הסינים והקנדים קונים את ים המלח – בשביל מה צריך את הגלובליזציה הזו? - MarkerTV - TheMarker
 
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מאני טיים

הסינים והקנדים קונים את ים המלח – בשביל מה צריך את הגלובליזציה הזו?

פרק 7 בסדרת הכלכלה של TheMarker: גל הגלובליזציה של העשורים האחרונים שינה את העולם עד אין הכר מבחינה כלכלית, חברתית ופוליטית, העלה מעצמות כמו סין והפיל אחרות; המחלוקת העצומה על תועלתה ונזקיה של הגלובליזציה, שנוטה למחוק הבדלים תרבותיים, וחשופה לניצול לרעה, לא נפתרה

30תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

 למכור או לא למכור - זו השאלה המעסיקה כיום את ממשלת ישראל. כיל, חברה הכורה מינרלים מים המלח עבור תעשיית הדשנים, עשויה להימכר על ידי הבעלים שלה, החברה לישראל, לידי פוטאש הקנדית - היצרנית הגדולה ביותר של אשלג בעולם; לפני כשנתיים מכרה אי.די.בי את מכתשים אגן, יצרנית חומרי ההדברה, לכמצ'יינה, ענקית הכימיקלים הסינית; ונתחים מקטר ההיי־טק הישראלי נמכרים מעת לעת לענקיות טכנולוגיה עולמיות.

טביעת הרגל הענקית של סין ניכרת כיום סביב העולם - היא קנתה נמלים ביוון, אוטוסטרדות באיטליה ומכרות בערך בכל מקום שיש בו מחצבים נחוצים באדמה - מאוסטרליה ועד אפריקה. עלייתה של סין כמעצמת סחר וכבעלים של נכסים סביב העולם היתה אחת התוצאות הבולטות של גל הגלובליזציה העצום ששטף את העולם מאז נפילת חומת ברלין.

פועלים סינים שסוללים כבישים ומנהרות באפריקה, וגם כאן בישראל, הם אחד הסממנים הבולטים לעין של גלובליזציה, ואולם המערכת הזו פועלת בדרכים רבות ושונות, והשפעותיה על העולם נמצאות במקומות שלא תמיד ניכרים וידועים: הגירה, תעסוקה, פיננסים, מסחר, תרבות, אמנות, חוק וסדר, פרסום ושיווק, מחקר, פיתוח, ייצור, רעיונות וידע.

זה קרה שוב ושוב ושוב: האדם, יצור חסר מנוחה שכמותו, קם ממקומו ונדד. אלפי שנים לפני הספירה יצאו סוחרים מאזור הסהר הפורה ונסעו מזרחה, נושאים סחורות ורעיונות, ושבו עם סחורות ממין אחר ורעיונות שהשפיעו על ארצם. פריצת דרך "טכנולוגית" - ביות הגמל - איפשרה את זינוק הסחר באזור. באלפי השנים שלאחר מכן התעוררו שוב ושוב גלים של מה שעדיין לא היו ידוע בשם "גלובליזציה".

גלובליזציה - אחד המושגים המושמצים ביותר בשיח הכלכלי־חברתי של ימינו - זוכה לשלל הגדרות - פוליטיות, כלכליות, אנתרופולוגיות ותרבותיות. במהותה היא תהליך של התקרבות והשתלבות בינלאומית - מעבר של אנשים, סחורות, כסף, רעיונות וידע בין גבולות ריבוניים, תוך השפעה הדדית. הביטוי הכלכלי המובהק ביותר שלה הוא הסחר: יצוא ויבוא של סחורות ושירותים בין מדינות.

המסחר מייצר קרבה בין אנשים, משפר את היעילות הכלכלית, ומעניק הזדמנויות חדשות לרבים. עם זאת, הוא משפיע בצורה הרת גורל על תעסוקה והיווצרות עושר - ולא תמיד באופן חיובי.

המונח גלובליזציה נטבע ב–1944, לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, שהעלתה אימפריות חדשות - ארה"ב, ברית המועצות, ומאוחר יותר יפן וגרמניה - ומוטטה את האימפריות הבריטית והעות'מנית. חלוקתו של העולם המפותח לשני גושים - המערבי והקומוניסטי - נמשכה עד 1989, שנה שבה התרחש הארוע ששימש כזרז לגל הגלובליזציה הגדול והמשמעותי ביותר בהיסטוריה, שאת תוצאותיו רואים עד ימינו. האירוע הזה היה נפילת חומת ברלין, ועמה מסך הברזל. איחוד הגרמניות, פירוקה של ברית המועצות, וקבלתה של סין ל"משפחת האומות" כשותפה בארגון הסחר העולמי, האיצו את התפשטות ההשפעה האדירה של מדינות ותרבויות.

הגורמים שתדלקו את הגלובליזציה של העשורים האחרונים כוללים תהליכים פוליטיים כמו נפילת מסך הברזל, פתיחתה של הכלכלה הסינית לעולם, והאביב הערבי; וצרכים כלכליים, כמו הצמיחה המתרחבת של אוכלוסיית העולם, משברים, מלחמות, תקופות בצורת - כל אלה מייצרים צורך בפרנסה ומעוררים הגירה.

נראה שאחד הגורמים הבולטים ביותר היה הזינוק בהתפתחות התקשורת - האינטרנט והסלולר - שמביאים לכף ידנו את העולם הרחב באופן ישיר משהיה אי פעם. קרבה זו מאפשרת לא רק פיתוח משותף של טכנולוגיות ושיווק של מוצרים, כי אם העברת ידע ושיתוף ברעיונות. ביחד עם פילוסופיית הקוד הפתוח והרשתות החברתיות, תדלקה הטכנולוגיה את מילוי הצורך האנושי הבסיסי בקירבה הדדית.

נפילתם של גבולות פוליטיים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים נשמעת כמו התגשמות של אידיליה, שהכיסופים אליה מתבטאים בצורות שונות - החל בסיפור מגדל בבל, שמנסה להמחיש כיצד השפות השונות שמדברים בני האדם יוצרות פערים הרסניים ומונעות שיתוף פעולה, וכלה בשיר כמו "Imagine" של ג'ון לנון, שמפלל לעולם חסר גבולות.

בדצמבר 2010 הובילה מחאתו של רוכל בעיירה סידי בוזיד בתוניסיה לגל של הפגנות סטודנטים, ולנפילתו של משטר דיקטטורי של עשרות שנים במדינה. המחאה התפשטה משם לארצות ערב, והולידה גל של הפיכות, שכונה האביב הערבי.

ב–2011 התעוררו מחאות ברחבי העולם - מחאת האוהלים בישראל, החורף הצ'יליאני, תנועת "לכבוש את וול סטריט" ותנועת ה–99% - שמחו על הפערים החברתיים ועל מדיניות הממשלה. בסין, בהיקף קטן יותר, התעוררה מחאה שזכתה לשם "מחאת היסמין", על שם ההפיכה בתוניסיה, ואפילו ברוסיה קמו האזרחים בהתרסה נגד משטרו כבד היד של הנשיא, ולדימיר פוטין. קשה לדמיין התעוררות עולמית בקנה מידה ועוצמה דומות ללא האינטרנט והרשתות החברתיות.

ואולם, אי אפשר לדבר על גלובליזציה מבלי להתייחס להשפעותיה השליליות. העברת בסיסי ייצור בין מדינות כדי לנצל כוח עבודה זול על חשבון העובדים במדינות המקור, כריית משאבים במדינות עניות וגריפת רווח באופן שלא מיטיב עם האוכלוסייה המקומית, טשטוש הבדלים תרבותיים ומחיקת ייחוד לאומי, תנועות הון שמיטיבות עם משקיעים על חשבון עובדים, שערכם יורד והולך - כל אלה תופעות נרחבות שנולדו כתוצאה מהגלובליזציה, וכולן נמצאות ברשימה השחורה של המתנגדים לגלובליזציה. גם הפערים הגדלים והולכים בכלכלות המתעוררות נחשבים לתוצאה, ישירה או עקיפה של הגלובליזציה, והתפשטותו המהירה של המשבר הפיננסי ב–2008 היא תוצאה של הגלובליזציה, אם כי שיתוף הפעולה העולמי חסר התקדים לבלימת המשבר היה גם הוא תולדה שלה.

הגלובליזציה הפכה את העולם למקום קטן ולעתים ידידותי יותר. אימפריות הסחר האפילו על האימפריות הצבאיות; סוחרים, מתכנתים ואנשי עסקים יכולים להיפגש בזירה ידידותית יומיומית וליצור קשרים כלכליים שיכולים ליהפך לקשרי ידידות. אלא שהגלובליזציה, אולי כמו רעיון השוק החופשי, היא מערכת הנתונה לניצול לרעה, ולעתים קרובות על ידי אלה הנושאים אותה על נס יותר מכל.

הגלובליזציה עדיין לא השתכללה דיה כדי שחקלאים המגדלים תוצרת באדמתה הפורה של אפריקה יוכלו למכור אותה במדינות העשירות, המטילות מכסים ומקימות מחסומים; הגלובליזציה לא השתכללה דיה כדי למנוע ממדינות מושחתות לאפשר גזל משאבים וסחר בבני אדם; היא מאפשרת למדינות עניות להתעשר, אך באופן שמגדיל את הפערים בתוך המדינות עצמן.

גלגל הגלובליזציה לא יוחזר לאחור, ואולם צריך לפעול לכך שמהלכו יפעל לטובת הכלל, ולא לטובת מעטים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#