרים, לפי הערכות שווי דומות לאלה של חברות סיד. "ההפרש שהיה עד לאחרונה בין ההשקעות בשלב הסיד (בדרך כלל בין 300 אלף למיליון דולר), לבין השקעות בשלבים הראשונים (כ-3 מיליון דולר בממוצע), הצטמצם מפי 8 לפי 2 או 3" .
היזמים לא מעודכנים דסקלו, המקבל בכל חודש כ-70 פניות להשקעות בחברות סטארט-אפ, סבור שהיזמים, למרבה הפלא, אינם מחוברים למצב השוק, ואפילו מפגרים אחריו בכמה חודשים. "הקרנות הישראליות מחוברות לנעשה בתעשייה האמריקאית ומודעות לשינויים בשוק", הוא אומר, "אבל היזמים הישראלים מפגרים אחרי ארה"ב בכמה חודשים, והפער עשוי לעתים להיות קריטי".

כך, לדבריו, יזמים בישראל חושבים עדיין על CRM (מערכות ניהול קשרי לקוחות), אף שבארה"ב מתייחסים אליו כתחום שכבר מוצה. יזמים, מוסיף דסקל, מציעים לו עדיין להשקיע בחברות דוט.קום שאין להן מודל הכנסות ברור. "אני אפילו לא טורח להכניס את שמותיהם למאגר הנתונים שלי", הוא אומר, "פשוט חבל על הזמן".

רוב היזמים שמגיעים אל אקס סיד הם אנשי טכנולוגיה וממציאים, העומדים לרשום פטנט על ההמצאה שלהם. "אנחנו לא מקבלים את מי שחושב שהוא המציא את הגלגל הבא", אומר דסקלו. "בדרך כלל אדם כזה יסרב לספר על ההמצאה בטלפון, מחשש שסודו, המבוסס כמעט תמיד על רעיון מיושן, ייחשף וייגנב. במקרים אחרים הוא יגיע עם רעיון בתחום שאינו שולט בו וללא בדיקות שוק מספקות. אם אני מכיר את התחום שלו יותר טוב ממנו, משהו לא בסדר".

היזמים המוצלחים, סבור דסקלו, הם בדרך כלל אלה העוזבים מקום עבודה בטוח כדי להקים חברה המבוססת על רעיון שהגו. "יש להם מה להפסיד", הוא אומר, "ובכל זאת הם מוכנים לעשות את המהפך ולהקים חברה".

אלא שגם יזמים "סדרתיים" שכבר הצליחו בעבר, הוא מדגיש, אינם הימור בטוח. לדבריו, "לעתים קרובות הם שבויים בחלום של עצמם, ומציעים לקרנות להשקיע ברעיון החדש שלהם, גם אם הוא לא כלכלי - ויש קרנות שנענות להם". יזמות אינה זרה לדסקלו, הוא עצמו הרי היה יזם: הוא הקים את חברת אביר נט, שנמכרה לחברת התוכנה ממקו, שנמכרה מאוחר יותר לחברת פלטינום האמריקאית, שבעצמה נרכשה על ידי ענק התוכנה Associates Computer.

"השקעה בשלב הסיד דורשת מומחיות יזמית", הוא אומר, "לא מומחיות בנקאית. בקרנות רבות השותפים הם אנשים שהיו כבר בתפקידים בכירים בתעשייה, אבל הניסיון שלהם מתאים יותר לסבב הראשון והשני, ופחות לסבב הסיד, מכיוון שבסבבים האלה הראייה צריכה להיות כוללת יותר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker