יוסי קוצ'יק: "הנהלות נכנסות להלם מול ועדי העובדים"

"ההנהלה צריכה להבין לעומק את האינטרס של הוועד, ולהכין תוכנית עבודה בעלת שני רבדים - רובד ארגוני ורובד כלכלי", אומר קוצ'יק, שכיום מייעץ להנהלות

טלי חרותי-סובר
טלי חרותי-סובר

הסכם קיבוצי נהפך באחרונה לחלומו של כל פועל, אלא שהדרך אל ההסכם אינה פשוטה, הן מצד ההנהלה והן מצד העובדים. "בשלב הראשון, הנהלות שמבינות שהן צריכות לשתף פעולה עם הוועד - נכנסות להלם", אומר יוסי קוצ'יק, לשעבר הממונה על השכר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, וכיום יועץ להנהלות.

"כשיש לך חברה ללא הסכם קיבוצי, החופש הניהולי שלך מוחלט", אומר קוצ'יק. "אתה קובע את שכר, את תנאי הרווחה, קבלת ופיטורי עובדים וקביעת מסלול הקידום. הרבה זמן אתה רגיל לעובדה שמה שאתה מחליט זה מה שקורה - ופתאום מגיע הוועד. ברגע אחד יש לך שותפים. מגיעה חבורה של אנשים ולוקחת לך רבע כיסא, לפעמים חצי כיסא, לפעמים כמו במגזר הציבורי, יש ממש השתלטות עוינת, ולוקחים לך את כל הכיסא. כך יוצא שהתנגדות הראשונית לעצם השיתוף עצומה. יש פה גם אלמנט פסיכולוגי: בוועדי העובדים יושבים בדרך כלל אנשים לא בכירים בהיררכיה. מגיע אליך עובד שאתה בכלל לא מכיר, מעמדו בחברה הוא מעמד בינוני, ופתאום הוא שותף שווה לך בקבלת החלטות קריטיות".

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

איך מתגברים על מכשולים פסיכולוגיים אלה?

"כשאנחנו יושבים עם ההנהלות אנחנו אומרים להם: 'תקשיבו, השתנו הזמנים. אתם צריכים להסתכל לוועדים בגובה העיניים, לא לזלזל, לא לדחות את הדרישות, להבין שיש להם הרבה כוח'. עובר זמן עד שההנהלה מפנימה את המצב החדש. במקביל, חשוב לזכור שגם העובדים קצת בהלם. בבת אחת ניתן להם כוח שלא היה בידיהם בעבר, והוא משכר. בנוסף הם הופכים מאופוזיציה להנהלה לאלה שנושאים באחריות לניהול החברה. גם זה לא מעמד פשוט".

אז שני הצדדים בהלם מהמעמד החדש. מה השלב הבא?

"ההנהלה צריכה להבין לעומק את האינטרס של הוועד, ולהכין תוכנית עבודה בעלת שני רבדים - רובד ארגוני ורובד כלכלי. מדובר בהסכם עבודה כתוב ומפורט לפרטי פרטים: איך מניידים עובדים, איך מפטרים עובדים, על מי בדיוק חל ההסכם, מי יקבע פיטורי התייעלות, מה יהיה מנגנון תגמול העובדים וכולי. לכל נושא יש מאות סעיפים, לכן יושבים בחדרי דיונים במשך חודשים ארוכים ולומדים זה את מגבלותיו של השני".

איך אפשר לעבור את התהליך הקשה הזה בקלות?

"בקלות זה לא עובר. זה הטיפ הראשון להנהלה ולועד שנכנסים לתהליך הזה. ההנהלה נדרשת לים של סבלנות, עצבים חזקים והבנה ברורה שזה יעלה לה כסף, כי אין מה לעשות. קודם היית במצב של תן וקח, עכשיו אתה במצב של תן ותן".

יוסי קוצ'יקצילום: אייל טואג

ומה צריך להבין הוועד?

"גורלם של ועדים דומה לגורלם של פוליטיקאים, הם יוצאים בקמפיין, מנצחים ואז נכנסים לחדר ופתאום מבינים שמבחוץ הכל נראה קל מאוד, אבל בתוך החדר זה לא כל כך פשוט. ואז הם יוצאים החוצה לעובדים ששואלים 'מה זה כל מה שהשגת?', ההנהלה, מצד שני באה למנכ"ל ושואלת 'מה, זה מה שנתת?' כולם נמצאים במשך חודשים באווירה משברית".

ואז הוועד לוחץ יותר.

"נכון, אבל כמו שההנהלה צריכה לזכור שצריך סבלנות וכסף כדי לצלוח מו"מ על הסכם קיבוצי בשלום, הוועד חייב לזכור שהוא יכול 'להשכיב' את ההנהלה במו"מ, אבל זה יפגע גם בו. שני הצדדים צריכים לזכור שהארגון הוא מקור הפרנסה של כולם, לכן צריך לשמור עליו".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ