דירות, מזון ומוצרי בסיס זולים יותר: הדו"ח הקשה שמציע פתרונות למצוקות הציבור - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דירות, מזון ומוצרי בסיס זולים יותר: הדו"ח הקשה שמציע פתרונות למצוקות הציבור

דו"ח קשה של המכון הישראלי לתכנון כלכלי: "שוק העבודה, יוקר המחיה והתחרותיות לא יכולים לחכות עוד - מצוקת הציבור גדלה" ■ מנהל המכון שטרום: "המדיניות הכלכלית הנוכחית מיצתה עצמה. זה הזמן להחלטות קשות"

43תגובות

הממשלה העבירה בשבוע שעבר את תקציב 2015, שאינו כולל כמעט אף רפורמה משמעותית שהיתה עשויה לשפר את מצבו של המשק הישראלי. דו"ח קשה של המכון הישראלי לתכנון כלכלי על מעמדה התחרותי של ישראל, שפורסם באחרונה, קובע כי בעשור האחרון, ממשלות ישראל לא יזמו מספיק רפורמות ושינויים מבניים - וכתוצאה מכך חלה הידרדרות מדאיגה ביותר בהישגים בחדשנות ובחינוך, חוליי שוק העבודה לא תוקנו ויוקר המחיה המשיך להכביד.

"מאז 2006, אז הגיעה ישראל למקום 15 בדירוג התחרותיות מבין 125 מדינות, היא נמצאת בנסיגה משמעותית", נפתח הדו"ח. "בניגוד למקובל לחשוב, שמצבה של כלכלת ישראל איתן ויציב ושהתשתיות, המוצרים והשווקים בה נמצאים במצב תחרותי ומתקדם - מצבה התחרותי של ישראל אינו טוב, ואף נמצא במגמת הרעה, ללא שיפור אמיתי בעשור האחרון".

לדברי דרור שטרום, מנהל המכון ולשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, "המדיניות הכלכלית הנוכחית, שבעצם משמרת סטגנציה - מיצתה את עצמה ואין עוד מנוס מלקבל החלטות קשות ולבצען. זהו מבחן מנהיגותי מרכזי לראש הממשלה ולשר האוצר".

לדבריו, "הבעיה היא שקיום משמעת תקציבית יציבה יחסית בעשור האחרון, בד בבד עם הקטנת ההוצאה הציבורית וצמיחה משמעותית, מאפשרים מראית עין סבירה, אך בעיות היסוד של השיטה שלא זכו לפתרון יסודי יוצרות מצוקה כלכלית לציבור, שהיקפה גדל והולך. שוק העבודה ומצב התחרות ויוקר המחיה לא יכולים לחכות עוד. נגמרו ה'ספיירים'".

הדו"ח קובע כי מצבה הלא פשוט של כלכלת ישראל דורש רפורמה יסודית, הכוללת שלושה קודקודים: הגדלת קצב הצמיחה על ידי הגברת התחרות, שינוי דרמטי בשוק העבודה וכן חיזוק היתרון התחרותי הישראלי בטכנולוגיה ובחדשנות - שבו ניכרת מגמת חולשה. מצבה של ישראל נבדק לאורך עשר שנים דרך 12 תחומים מרכזיים, ובהם תשתיות, בריאות, חינוך, סביבה מאקרו־כלכלית ועוד. בהשוואה לנתוני שנים קודמות ולנתוני מדינות אחרות, המצב אכן בעייתי.

חינוך: ירידה במספר הדוקטורנטים

לפי הדו"ח, קיים חשש שהשיפור הנטען במבחני פיז"ה אינו אמיתי - ואינו משקף מפנה לטובה. בנוסף, הדו"ח מתריע על ירידה במספר הדוקטורנטים - 88 מאז 2010, לעומת 390 בכל שנה קודם לכן, וכן על ירידה של 21% במספר הנרשמים ללימודים אקדמיים מדעיים וטכנולוגיים בין 2001–2011.

עופר וקנין

אמנם מאז 2009 נרשמה עלייה של 25 מקומות באיכות לימודי המתמטיקה בישראל, אבל אנו מדורגים במקום 79 מ-148 מדינות בהישגי התלמידים בתחום - מקום נמוך יחסית למדינות המובילות בשוק העולמי, כמו גרמניה, פינלנד, שווייץ וסינגפור.

חדשנות: היתרון הישראלי נשחק

בכל מה שקשור למסוגלות חדשנית, ישראל מקבלת ציונים גבוהים מאוד יחסית לעולם, ומדורגת בקריטריונים שונים בתחום במקומות 1–4. אך הבעיות שפורטו בתחום החינוך, במקביל לשחיקת מענקי המדען הראשי ולמחסור ממשי בבעלי מקצוע כמו מהנדסים ומתכנתים ברמה גבוהה, פוגעים לאורך זמן ביתרון הגדול של ישראל.

גם בהימצאותם של תאגידים בינלאומיים בישראל יש חיסרון - הפטנטים (קניין רוחני) לא רשומים על שם ישראלים, וכוח העבודה אינו תורם לאומת 
הסטארט־אפ ולשכבת חברות ההזנק הישראלית.

שוק העבודה: 
עיוותים קשים

"הנושא הבוער ביותר, שרבים אינם מבינים את הזיקה שלו לנושא הצמיחה והתחרות במשק, הוא שוק העבודה", אומר שטרום. "הדבר הזה משול לפצצה מתקתקת - הפער הגדל והולך בין עובדים חזקים מוגנים של מונופולים ציבוריים ופרטיים לבין עובדי הקבלן מקטין את יכולת הצמיחה של המשק ויוצר פצצה חברתית לעתיד".

אמיל סלמן

לפי הדו"ח, שוק העבודה הישראלי מגלה עיוותים קשים בעשור האחרון, שמתבטאים בירידה של 30 מקומות בדירוג בפרמטר שיתוף הפעולה בין עובדים למעסיקים, וירידה של 13 מקומות בדירוג בפרמטר גמישות קביעת השכר.

הבעיה נובעת מכך ששוק העבודה הוא דואלי - מצד אחד הוא כולל עובדי קבלן נטולי ביטחון תעסוקתי וכן לא מעט עובדים במגזרים אחרים שניתן לפטר במהירות, ומצד שני יש בו חלק נכבד של בעלי קביעות שניתן לפטר רק בעלויות גבוהות ביותר. אינדקס החדשנות הגלובלית מדרג את ישראל במקום 124 מתוך 135 מדינות ביכולת להחליף עובדים לא יעילים במחיר הגיוני.

הדו"ח קובע כי "כשל השוק במקרה הזה צורם במיוחד. בעוד שעובד משורין משתכר למעלה מתפוקתו, עובד הקבלן משתכר מתחת לתפוקה". תהליך זה משפיע על רמות הפריון ומגביר את אי־השוויון בכלכלה הישראלית.

לפי הדו"ח, בנקודה זו מתחייבת רפורמה - מחד המעסיקים צריכים להיות מסוגלים להחליף עובדים יקרים ולא יעילים, ומאידך יש למנוע מצב שבו עובדי הקבלן משתכרים שכר נמוך ולא הולם. אחת הדרכים המוצעות לבצע רפורמה בשוק העבודה היא שיתוף עובדים ברווחי התאגיד, כך שמטרת העובדים תהיה שיפור הכושר התחרותי של התאגיד ולא שריון מקומות העבודה. במקביל, מוצע גם להגביל את כוחם של ועדי העובדים הגדולים, על ידי מניעת זכות שביתה בשירותים החיוניים וחיוב בפנייה לכלים משפטיים כמו בוררות חובה.

חגי פריד

שוק הסחורות: השליטה בידי מעטים

פתיחות לתחרות היא פרמטר חיוני עבור כלכלה מודרנית. אף שישראל היא מדינה תחרותית בתחומי החדשנות וההון האנושי, בתחומים אחרים - התחרות קשה ובעייתית. הסיבה, לפי הדו"ח, היא ריבוי מונופולים (65 מוכרזים ב–2014) וריבוי הגנות ממשלתיות. הדירוג של ישראל בתחום הזה ירד ב–35 מקומות מאז 2006 - והירידה היא עקבית וברורה.

בפרמטר עוצמת התחרות המקומית ירדה ישראל 29 מקומות ב–2013 יחסית לשנה קודמת, ו–73 מקומות יחסית ל–2010. בפרמטר הריכוזיות נרשמה ירידה של 17 מקומות בשנה, או 42 מקומות בשנתיים האחרונות. המצב שבו למעטים יש שליטה על מחירי השוק, מתבטא היטב ביוקר המחיה המאמיר מאז 2005, ובייחוד במחירי המזון והדיור הגבוהים (הצעות לפתרונות בהמשך).

לדברי שטרום, "הנושא של יוקר המחיה מטופל ברמה השטחית ביותר. כולם יודעים שהכנסה של עוד מוצר לפיקוח לא תשנה בכלום את יוקר המחיה, כי השיטה הישראלית היא שמנציחה פה את יוקר המחיה הגבוה. בלי טיפול שורש בגורמי היסוד - מונופול מינהל מקרקעי ישראל, המונופולים הציבוריים של מוצרי היסוד והמונופולים הפרטיים שקיומם מאופשר כיום בחוק - לא יצליחו להוריד את יוקר המחיה אפילו ב–1%. לא ניתן עוד להתחמק מההחלטות האלה. אי־קבלתן היא הנזק הקשה ביותר לעתיד הכלכלה הישראלית".

ביורוקרטיה: דרוש טיפול שורש מקיף

בנושא זה, שכולל את המעטפת המוסדית־ביורוקרטית הנדרשת לכלל הגורמים במשק, ישראל מדורגת במקומות נמוכים במיוחד. לפי הדו"ח, "יעילותם של גופי הממשלה חלשה, בשל ביורוקרטיה שחוסמת את הפעילות ודורשת טיפול שורש מקיף". במקביל, מתברר כי על אף תיקון בחוק החברות, ישראל חלשה בהגנה על משקיעים - בעיקר על בעלי מניות מיעוט, ומקומה בדירוג הבינלאומי נמצא בירידה. קיים חשש כי מצב זה עלול להרתיע משקיעים מלהגיע לישראל.

הנטל הביורוקרטי ממשיך להכביד על המגזר העסקי, ומקומה של ישראל בפרמטר זה צנח ב–42 מקומות בתוך שנתיים, למקום 109 מתוך 148 מדינות. עוד נרשמה ירידה בדירוג השקיפות, שבו נמצאת ישראל במקום 76. הדו"ח קובע כי זאת "נורה אדומה שצריכה להידלק אצל מקבלי ההחלטות, שכן המוסדות הקיימים נהפכים מנוף להכבדה, במקום שיעזרו לעסקים.

מערכת המשפט: 
אטית ולא יעילה

המערכת המשפטית בישראל זוכה לציון גבוה בכל הקשור לאמון בה ולהיותה בלתי תלויה, אך היא נחשבת אטית ולא יעילה בפתרון סכסוכים ובאכיפת החלטותיה. בפרמטר יעילות אכיפת החוזים נמצאת ישראל במקום 92 מתוך 189 מדינות.

המשטרה זוכה לציונים נמוכים גם כאשר מדובר בפשע מאורגן שעלול לפגוע בעסקים, וחוסר האמון בה עלה בעשור האחרון, כמו גם חוסר האמון הברור בפוליטיקאים כגורמים שאמורים לעודד את הכלכלה הישראלית.

תשתיות ופיננסים: צונחים בדירוג

השנה השלימה ישראל ירידה חסרת תקדים של 40 מקומות בפרמטר הקשור ליעילות התחבורה הימית - בשל היעדר תחרות. בסקר הנמלים המובילים בעולם נמצא נמל חיפה במקום 93 ונמל אשדוד במקום 102 מתוך 105 נמלים שרמת תפוקתם נבדקה.

היעדר התחרות מתבטא גם בתחום הגז הטבעי שנשלט על ידי מונופול, ושוק הגז הביתי שנשלט ב–85% על ידי ארבע חברות בלבד. גם שוק ההון הישראלי אינו יעיל דיו, מה שבא לידי ביטוי בקושי לגייס כספים בבורסה לניירות ערך - פרמטר שרשם ירידה של 30 מקומות.

מאקרו: המצב הטוב הוא אשליה

לסיום, מזכיר הדו"ח את מצבה המאקרו־כלכלי של ישראל, וקובע כי "ניכרת מגמה של ירידה באיזון התקציבי מאז 2001 - ממקום 43 למקום 114. המכון מבקש להתריע על דירוגה של ישראל בפרמטר זה, לנוכח האשליה שמצבה המאקרו־כלכלי של ישראל הוא טוב יחסית לעולם".

תוכנית אב להורדת עד 25% מיוקר המחיה

המכון הישראלי לתכנון כלכלי מצרף לדו"ח כמה הצעות לרפורמה נדרשת בכמה תחומים מרכזיים:

1. דיור: המכון ממליץ להחליף את המונופול בתחרות. לפי ההצעה, נדרש תיקון של חוק מינהל מקרקעי ישראל, באופן שיסמיך את שר השיכון לאכוף את יעדי ההקצאה באמצעות מסירת שיווק הקרקעות שהמינהל לא שיווק והיה עליו לשווק לידי חברות שיווק חיצוניות (חברות ניהול פרויקטים מהשוק הפרטי שאינן עוסקות בנדל"ן), שייבחרו מבעוד מועד במכרז תחרותי ויופקדו על שיווק הקרקעות האלה בהתאם לכללי רשות מקרקעי ישראל.

2. יוקר המחיה במזון ומוצרי בסיס: בטווח הקצר והבינוני, ממליץ המכון לאסור על יעדי הנחות מצרפיים לקבוצות המזון מול הרשתות, ובמקביל להגביר את התחרות בתחום היבוא. עוד מומלץ להוריד מכסים בתחום מוצרי היסוד המעובדים (לא חקלאיים); לשנות את חוק היטלי סחר ולקבוע כי לא יוטל היטל היצף על תחום שבו קיים מונופול, אלא אם נתח השוק של הסחורה המיובאת בהיצף עולה על 15%; ולשנות את חוק עידוד השקעות הון ולהעניק עדיפות להפניית מענקים להשקעות בהקמת מפעלים מתחרים בשחקנים הדומיננטיים.

3. צמצום כוחם של הוועדים החזקים: המכון ממליץ לאסור על השבתת שירותים חיוניים ומונופולי תשתית לשימוש הציבור, ולהגביר את התחרות באמצעות החדרת תחרות ישירה ואפקטיבית. בנמלים ממליץ המכון להוציא מכרז תפעול לתקופה ארוכה - רציף אחד בכל נמל לידיים פרטיות, שייצור תחרות מקומית אינטנסיבית. במקביל, מומלץ לתקן את חוק עובדי קבלן ולהקים רשות עצמאית הממונה על אכיפת תנאי עבודה מינימליים. כמו כן, נטען בדו"ח כי נדרשים תיקוני חקיקה שיאפשרו שכר ועונש גם במגזר הציבורי.

4. תיקון מסקנות ועדת הריכוזיות וטיפול בשוק האשראי: המכון ממליץ לבצע הפרדה ריאלית־פיננסית מלאה ותחרות בשוק האשראי, וכן למנוע מונופוליזציה ולהגביר את התחרות ביבוא על ידי תוספת ה"לבנה חסרה" בדיני התחרות בישראל.

5. המגזר הציבורי: מוצע לצמצם את הביורוקרטיה, לבצע אופטימיזציה של השירות הציבורי ולהגביר את המשילות, להוריד חסמים לפתיחת עסקים חדשים ולהפחית את החיכוך לעסקים קיימים.

לסיום מציע שטרום הצעה קונסטרוקטיבית: "התוכניות לביצוע הצעדים ההכרחיים קיימות. אין מונופול לאיש על תוכניות ועל התבונה - אבל ניתן להזמין, לשמוע ולהחליט מה מכל הדברים ניתן לבצע ואילו חלונות הזדמנויות ועתוי קיימים. כל מה שדרוש הן אוזן פתוחה ונפש קולטת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#