צמיחה כלכלית || 4 דקות שיעזרו לכם לשרוד בעולם הכלכלימאני טיים - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מאני טיים

4 דקות שיעזרו לכם לשרוד בעולם הכלכלי

הכלכלה העולמית צמחה במשך יובל שנים עד שפרץ המשבר הגלובלי שנמשך עד עתה; מאני טיים, סדרת הכתבות של TheMarker מציגה בוידאו ואנימציה את כל מה שצריך לדעת כדי לא ללכת לאיבוד בשינויים המהירים שעוברים על העולם ומשפיעים על הכסף שלנו. פרק 1: הצמיחה הגדולה

6תגובות

לצפייה בפרק 1 בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

מאני טיים - כל מה שאתם צריכים לדעת על כלכלה

כלכלת ארה"ב נקלעה לצמיחה שלילית, לראשונה בשלוש שנים, כך התבשרנו בשבוע שעבר. הנסיגה, מקווים רבים, היא קרטוע זמני בלבד בכלכלה הגדולה בעולם. אך גם אם נניח בצד את הנתון המאכזב, נגלה כי מי שהיתה מנוע הצמיחה של כלכלת העולם, מדשדשת כבר חמש שנים בין מיתון לצמיחה דלה.

במקביל, בצדו השני של העולם, מנסה יפן, הכלכלה שהיתה שנייה בגודלה עד לפני כמה שנים, לצאת מדשדוש דומה שהיא תקועה בו כבר שני עשורים, בהבטחת הממשלה לצעדים נמרצים ורפורמות שיעודדו את התחרותיות בה. בישראל, תחזית הצמיחה של הבנק המרכזי עדיין גבוהה בצורה ניכרת מהצמיחה שנראית ברוב מדינות המערב, אך בהמתנה לקיצוצים בתקציב הממשלה, ייתכן שנראה שינויים בתחזיות.

אנו נמצאים כיום יותר מארבע שנים לאחר פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס, אחד מחמשת בנקי ההשקעות הגדולים בוול סטריט. היה זה הרגע הדרמטי ביותר של המשבר הפיננסי שפרץ ב-2008, אך כפי שהתברר אחרי כן, זה לא היה השיא. המיתון בכלכלת ארה"ב החל כבר ב-2007 ועתה, חמש שנים לאחר מכן, המשבר העולמי עדיין לא בא לסופו.

השווקים, הכלכלות, העובדים, החוסכים - כולנו - ממשיכים להיטלטל באי-ודאות שבה נכרכים יחד משברים רבים: זעזועים במערכת הפיננסית; אבטלה גוברת בעולם המערבי; משבר דמוגרפי הפוגע בסיכויינו לזכות לפנסיה מכובדת בעתיד; אי-שוויון גובר; ומחאה חברתית שהפילה משטרים וטרפה את קלפי הסטטוס-קוו במקומות רבים, כולל בגבולותינו שלנו. יותר מכל, מטלטל את העולם אובדן האמונה בסדר הכלכלי והפוליטי ששלט עשרות שנים.

בחמש שנות משבר התחוור כי המגמות והתהליכים הכלכליים הגדולים ביותר, כמו הדפסות טריליוני דולרים על ידי הבנקים המרכזיים, מאבק כלכלי בין צנע לתמריצים שניהלו המנהיגים של המעצמות הכלכליות ועלייתו למרכז הבמה של הדיון בפערים הכלכליים-חברתיים - נוגעים לכל אחת ואחד מאתנו.

הדורות של הורינו וסבינו, שידעו מצד אחד קשיים ומאבקים כמהגרים ופליטים, אך גם נהנו מקביעות בעבודה ואולי גם פנסיות תקציביות, התמודדו עם רמה מסוימת של אי-ודאות בעבודתם, בעסקיהם וניהול כספם. הדור שלנו, ובוודאי זה של ילדינו, נאלץ להתמודד עם אי ודאות ומורכבות ברמה גבוהה בהרבה, שרק גדלה והולכת עם התפתחות הטכנולוגיה, גידול האוכלוסייה, והתעצמותם של אינטרסים ספציפיים הפועלים בכלכלה.

איך אפשר להתמצא בעולם של אי-ודאות גוברת והולכת? המשבר חשף דברים רבים, אך עדיין רב הנסתר על הגלוי. ידע, כמו תמיד הוא המפתח, אבל אף שכולנו משתתפים המושפעים מאוד מטלטלות הכלכלה, לא כולנו בעלי תואר אקדמי בכלכלה, ולא כולנו דוברים את השפה. יתר על כן, המשבר הראה את המרחק בין האקדמיה והתיאוריות למציאות.

לשרוד באי-ודאות כלכלית

במהלך יותר מ-13 שנות קיומו של TheMarker כאתר ולאחר מכן כעיתון כלכלי, התברר לנו כי הרצון והסקרנות לדעת גדלים והולכים, ובשנים האחרונות התעצמו עד מאוד. מאני טיים, סדרת הווידאו החדשה של TheMarker, היא תוצר של תפישה האומרת שללא ידע והבנה בסיסיים של המונחים, התהליכים והכוחות שפועלים בקדמת הבמה ומאחורי הקלעים, לא ניתן לשאול את השאלות הנכונות ולהבין את ההשפעות של ההתרחשויות בכלכלה העולמית על חיינו. בסיס הידע המוצג בסדרה הוא חיוני כדי לדעת גם מהן התשובות האפשריות, וכיצד ניתן להתמצא ולשרוד בזמנים שבהם כל מה שהכרנו משתנה, והוא מיועד להיות לא רק מבוא לגולשים צמאי הידע, אלא גם מפת התמצאות שקושרת בין החלקים השונים בתורת הכלכלה.

התהליכים שהביאו למשבר שעדיין מעיב על הכלכלה העולמית החלו עשרות שנים לפני כן, והם קשורים הדוקות לתהליכים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים ששינו את העולם מאז סוף מלחמת העולם השנייה. מצד אחד, העולם מתנהל בחלקו הגדול בדרכי שלום ושגשוג שלא ידע במשך אלפי שנים לפני היובל האחרון. מעמד בינוני אדיר בהיקפו צמח במדינות המערב, שהתעשר בשנות ה-50 ועד שנות ה-70; מעמד בינוני כזה מתפתח גם בכלכלות המתעוררות, שדוהרות בדור האחרון ומדביקות פערים כלכליים; האיחוד האירופי, שזרעיו נזרעו בעשור שלאחר מלחמת העולם השנייה, הוא אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר בהיסטוריה העולמית ושנועד לגשר בין תרבויות ולמנוע מלחמות.

בה בעת, העולם המתפתח ידע טלטלות, חלקן אלימות, וניסיונות לשינוי שהניבו לעתים אסונות. בעולם המפותח האוכלוסייה מזדקנת, ותהליך רב שנים הגביר את ריכוזיות העושר בפסגה. משבר האשראי והנדל"ן שהחל בשוק הפרטי בארה"ב ובאירופה ב-2008 התגלגל למשבר חובות ממשלתיים, שמאיים להביא לפשיטת רגל של כלכלות לא מעטות.

גוש היורו, איחוד המטבע השאפתני של אירופה, עלה על שרטון. האבטלה נמצאת במגמת גידול במדינות רבות, ואפילו בכלכלות היציבות והפוריות ביותר באירופה ניכרים בקיעים. תפקידן של הממשלות בכלכלה עבר מהפך אדיר: במהלך המשבר התרחש הבלתי נתפש, ואפילו ארה"ב הלאימה חברות פיננסים ותעשייה; וכתגובת נגד, מתבצעת עתה באירופה נסיגה כמעט-מבוהלת של הממשלות מהכלכלה, במדיניות צנע שתוצאותיה מערערות סדרים חברתיים.

המשבר הכלכלי והאירועים שמתרחשים בימים אלה בעולם הם בית הספר הטוב ביותר להבנת המושגים הכלכליים הבסיסיים אותם נסקור ב"מאני טיים". בפרק הראשון, "הצמיחה הגדולה", נתחיל בדבר הבסיסי ביותר: מהי כלכלה לאומית, ממה היא מורכבת, מדוע צמיחה כלכלית היא דבר כל כך נכסף, ואיפה מוצאים אותה.

ההבדל בין צמיחה אמריקאית וסינית

במשך 63 שנים צמחה הכלכלה העולמית ברציפות, למרות שלל משברים פיננסיים. הצמיחה הגלובלית השנתית הממוצעת היתה 4.05% בין 1945 ל-2008. הכלכלות המתעוררות, ובראשן סין, פתחו פער בעשור וחצי שלפני המשבר והובילו בצמיחתן על פני הכלכלות המפותחות. כשהמשבר הגיע, הוא פגע במיוחד בכלכלות העשירות דווקא.

במונחים הכלכליים הקלאסיים, כלכלה מורכבת מפעילותם של צרכנים, הקונים מוצרים ושירותים; מעסיקים, המשקיעים בהקמת אמצעי ייצור והכשרת עובדים לשם יצירת ערך עתידי; מסחר - ההפרש בין מה שמדינה מייצאת במוצרים ושירותים למה שהיא מייבאת; וממשלה, שמוציאה מתקציבה על שכר לעובדיה ועל הקמת תשתיות, ואף משקיעה למען העתיד. כל אחד מארבעת המרכיבים, שאותם כלל הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס בנוסחת התמ"ג (תוצר מקומי גולמי), יכול לשמש כמנוע לצמיחה, שהיא הגידול בתוצר הכלכלי משנה לשנה.

כלכלות כמו ארה"ב ובריטניה צמחו במהלך העשורים האחרונים בעיקר בזכות צריכה פרטית; בסין ובגרמניה הצמיחה מונעת על ידי יצוא של מוצרים; ובמדינות כמו אסטוניה, דרום קוריאה ואוסטרליה, שהובילו בהשקעות, נוצרו תעשיות מתקדמות וכבדות שתרמו משמעותית לצמיחתן.

מדוע אנו זקוקים כל כך לצמיחה? במדינה שבה אוכלוסייה שגדלה, הצמיחה היא מה שמניע את התעסוקה, ועמה את הרווחה הכלכלית של התושבים. צמיחה מייצרת עבודה ומאפשרת לממשלה להעניק לאזרחים שירותים. בהיעדר צמיחה מספקת, כפי שקרה במשבר, האבטלה גדלה, לממשלה לא היו די הכנסות כדי לממן את פעילותה והחובות גדלו.

התפישה המקובלת היתה גם שצמיחה היא מה שדרוש כדי להניע את התקדמותם של כל המשתתפים בכלכלה. גישה זו הופרכה במידה רבה במהלך המשבר, שחשף את הגידול באי שוויון החברתי והכלכלי בעשורים האחרונים. בשבועות הבאים נבחן מחדש את המרוץ אחר הצמיחה ואת ההנחה שהצמיחה מביאה רווחה ואיכות חיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם