כמה חשוב לעבור חינוך פיננסי, ולמה זה לא יעזור לכם בחיים - MarkerTV - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמה חשוב לעבור חינוך פיננסי, ולמה זה לא יעזור לכם בחיים

כשכללי המשחק מכוונים נגדך מראש, ידע הוא לא בהכרח כוח

106תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

חגיגה במשרד האוצר.

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה בתחילת השבוע את תזכיר החוק בנושא חינוך פיננסי, במסגרת "התוכנית האסטרטגית לחינוך פיננסי" שיוביל אגף שוק ההון במשרד האוצר יחד עם מועצה לקידום החינוך הפיננסי.

חינוך פיננסי הוא רעיון מבורך ומתבקש לאור הרפורמות שבוצעו בישראל ובעולם כולו ב-20 השנים האחרונות בשוקי הכספים, השירותים, הטכנולוגיה והעבודה. העולם מורכב מאוד, והסיכונים שאורבים לפרט גדולים מתמיד.

אלא שההתלהבות העצומה של הגורמים הכלכליים בירושלים ובתל אביב מרעיון החינוך הפיננסי מטרידה מאוד: היא משקפת את התפישה שהאזרח, החוסך, משלם המסים, הוא האחראי העיקרי לגורלו. אם רק יידע, יבין ויתעמק בכללי המשחק - הוא יוכל לשחק בו ולנצח.

המציאות הפוכה, כמובן: הבעיה הגדולה היא לא הבורות של האזרחים, אלא כללי המשחק שמבטיחים מראש את הפסדם של רבים מהם, שלא הצליחו להתחבר למוקדי הכוח, הכסף ולעתים גם השחיתות במשק הישראלי.

הנה כמה מהדברים שאפשר יהיה ללמד בשיעורי החינוך הפיננסי שהאוצר מבקש לקדם - ומה יוכלו האזרחים לעשות עם המידע שקיבלו.

מה תלמדו: יכולתך לשמור על רמת החיים שלך בגיל מבוגר היא תוצר ישיר של היקף ההפרשות שלך לפנסיה ושל הרווחים שקרן הפנסיה או ביטוח המנהלים יניבו לך לאורך עשרות שנים, בניכוי דמי ניהול. הפרש של אחוזים בודדים בתשואה השנתית או בדמי הניהול מצטברים באפקט הריבית דריבית להפרשים של עד מאות אחוזים לאורך 40 שנות חיסכון לפנסיה. הרווחים בתיקי ההשקעות של הפנסיה נגזרים מהביצועים של מנהלי ההשקעות ומנהלי החברות, שאת ניירות הערך שלהם קונים מנהלי ההשקעות.

 מה תוכלו לעשות: מעט מאוד. היכולת לנבא מי יהיה מנהל השקעות טוב בעתיד היא קלושה. רוב מנהלי ההשקעות המצליחים הם כוכבים לרגע, לשנה או מקסימום לעשר שנים. לכן מה שיקבע את התשואה של רוב האזרחים הוא הביצועים של השוק כולו ודמי הניהול שייגבו מהם.

ביצועי השוק בישראל ובעולם נגזרים מהצמיחה הכלכלית ומהעושק המאורגן, הסדרתי והנורמטיבי של המנהלים בשוק ההון: מנהלי החברות, בעלי העניין ומנהלי הכסף הגדול. ככל שהמועדון הזה קטן יותר, מושחת יותר וחזק יותר - כך הנתח שלו בתוצר במשק גדל, על חשבונם של מיליוני חוסכים. ישראל נהפכה בשנים האחרונות לכלכלה חזירית במיוחד, שבה זורמים נתחים עצומים מהרווחים של הפירמות למעטים באמצעות עסקות בעלי עניין, הצעות רכש, משכורות מנופחות, מינוף, פירמידות ותספורות.

הציבור עדיין לא הבין את זה, כי הריבית האפסית דוחפת את מחירי הנכסים הפיננסיים למעלה. הרגולטורים מגלים אוזלת יד מוחלטת בטיפול בעניין, מפני שהכוחות העומדים מולם חזקים ומתוחכמים שבעתיים.

מה תלמדו: תספורת היא מהלך משפטי-כלכלי, שבו חברה שגייסה כסף מהציבור בהנפקת אג"ח מודיעה שהיא יכולה לפרוע רק חלק מהקרן ומהריבית המקוריות. לפעמים היא תפרע 80% ולפעמים 30%, 20% וגם 10%. ההסדרים תמיד יהיו מסובכים מאוד ויכללו הנפקה של ניירות ערך רבים חדשים לטווחים ארוכים, באופן שיקשה מאוד להבין את עומק התספורת. הגופים המוסדיים יסכימו תמיד בלית ברירה להסדרים שמוטים באופן קיצוני לטובת בעלי השליטה ויסבירו שזה הרבה יותר טוב מהאלטרנטיבות.

מה תוכלו לעשות: כלום. מבנה שוק ההון הריכוזי, שבו חלק גדול מהלווים הגדולים שולטים בביטוחי המנהלים ובקרנות הפנסיה, וחבורה של 20 בנקאים, בעלים ומנהלים של חברות ביטוח שולטת ברוב נכסיו הפיננסיים של הציבור, מבטיח שרוב המוסדיים שמנהלים את כספו של הציבור לא יכריזו מלחמה אמיתית על בעלי השליטה העושקים ולעולם לא ידרשו מהם תנאי שוק אמיתיים - בריביות, בביטחונות, בהתניות פיננסיות, בבקרה על עסקות בעלי עניין, במשכורות ובהצעות רכש כפויות. שר האוצר וראש הממשלה החליטו לדחות בשש שנים את יישומן של חלק גדול ממסקנות ועדת הריכוזיות - ולחתולים יהיה יותר זמן לחגוג על השמנת. מאחר שחלק גדול מהחתולים נמצאים במצב פיננסי קשה, הם יהיו אגרסיביים ורעבתניים במיוחד.

מה תלמדו: שיטת גרעיני השליטה במוסדות פיננסיים ובפירמידות פיננסיות בישראל מעניקה לקומץ אנשים בעלי הון עצמי מצרפי של כמה מיליארדי שקלים שליטה במאות מיליארדי שקלים של הציבור. בעלי שליטה שיש להם הון עצמי אפסי ולעתים שלילי, או הון עצמי של מיליארדים בודדים, ממנים את הדירקטורים והמנהלים במוסדות פיננסיים ובפירמידות ששולטות כל אחת ב-100-300 מיליארד שקל. כל אחת. מבנה זה נותן כוח עצום לקומץ אנשים בהקצאת ההון במשק, ויוצר תרבות של משק של חמולות, שבו הדרך העיקרית לשגשוג כלכלי אינה מצוינות, יושרה וטוהר מידות, אלא קרבה, חברות ושותפויות אינטרסים סמויות עם המנהלים של הגופים הפיננסיים והפירמידות.

מה תוכלו לעשות: כלום. כלי התקשורת ימעטו לעסוק בעניין, ישבחו את המבנה הקיים או ימציאו נושאים אחרים לעסוק בהם כדי להסיט את תשומת הלב הציבורית מהמבנה הזה - משום שהם מחוברים ברובם לאותן חמולות. בהיעדר כל עניין ציבורי וכל מיקוד ציבורי בנושא, קיים סיכוי קלוש שהפוליטיקאים והרגולטורים יעשו משהו כדי לטפל בו. בסופו של דבר, רובם תלויים בחמולות.

מה תלמדו: את ההבדל בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. בפנסיה תקציבית העובד והמעביד לא מפרישים שקל אחד מהשכר לקופת תגמולים או לפיצויים, אלא רק "רושמים" מדי שנה את המחויבות הנצברת לטובת העובד. בפנסיה צוברת הכסף מופרש מדי חודש ומושקע בשוק ההון (ע"ע מבנה ריכוזי, עושק מאורגן). ברוב המקרים, פנסיה תקציבית טובה באופן משמעותי מהפנסיה הצוברת, כי היא מבוססת על השכר הגבוה האחרון של העובד ולא על שכרו הממוצע בצוברת, והיא אינה תלויה בתנודות שוק ההון ובדמי הניהול.

מה תוכלו לעשות: כלום. מומלץ לא ללמוד את הנושא בכלל, כי הוא עלול להכניס אתכם לייאוש קשה. היקף המחויבות לפנסיה תקציבית של עובדי המדינה הכפיל את עצמו בעשור האחרון, ורוב הגידול נרשם בקרב העובדים החזקים והשבעים - ובראשם ראשי מערכת הביטחון, שם גדלה המחויבות לפנסיה תקציבית פי עשרה ב-20 השנים האחרונות, לכ-250 מיליארד שקל. החדשות הרעות הן שהפנסיה התקציבית טובה בהרבה מהפנסיה הצוברת. החדשות הרעות יותר הן שהפנסיה התקציבית תמומן בעשורים הבאים מהמסים שאתם וילדיכם תשלמו. פחות כסף לחינוך, לרווחה, לבריאות - יותר כסף לפנסיונרים התקציביים.

בשלב זה אתם רוצים בוודאי לקום ולצאת מכיתת החינוך הפיננסי - אבל הישארו עמנו עוד כמה דקות. מיד נסיים.

מה תלמדו: הריביות והעמלות שגובים הבנקים בישראל מאוכלוסיות חלשות גבוהות באופן קיצוני, כי מה שקובע אם ריבית תהיה גבוהה או נמוכה הוא הסיכון. מאחר שדווקא הלווים הקטנים נאלצים להחזיר את ההלוואות שלהם לבנקים, המחיר האמיתי שבו הם לוקחים את ההלוואות הוא גבוה מאוד.

מה תוכלו לעשות: כלום. בנק ישראל לא רוצה להכניס תחרות אמיתית למערכת הבנקאות הישראלית, משום שהוא יודע שלבנקים יש עודפי כוח אדם עצומים שהם לא יכולים להיפטר מהם, ואם תיפתח תחרות אמיתית - יש חשש לרווחיות המערכת. במקום לכפות על הבנקים תחרות והתייעלות ולהבטיח במקביל את היציבות הפיננסית באמצעים שונים, הבנק המרכזי מעדיף לעשות צעדים קטנים מאוד לשיפור מצב התחרותיות.

מה תלמדו: המגזר העסקי מורכב משני סוגים עיקריים של עסקים: אלה שנשענים על ניהול, כישרון, יתרון תחרותי, יזמות, חדשנות, יעילות, מחויבות, צניעות, חסכנות וחזון; ואלה שמבוססים על הגנה ממשלתית, היעדר תחרות, כוח מונופוליסטי וקרבה לחמולות ההון-שלטון-עיתון.

מה תוכלו לעשות: כלום. השיח הציבורי בישראל תמיד יישלט על ידי החברות הלא תחרותיות, האלימות והמונופוליסטיות. כל ניסיון להכניס תחרות וכללי משחק הוגנים כדי לייצר משק חופשי, יזמי ומתקדם יוגדר על ידן כמהלכים אנטי עסקיים וישווק כך לציבור, לפוליטיקאים ולמקבלי ההחלטות על ידי העיתונות הנשלטת במישרין או בעקיפין על ידם.

מה תלמדו: הדרך האמיתית להשוות בין חבילות שכר במשק היא לא רק באמצעות גובה השכר, אלא דרך השאלה אם לעובד יש קביעות או שאפשר לפטרו. תלמדו שרבים מהעובדים "העשירים" במעמד הביניים ובעשירונים הגבוהים, שלהם יש חוזים אישיים, ייהפכו לעניים כשייפלטו משוק העבודה. לעומתם, בעלי שכר ממוצע שיש להם קביעות - כלומר הבטחת הכנסה עד גיל 67 - מרוויחים שכר גבוה בהרבה, משום שהוא בא עם אפס סיכון (ע"ע הריביות הגבוהות בבנקים).

מה תוכלו לעשות: כלום. רוב הג'ובים עם קביעות ושכר ממוצע או גבוה במגזר הציבורי ובמונופולים הפרטיים (והבנקים בראשם) נתפסו כבר, או שהם שמורים למקורבים, לקרובי משפחה ולחברים. אותה קביעות היא הסיבה לכך שמערכות רבות סובלות מיעילות נמוכה, מחוסר זרימת דם וחמצן, משחיתות ומנפוטיזם. במקום שהמדינה תגן על כל העובדים באשר הם באמצעות יצירת רשתות הגנה חברתיות, הכשרות מקצועיות, דמי אבטלה ושירותי רווחה, חינוך ובריאות גבוהים - היא מגנה רק על עובדים מיוחסים, מחוברים ואלימים במונופולים ובארגונים עם כוח פוליטי, ובכך היא מנציחה לא רק פערים עצומים בשוק העבודה, אלא גם מבנה משק מושחת עם פריון נמוך.

מה תלמדו: שר כלכלי בכיר בממשלה, עורך דין במקצועו, יכול לקבל מאות אלפי דולרים במעטפות, ללא תיעוד וללא הסברים מחברים וידידים אם הם מוגדרים "כספים פוליטיים", ולעסוק ישירות בנושאים כלכליים כבדים שקשורים בידידים קרובים שלו - ולהיות "זכאי" לא רק אצל בכירי העיתונאים בישראל, שיוצאים למסע יחסי ציבור וטיהור שלו, אלא גם בבית משפט שבו יושבים שלושה שופטים בכירים וחשובים.

מה תוכלו לעשות: להשתגע, לרתוח, לצרוח. זה לא יעזור לך. אם את או אתה תיתפסו עם מאות אלפי דולרים או בניגודי עניינים חמורים, תהיו גמורים עוד לפני שיוגש כתב אישום - אלא אם אתם חברים באחת החמולות שהוזכרו בסעיפים הקודמים. ואם אתם חברים בחמולות האלה, אגב, אתם לא זקוקים כמובן לשום קורס חינוך פיננסי, וממילא TheMarker הוא לא העיתון המתאים לכם - כל עוד זה הקו המערכתי שלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#