איך תבחר שותפים למיזם שלך?

ניתן לעשות טעויות רבות, אך בדבר אחד אסור לטעות: הרכבת צוות המייסדים ■ מהן תכונות האופי הרצויות אצל יזם? ■ נפתלי בנט בראיון עם יובל טל, מנכ"ל חברת הסטארט-אפ פיוניר על מי מתאים להיות יזם

נפתלי בנט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נפתלי בנט

לצפייה בראיון של נפתלי בנט עם יובל טל, מנכ"ל  פיוניר - לחץ כאן

החלטת שאתה רוצה להקים סטארט-אפ. איך מתחילים?

הדבר הכי חשוב, לדעתי, הוא בחירת השותפים. הרבה יותר מהרעיון והשוק. די בטוח שהמוצר המתוכנן עוד ישתנה פעמים רבות לכיוונים שאפילו לא דמיינתם, והשוק שעליו בניתם עוד עלול להתגלות כלא קיים.

אבל יש דבר אחד יציב וקבוע: אנשים לא-מתאימים ייכשלו במשימה. עם אנשים מעולים, יש סיכוי להצליח.

כשהקמנו את סאיוטה לא היה לנו בכלל רעיון עסקי מסוים. חברנו ארבעתנו (בן אנוש, ליאור גולן, מיכל צור ואני) והחלטנו להקים סטארט-אפ. ישבנו בעליית גג במשרד אביו של בן במשך כמה שבועות עד שיצא רעיון. אגב, הרעיון המקורי שלנו - מספרי כרטיסי אשראי חד-פעמיים לקניות באינטרנט - נכשל כישלון חרוץ בשוק העולמי וזנחנו אותו אחרי כשנתיים, אבל זה כבר סיפור להזדמנות אחרת.

לחצו כאן להורדת הגרסה המלאה של הספר "אקזיט" מאת נפתלי בנט

תכונות אופי שקוטלות מיזם

איזה סוג אנשים יש לחפש? כאן אפרט דווקא את תכונות האופי של אנשים שאינם מתאימים ליזמות כזו:

איש המשרה החלקית: אנשים שאינם מוכנים להתמסר למיזם אינם מתאימים. סטארט-אפ דורש 200% מחויבות, בפרט בשנים הראשונות. אין מספיק שעות ביממה בכדי לעבוד בעבודה נוספת. יתירה מזאת, חוסר המוכנות "לקפוץ למים" מעידה על חוסר אמונה במיזם. ואדם שאינו מאמין ייטוש את המיזם ברגע שייתקל בבעיות קשות שנראות בלתי פתירות. וזה יקרה מהר. אל תצרפו אדם כזה לצוות המייסד. או שאתה בפנים לגמרי, או שאתה בחוץ.

השלילי: קל לפסול רעיונות. החוכמה היא למצוא דרכים לגרום לרעיון בכל זאת להצליח. סטארט-אפ דורש הרבה יצירתיות, וזו אינה יכולה להתקיים כאשר יש אדם שמוצא את השלילה בכל רעיון. אגב, יש להבחין בין פסימיות לריאליות. ההבדל בין אדם שלילי לאדם ריאלי הוא שהאדם הריאלי מחפש להציף בעיות מוקדם על מנת להתמודד איתן ולפתור אותן. לעומתו האדם השלילי מחפש בעיות על מנת לפסול. כל אחד מאתנו מכיר אנשים כאלו.

איש האגו הגדול:הדבר היחיד שצריך להיות חשוב לכולם הוא הצלחת המיזם. אם אחד האנשים יהיה עסוק בעצמו, במיקומו בארגון ובכבוד העצמי שלו, אין סיכוי להצליח. יהיו מריבות אינסופיות והעסק לא ימריא. גם ככה המסע הולך להיות קשה ביותר. אין ליזמים את הלוקסוס להתעסק במריבות פנימיות.

שונא-הסיכון: יזמים נדרשים לסכן הרבה:

את המוניטין - רוב המיזמים נכשלים, והמחיר החברתי והכלכלי של נשיאת "אות כישלון" עלול להיות כבד.

את רמת החיים - בדרך כלל ייסוד סטארט-אפ כרוך בוויתור על עבודה יציבה וטובה, לטובת משכורת נמוכה יותר והיעדר יציבות.

אם אחד השותפים אינו בנוי לכך, עדיף לוותר על שירותיו מלכתחילה.

החמדן: לאורך חיי החברה נדרשים היזמים לוותר מעת לעת על "אחוזים" בחברה, על מנת להביא למירב המיצוי של סיכויי הצלחתה. זה קורה כאשר מגייסים הון, כאשר שוכרים יועצים או כאשר מגייסים עובדים ומנהלים בכירים. אם אחד היזמים עסוק מדי בחלקו בעוגה, החברה תיתקע. אם היזמים לא מבינים את עקרון "החברה מעל לכל", אז מרוב התעסקות בחלוקה דמיונית של אחוזים, לא יישאר מה לחלק.

הטיפש: טוב, זה ברור.

הפילוסוף, התיאורטיקן: כדי להרים חברה צריך אנשי מעשה. ישנם אנשים מאוד חכמים אשר מאוהבים באתגרים אינטלקטואלים לשמם. אנשים אלה עשויים להיות מעולים באקדמיה, אך לא בסטארט-אפ. כאן צריך לזוז מהר. לקבל החלטות. להוציא לפועל. לעשות. אין מקום לאנליזה היפותטית אינסופית. בוודאי שצריך אנשים מבריקים, אך אין כל סתירה בין גאונות למעשיות. ליאור גולן (ה-CTOבסאיוטה) למשל, הוא גאון מעשי.

מכאן די ברורות תכונות היסוד של יזם טוב:  מוכנות ליטול סיכון, מחויבות של 200% לחברה, אופטימיות, רוחב לב (ביחס לשיתוף בחברה), גישת "הכול פתיר", חכמה ומעשיות.

כישורים רצויים

לקבוצת יזמים רצוי שיהיה סל כישורים. אין צורך שכל אחד יידע לעשות הכול. סך הכישורים המצטבר שלהם הוא הקובע. להבדיל מתכונות-אופי, הרי שכאן מדובר בדבר רצוי, אך לא הכרחי.

כישורים אלו כוללים בין השאר:

יכולת טכנית בתחום המיזם: ברור מאליו. אם מדובר על חברה לייצור גבישים, הרי שצריך מומחה לכימיה ופיסיקה. קשה מאוד להוציא עבודת ליבה החוצה לקבלן משנה.

יכולת הצגתית:בתחילת הדרך יש צורך "למכור" את המיזם לכולם. לעובדים חדשים. למשקיעים פוטנציאלים. ללקוחות. אפילו לספקים (למשל, בתחילת הדרך שכנענו עורך דין מצוין לעבוד תמורת תשלום מותנה-דחוי. כלומר, רק לכשנגייס כסף הוא יקבל את שכרו בתוספת אחוז קטנטן בחברה. וכך אכן היה). לכן לפחות אחד היזמים צריך שיהא מסוגל להציג בצורה מוצלחת ביותר.

יכולת ניתוח עסקי-שיווקי: ישנן הרבה החלטות שצריך לקבל לאורך הדרך. כיצד מתמחרים את המוצר,  מהי דרך ההפצה ומהו המיקוד הגאוגרפי, מהן היכולות ההכרחיות-ממש של המוצר, ועוד. לחלק מהחלטות אלו עשויות להיות השלכות ארוכות טווח. רצוי מאד שיהיה מישהו עם ראש עסקי טוב כדי לטייב החלטות אלו.   

יכולת דחיפה והזזה: מהרגע הראשון יש המון דברים, קטנים וגדולים, שצריך לעשות. לגייס עובדים טובים מהר. לסגור סיבוב גיוס. לשכור משרד. ליצור מגע ראשוני עם לקוחות. 

כישורים אלו, כאמור, מעניקים יתרון, אך אינם תנאי הכרחי להצלחה. ניתן גם לרכוש אותם על ידי גיוס אנשים מתאימים.  במקרה שלנו, אודה, לא היה לנו את כל סל הכישורים הנדרש מלכתחילה. לא הכרנו כלל את התחום הפיננסי. לא היה לנו ניסיון רב במשא ומתן. יכולת הניתוח העסקי שלנו הייתה מוגבלת. ואכן שילמנו על כך מחיר כבד (בעלי המניות שלנו, העובדים וקבוצת המקימים), אך שרדנו.

כיזמים עשינו טעויות רבות אך הצלחנו להתגבר עליהן. אולם, הרכבת צוות מייסדים עם תכונות אופי שאינן מתאימות הינה טעות שבוודאות תקטול את עתיד החברה.





תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker