למה אין דירקטור ערבי בבנק לאומי? - MarkerTV - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה אין דירקטור ערבי בבנק לאומי?

כדי לאזן את שלטון המנהלים בבנקים ללא גרעין שליטה - צריך גיוון מחשבתי

37תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

ערב יציאתה הסופית מהבעלות על בנק לאומי עשתה המדינה מעשה נועז: היא החליטה לנצל את זכותה כבעלת מניות בבנק ולהצביע למועמד לא שגרתי לדירקטוריון הבנק - זיאד אבו חבלה, 39, רואה חשבון שתחום מומחיותו הוא הרשויות המקומיות. מי שעמדו מאחורי המהלך הם נציגי המדינה בדירקטוריון: חברת נכסים מ.י שניהלה מטעם המדינה את אחזקותיה בבנקים; הממונה על התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ; החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו; הממונה על הכנסות המדינה, פרידה ישראלי; והממונה על שוק ההון, פרופ' עודד שריג. החבורה הזו סברה שהדירקטוריון של בנק לאומי הומוגני מדי, וכולל יותר מדי דירקטורים מהזן הצפוי: פקידי אוצר לשעבר, פרופסורים, עורכי דין ורואי חשבון תל-אביבים. על כן, חשבו, יהיה זה מאתגר להכניס לתוך החבורה הזו משהו אחר. אבו חבלה עונה על כמה קריטריונים שהופכים אותו לאחר. הוא צעיר, הוא לא מחובר למילייה העסקי התל-אביבי, וכן, הוא ערבי.

אלא שהמדינה מחזיקה רק ב-6% מהון המניות של בנק לאומי וכבר אין לה את הכוח לכפות על שאר בעלי המניות בבנק לבחור בנציגיה, וכך הגיע אבו חבלה לאסיפה הכללית כמועמד מטעם המדינה, אך לא נבחר על ידי הגופים המוסדיים שמושקעים במניות הבנק. הם העדיפו לבחור ברו"ח רמי גוזמן. נימוקיהם הרשמיים היו שלאבו חבלה אין ניסיון בנקאי, אין ניסיון בדירקטוריונים ואין לו מומחיות בכללי בזל 2 ובזל 3 (רגולציה בינלאומית לתחום הבנקאות). אבו חבלה טוען כי הנימוקים האלה אינם נכונים, וכי הטעם היחידי לפסילתו על ידי הגופים המוסדיים הוא עובדת היותו ערבי.

אבו חבלה לא נקלע לסיטואציה הזו סתם כך. הוא היה אחד מבין תשעה מועמדים שעברו את הסינון של ועדה מיוחדת בראשות השופטת בדימוס שולמית ולנשטיין, שתפקידה להציע דירקטורים לבנק. הוא עבר את הסינון הראשוני, קיבל את ברכתה של המדינה, אבל בשלב של הצבעת המוסדיים - הוא לא נבחר.

הסיפור הזה מקפל בתוכו כמה סוגיות מעניינות לגבי המתכונת של מה שמכונה "בנק ללא גרעין שליטה", שאליה נכנס בנק לאומי באחרונה. לאומי הוא למעשה זירת ניסיונות למודל הזה, ודרכו אפשר יהיה לבחון לא מעט סוגיות - משילוב מיעוטים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות (ושאלת הייצוגיות בתחום העסקי), דרך השאלה מי באמת שולט בבנק "ללא גרעין שליטה", ועד להתנהלות המוזרה של הגופים המוסדיים בישראל שמנהלים את כספנו. בעתיד הקרוב אנחנו עשויים להימצא במצב שבו עוד בנקים וחברות ביטוח יפעלו ללא גרעין שליטה, וההגדרה הזו מחייבת בניית איזונים ובלמים שיכולים להיות מושגים בעיקר באמצעות גיוון ההרכב של הדירקטוריונים.

המועמדות של אבו חבלה נשאה חן בעיני אנשי האוצר לאחר שנחשפו למאמרים שכתב ב-TheMarker. אבו חבלה כותב ברבים ממאמריו על אפליית המגזר הערבי, אבל הוא לא חוסך ביקורת נוקבת מהמנהיגות של האוכלוסיה הערבית. זה הקנה לו נקודות כמועמד בעל חשיבה עצמאית שיש לו סדר יום, אך יודע גם להתבונן פנימה ולא רק החוצה. נשמע כמו מועמד אידיאלי לדירקטוריון, לא?

קשה יהיה להוכיח שהגופים המוסדיים פסלו את אבו חבלה רק בשל היותו ערבי. גם לרואה חשבון יהודי לא מוכר בן 39 יהיה קשה להיכנס למועדון האולד בויז ששולט בכלכלה הישראלית. זה מעלה את השאלה אם כדי לגוון את הדירקטוריונים של הבנקים יש לקדם חקיקה מתאימה. שיטת המכסות בדירקטוריונים היא בעייתית ויכולה לגרום לעיוות במינוי האנשים המתאימים, אך היא זכתה להצלחה במתן ייצוג לנשים. ב-1993 העבירה המדינה תיקון לחוק החברות הממשלתיות שחייב מתן ייצוג הולם לבני שני המינים. על פי מחלקת המחקר של הכנסת, התוצאות היו מרשימות: שיעור הייצוג של נשים בדירקטוריונים זינק מ-7% בלבד ב-1993 ל-44% ב-2010. החקיקה איפשרה לא רק ייצוגיות לנשים, אלא גם בניית קאדר גדול מאוד של נשים שיכולות לשמש כדירקטוריות בחברות ציבוריות אחרות. שיעור הנשים בדירקטוריונים של חברות בורסאיות בישראל כיום הוא 18%, ובמונחים בינלאומיים רק מדינות סקנדינוויה מקדימות את ישראל.

דרור ארצי

השאלה אם להרחיב את החוק ולהחילו גם על ערבים מורכבת יותר. גם כי חקיקה כזו לערבים עשויה לעלות שאלת ייצוג למגזרים נוספים (מה עם המזרחים? הרי שלמה מעוז אמר שזה בנק של אשכנזים; ומה עם שמאלנים, הומוסקסואלים ואתיופים?), אבל גם משום שנדרש מהלך גדול יותר לשילוב האוכלוסיה הערבית בכל מערכות החיים כאן. ייתכן שהדרך לשלב ערבים בדירקטוריון של בנק גדול או חברה ציבורית גדולה עוברת דרך אמנה חברתית, שבה יגדל הייצוג הערבי במוסדות שונים לצד השתתפות של הערבים בנטל השירות האזרחי (מגמה שכבר החלה להתפתח). שותפות כזו תצמצם מאוד את החשדנות, האיבה והסטריאוטיפים שחוסמים את דרכם של הערבים לשילוב במוקדי ההשפעה בחברה הישראלית.

לא הייתי סומך על הגופים המוסדיים בישראל שיעשו את העבודה הנדרשת בשילוב הערבים בדירקטוריונים של החברות הציבוריות. למעשה, גם לא הייתי סומך עליהם שיעשו זאת בשילוב של יהודים בדירקטוריונים. העובדה המוזרה היא שאפילו המוסדיים לא סומכים על עצמם, וכדי לקבל החלטה לגבי הצבעתם באסיפה הכללית של בנק לאומי הם פנו לחברת אנטרופי: גוף שאליו פונים המוסדיים כדי לקבל את עצתו כיצד להצביע. זה מעין מיקור חוץ של החשיבה העצמאית, של המחקר ושל שיקול הדעת שהגופים המוסדיים נמנעים ממנו ומשאירים אותו למישהו אחר, בברכתה של רשות ניירות ערך.

למעשה, השימוש באנטרופי הוא בניית מונופול מחשבתי - ההפך ממגמת השימוש בחוכמת ההמונים שמאפשרת כיום הטכנולוגיה. כך גם השמירה של מועצות מנהלים שבהן כולם עשויים מאותו חומר, כולם גדלו באותו בית גידול, וכולם כאחד מאפשרים הנצחה של הומוגניות מחשבתית על פני הגיוון הגדול כל כך שמציעה החברה הישראלית בפוטנציה. בנק אינו עסק רגיל, אלא עסק בעל משמעות ציבורית אדירה: הן בפעילותו כשחקן שמקצה מקורות ומשפיע על המשק, הן משום שהוא מנהל כספי ציבור והן משום שביום פקודה - רק כספי הציבור יצילו אותו. בעידן הזה הבנקים זקוקים יותר מכל לחוכמה קולקטיבית ומגוונת. זה נכון ללקוחות ולמשק, וזה נכון גם כדי לאזן את שלטון המנהלים הקיים בבנקים שאין בהם גרעיני שליטה.

נ.ב

חששות רבים ליוו את תהליך הפיכתו של בנק לאומי לבנק ללא גרעין שליטה. אחד מהם היה שכמה טייקונים, שהם גם לווים גדולים של הבנק וגם מחזיקים בחלק ממניותיו, ימנו דירקטורים מטעמם ולמעשה ישתלטו עליו. על פי החוק, מי שמחזיק ב-2.5% ומעלה ממניות הבנק יכול להציע דירקטור מטעמו לבנק. יש כמה כאלה, בהם יצחק תשובה, דוד עזריאלי, אלפרד אקירוב ושלמה אליהו. אלא שאיש מהם לא ניצל את זכותו להציע דירקטור באסיפה האחרונה. נראה כי בעיתוי הזה אותם אנשי עסקים מעדיפים להמשיך וליהנות מקווי אשראי של הבנק ולהישאר לווים שלו, מאשר לנצל את זכותם למנות דירקטור ולהיות תחת הסיכון של הגדרתם כבעלי עניין שיש להגביל להם את האשראי. בימים אלה, קווי אשראי זמינים שווים יותר מדירקטור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם