ברק: "יש דברים בסגנון החיים שלי שלא עוזרים לזהות אותנו עם הנושא החברתי" - MarkerTV - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

ברק: "יש דברים בסגנון החיים שלי שלא עוזרים לזהות אותנו עם הנושא החברתי"

הקדמת הבחירות היא מכה קשה לאהוד ברק שמפלגתו עשויה להימחק ■ הוא חושב שהממשלה הבאה יכולה לעשות יותר ביחס למצוקה שעלתה מהמחאה החברתית ויש לו גם מה להגיד על מס עשירים - ועל המסים שמוטלים עליו

88תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

הוא אחד משני האישים הפוליטים החזקים בישראל בשנים האחרונות. הוא חבר במועדון המצומצם של ראשי ממשלה בישראל, שיודעים בדיוק על איזה כפתור צריך ללחוץ בבוא העת. הוא מילא את כל התפקידים הכי בכירים בשלטון ובצבא. ולמרות זאת, ההישג הכי גדול שהסקרים מנבאים לו ולמפלגתו עצמאות הוא לעבור את אחוז החסימה בבחירות הקרובות. גם זה בקושי.

הקדמת הבחירות תפסה את ברק במצב לא טוב. מעמדו הבכיר בצמרת קבלת ההחלטות של ממשלת ישראל נראה כרגע כבעל תאריך תפוגה ברור, וכדי להיחלץ מהמצב הזה הוא צריך לעשות קסמים. לא נראה שברק מוטרד מכך במיוחד. הוא מקרין איזה רוגע ואפילו השלמה עם העובדה שהוא עשוי להיפלט מהכנסת בקרוב.

בראיון ל–TheMarker מספר ברק שלא היתה חובה להקדים את הבחירות, כי אפשר היה להעביר את תקציב המדינה, ומסביר גם מדוע הוא לא מנסה אפילו לחבור לחלק מגורמי המחאה החברתית. הדגל המרכזי שלו ושל מפלגתו יהיה הביטחון. שם יש לו עדיין מה למכור מבלי שזה ייראה מזויף, לדבריו. בשאר המקומות הוא יצטרך לעשות מאמץ גדול יותר כדי לשכנע שנושאי הכלכלה והחברה בישראל אכן קרובים ללבו.

תומר אפלבאום

אהוד ברק, אנחנו נמצאים שלושה חודשים לפני הבחירות ושנה אחרי המחאה החברתית. על מה בעצם הולכות להיות הבחירות הקרובות?

"אני חושב שעל שלושה מכלולים. לאחד אני קורא חוץ וביטחון - כולל איראן, תקציב הביטחון, היחסים עם ארה"ב, התהליך המדיני עם הפלסטינים ועם מדינות האזור - זה נושא אחד, הכל קשור לכל. ונושא שני, מכלול הפנים - המחאה החברתית וההיענות לה, הנושא החברתי בכלל, המאקרו כלכלה. איך אנחנו יכולים להתמודד עם הדבר הזה, ובתוך כך גם עם השוויון בנטל, ובמקביל לסגור את הפערים בחברה ולהגדיל את הסולידריות והאחריות. המכלול השלישי הוא העניינים החיצוניים, כמו שיטת הממשל ושלטון החוק".

איזה דגל אתם הולכים להרים?

"באופן טבעי, הביטחון, הנושא המדיני, היחסים עם ארה"ב. זה המכלול הטבעי, ושם אני מנסה גם כיום לתרום מניסיוני. אבל יש עוד חברים במפלגה, ישנה עינת וילף שעוסקת הרבה בחינוך ובקליטה, ישנה אורית נוקד שהיא כיום שרת החקלאות, עסקה הרבה בענייני רווחה והיתה סגנית שר התמ"ת. ישנו שכיב שנאן שעוסק בענייני מיעוטים. ומעל הכל שלום שמחון - שר החקלאות בעבר וכיום שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.

את הזירה של השיטה החברתית־כלכלית בישראל - הפערים בין עשירים לעניים או מעמד הביניים, שעלו במהלך המחאה החברתית - אתם משאירים לאחרים, לשלי יחימוביץ', ליאיר לפיד.

"אני לא חושב. עוד הרבה לפני שידעתי שיש בחירות, קראתי בצורה ברורה לפעול - להיענות למחאה החברתית. זה עמוד השדרה שלנו, אנשים רציניים מאוד. הייתי שמח אם הם היו מופיעים אצלנו, אבל זה לא בלתי־טבעי שהם מצאו את דרכם למפלגת העבודה. אני גם ער לכך שיש דברים באופי ובסגנון החיים שלי שלא עוזרים לזהות אותנו עם הנושא החברתי, אבל אנחנו מזוהים עמו מאוד מבחינה אמיתית, במה שאנחנו עושים בכל יום בממשלה.

"משרד הביטחון, שאני עומד בראשו, מוציא 5 מיליארד שקל בכל שנה בהזמנות של ציוד ושל מוצרים שמיוצרים בפריפריה, מתוך כ–14 מיליארד שקל של רכישות בישראל. אנחנו תורמים לפיתוח היצוא, עוסקים ישירות בנוער ובהכנה לצה"ל. אני חושב שתרמנו הרבה מאוד לממשלה הזאת כדי שלא תהיה ממשלת ימין קיצונית".

מוטי מילרוד

היתה לכם הזדמנות להיות מזוהים יותר עם המחאה החברתית: ועדת טרכטנברג קבעה שאת העלויות שנובעות מהצרכים שעלו מהמחאה יממנו בין השאר מקיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב משרד הביטחון. בסופו של דבר לא היה קיצוץ, ואף היתה הרחבה של התקציב, והוא תפח ותפח בשנותיך במשרד. אולי אתה אף רואה זאת כהישג שלך.

"אני לא רואה זאת כהישג שלי. הביטחון הוא ביטחון של אזרחי המדינה, של עתיד המדינה. זה לא הביטחון הפרטי של אהוד ברק. התקציב לא הלך ותפח - זאת האמת שלא ידועה לאנשים. תקציב הביטחון כנתח מהתוצר, מה שמשקף את העומס שלו על המדינה, קטן לאורך השנים. התקציב נמוך הרבה יותר מכפי שהיה בזמן שכיהנתי כראש הממשלה ושר הביטחון לפני 12 שנה, וקטן הרבה יותר מאשר כשהייתי רמטכ"ל".

זה מפני שהתוצר גדל - לא מפני שתקציב הביטחון קטן.

"זה נכון. תקציב הביטחון גדל נומינלית - אבל תקציב הבריאות, החינוך והתשתיות גדל עוד יותר מהר. מה הפירוש? שהעול בסך הכל יורד. הצעתי פתרונות מפורטים איך להיענות למחאה ולמה ששטרכטנברג מעלה בלי לפגוע בביטחון המדינה. רק חלק מהדברים אומצו. בחלק מהמקרים אמרו לי: 'לא יכול להיות, לא תהיה הגדלת גירעון ב–0.9%'. בסוף הגדילו ב–1.5%. אמרו לי: 'לא יכול להיות שניגע בהון השחור', ועכשיו זה קורה. בסוף יקבלו את כל ההמלצות שלי".

אחת הסיבות לכך שמקדימים את הבחירות היא שקשה להעביר תקציב בנסיבות האלה. די ברור שלאחר הבחירות נראה תקציב קשה מאוד, עם גזרות ואולי עם יותר מסים.

"לדעתי האישית, אם היינו רוצים מאוד היה אפשר להעביר תקציב כבר בשנה הזאת".

הדר כהן

למה זה לא קרה?

"כי בדרך כלל ממשלות לא מעבירות את התקציב בשנתן האחרונה. ברור שעד שאתה מעביר תקציב ועד שמתאוששים ממה שקרה בתקציב, נמצאים כבר בתוך מערכת בחירות, וזה לא נוח מבחינה אלקטורלית. אני חושב שהיה אפשר להעביר תקציב, ואני חושב שיועבר תקציב במהירות, והוא לא יהיה נטול החלטות קשות. אבל אנחנו במצב טוב, אפשר להמשיך לנוע קדימה עם החברה הישראלית ולהתחיל לסגור ברצינות את הפערים.

"במחלוקת הגדולה של מאקרו כלכלה, שאליה נחשפתי גם בעיתון שלכם, מצאתי באחרונה סיוע לעמדתי בביטאון המוביל של אנשי כלכלה ימניים בעולם - באקונומיסט. הופיעה שם קריאה ברורה לעשות מחשבה נוספת בעניין הפערים בחברה, שמתחיל להוות משקולת אמיתית על מיצוי הפוטנציאל הכלכלי והאנושי של חברות שונות.

"האקונומיסט, שהוא עיתון שמרן מובהק, קורא קודם כל לפעול ביד ברזל נגד הריכוזיות, כדי לעודד תחרות. אנחנו התחלנו בזה, ויש עוד דרך ארוכה. הדבר השני הוא למקד את הוצאות הממשלה באלה שבאמת צריכים אותן. פרט לתשתיות, מחקר, חינוך ופיתוח, שאלה הדברים הידועים, מדובר בעניים ובצעירים, שצריך לוודא שיש להם הזדמנות למצות את הפוטנציאל שלהם. ודבר שלישי, שינוי של מערכת המיסוי. להימנע מהצעה מוטרפת כמו שיש כיום בצרפת של מס הכנסה של 75%, אבל לנסות לכוון את המס כך שיהיה יותר פרוגרסיבי, שיעיק יותר על אלה שיש להם ופחות על אלה שאין להם".

להוריד את הפטורים המטורפים ממסים

מודל חלוקת הכנסות כמעט סקנדינווי בעצם?

"לא סקנדינווי, אלא שוודיה אחרי התיקונים המאוד מפליגים שעשתה".

ואתה בעד מהלך כזה?

"אני מאוד בעד הדברים האלה. דיברתי לא פעם על הורדת הפטורים המוטרפים שישנם, על טיפול ישיר ברווחים הכלואים, על מס החברות. צריך לעודד יזמות והגעה של חברות זרות, אבל צריך לכייל את הגבול בעניין. מס ערך מוסף דיפרנציאלי - זה המס הכי אנטי פרוגרסיבי שאני יכול לחשוב עליו, כי הוא מעניש אותי ואת מי שבקושי מגיע לשכר מינימום באופן דומה, וזה לא מוצדק. ואפילו צריך למצוא דרכים מסוימות להטיל מס על העשירים מאוד. יש במדינה לא בודדים ולא אלפים בודדים".

זה כולל אותך

מוטי מילרוד

"זה כולל אותי. כאלה שאם ייקחו מהם עוד מס, חד־פעמי, פרופורציונלי להון, לרכוש, להכנסות או אני לא יודע מה, ויורידו מהם עוד 100 אלף שקל, לא יקרה להם כלום, כלום - הם לא יקנו פחות, ולאחרים יהיה קצת יותר. אני חושב שיש הרבה דברים שאפשר לעשות. עדיין לא הגיעה אלינו כל האנרגיה של השפל הכלכלי בעולם, ואנחנו צריכים לצאת מהמשבר הזה עם רקמה אנושית ומשקית יותר חזקה, ובשוליים תמיד יהיו חלשים שנופלים".

כשאתה מסתכל על עצמך, אדם עם רקורד כמו שלך - רמטכ"ל, שר חוץ, שר ביטחון, ראש ממשלה - ועדיין לא שווה יותר משני מנדטים. זה לא פער נורא גדול בין ההישגים והיכולות שלך לתרגום שלהם ליכולת אלקטורלית?

"אני לא מאלה שיכולים להגיד את זה. בסוף הציבור בוחר והציבור יבטא בבחירות שלו את מה שהוא חושב, ואני מכבד את זה. אבל אני לא תלוי בחוות דעת מהציבור, ואני בטוח שאנחנו, גם אני וגם החברים שלי, יכולים להביא קול אחראי, רציני, מנוסה, אל תוך שולחן הממשלה. להניע את הדברים החיוביים, לעצור או להאט דברים פחות חיוביים, ולפעול לשירות המדינה.

"היות וכל מה שעשיתי בחיי, כשר חוץ ושר פנים, ראש ממשלה, ועכשיו אני שר ביטחון חמש שנים - עשיתי בקור רוח, בשיקול דעת, בסוף מעשה במחשבה תחילה. אני ואני בלבד אחראי לכל הדבר הזה. אני לא מתבייש ולא מתנצל על שום דבר. עשיתי את הדברים הנכונים בעיני, למיטב הכרתי לציבור, ולא נותר אלא שהציבור ישפוט מה הוא חושב על זה".

אתה נערך גם לאפשרות שתיפרד מהפוליטיקה אחרי הבחירות?

"אני לא נערך לשום דבר, כי לפי דעתי אנחנו עוברים בצורה ודאית את אחוז החסימה. השאלה היא עם כמה, וכרגע צריך לעבוד ולא לעסוק בספקולציות, אין להן שום ערך".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#