קיסינג'ר בוועידת הנשיא: "פצצה איראנית אינה באה בחשבון"

הנשיא פרס חלק שבחים למזכיר המדינה האמריקאי לשעבר, שקיבל את עיטור הנשיא: "בעל יכולת אדירה וידע להפוך חזון למציאות"

נדן פלדמן
נדן פלדמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים5
נדן פלדמן
נדן פלדמן

ועידת הנשיא הרביעית נפתחה הערב בהענקת "עיטור הנשיא" להנרי קיסינג'ר, מזכיר המדינה האמריקני לשעבר.

הנשיא פרס בחר להתייחס בפתח דבריו לאש בדרום "הנגב היה תחת אש של טילים, לא בפעם הראשונה, ותושבי הנגב עמדו בגבורה. ולפני שאנחנו מדברים כאן על המחר, אנחנו צריכים לקוות שהשלום יבוא לנגב כבר היום".

הנרי קיסינג'רצילום: בלומברג

"אנחנו זקוקים לחשיבה שאינה שגרתית, לתעוזה אינטלקטואלית, לשאול את השאלות הקשות ולא לחשוש להציע פתרונות שאינן ברפרטואר המקובל. כאשר אנחנו דנים על מוסדות ומוחות מבריקים, על יכולת אדירה להטמיע את לקח ההיסטוריה לתוך משנה מדינית סדורה, להפוך את החזון למציאות, יש איש אחד שנמצא כאן הערב שכבר עשרות בשנים עומד בפסגת המאבק למען השלום, למען האנושות", הציג פרס את קיסינג'ר.

קיסינג'ר אמר עם קבלת עיטור הנשיא: "זה קצת חריג עבור אדם בן 89 לומר 'הלוואי והוריי היו פה עמי'. הם היו גאים בעיטור הזה יותר מכל אות שקיבלתי במהלך חיי. "היתה לי הזכות לשרת את המדינה שהעניקה לי מקלט כשהנאצים רדפו את משפחתי. אנחנו מודעים לסכנת השנאה ולאפלייה".

קיסינג'ר התייחס ליחסיו עם ישראל: "בשל מזלי הטוב יכולתי לתרום מעט לבעיות השלום ולביטחון המדינה שלא היתה קיימת כשהייתי ילד".

"כדי שיהיה שלום, צריך שני תנאים: אחד - צריך להיות צדק. האנשים צריכים להרגיש שהעולם מבין את הצרכים החיוניים שלהם. והדבר השני - איזון. החזק אינו יכול לשלוט בחלש. וזהו האתגר שלנו כיום". "ישראל היא אי של יציבות מבחינות רבות ושל לכידות מקומית". קיסינג'ר התייחס גם לאיראן: "פצצה גרעינית לאיראן אינה מתקבלת על הדעת", אמר. בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני אמר: "לא ייתכן שיש צד אחד שאינו מכיר בריבונות של הצד השני".

לאחר מכן נשא דברים ראש ממשלת בריטניה לשעבר ושליח הקוורטט למזרח התיכון, טוני בלייר.

צילום: דודו בכר

״אנחנו חיים בעידן של חוסר וודאות רב״, פתח בלייר את נאומו. ״אנחנו עדים למשבר כלכלי חמור ועדים לעליית המזרח וסין, והמהפכה המדהימה של הרשתות החברתיות. אולם המסר שלי הוא שעלינו להרגיש בטוחים, העולם נע בכיווננו, ושאין מסגרת טובה יותר מדמוקרטיה לאזרחים ולקידום הכלכלה. דמוקרטיה היא השיטה היחידה שבה פוליטיקאים מפחדים יותר מהאזרחים. דמוקרטיה אינה רק עניין של הצבעה, היא עניין של תפיסה. מדובר בערכים כמו חופש העיתונות, הביטוי וחופש הדת, ולא רק פרוצדורה טכנית״.

״אני יכול לדבר על המשבר בבריטניה ובגוש היורו, שעלינו לערוך רפורמה בבנקים ולשפר את ההגנה על הסביבה. המשבר אולי עייף אותנו, אך אסור לנו להתעלם  מבעיות אחרות בעולם. בסופו של דבר זה גם הבעיה שלנו - זה גם האינטרס שלנו למנוע התחמשות בנשק גרעיני בידי קיצונים.

״זהו הרגע לאלה שמאמינים בחופש להביא את הקידמה. אני אופטימי לגבי המחר - וגם עליכם להיות״.

"אינטרנט הוא משאב שמדינות לא נלחמות עליו"

"עתיד הרשת הוא הכול, ולא כלום. כלום - לא כי האינטרנט ייעלם, אלא כי הוא פשוט יהיה בכל מקום", כך תיאר הערב יו"ר גוגל אריק שמידט את העתיד הטכנולוגי הגלובלי, במסגרת כינוס הפתיחה בוועידה.

בפתח דבריו דיבר שמידט על 5 מיליארד איש שיהיו מחוברים לאינטרנט תוך שלוש שנים, לעומת 2 מיליארד כיום. אולם לדבריו, האינטרנט רחוק מלמצות את הפוטנציאל שלו. "האינטרנט טרם הגיע לרוב האזורים בעולם", הזכיר. הוא ניבא את העתיד הטכנולוגי, שנראה כיום כמדע בדיוני: "מציאות מדומה, רכבים ללא נהג, ניחוח סינטטי, האפשרות לאנשים שאינם יכולים להגיע לירושלים להרגיש את אבני הכותל המערבי דרך המחשב", תיאר שמידט.

"עבור קבוצה מאוד קטנה של אנשים פורצי דרך ומעוררי השראה - המדע הבדיוני יהפוך למציאות בשנים הקרובות. אבל עבור הרוב המכריע של האנשים - יש מכשיר אחד שישנה את חייהם - והוא הסמארטפון. המחשב הקטן הזה בכיסכם, שיוכל לסייע בכל דבר כמעט, ממידע שוטף ועד חיישנים שבודקים את מצב בריאותנו", אמר שמידט.

שמידט טען כי החברה חייבת לטפח את התנאים כדי לאפשר לאנשים איכות חיים באמצעות טכנולוגיה. "לכולנו, בלי קשר מאיפה הגענו, יש כישורים, וחדשנות, זה הסיפור של ישראל - כך היא נוצרה. העתיד הזה לא יגיע לבד. החברה חייבת לטפח את התנאים לכך. למשל, חינוך ילדינו. אם ילדינו ערים היום - הם אונליין. זה העולם כיום. שמעתי סיפור על מישהו שנשדד, ואמר לשודד - "חכה, אני צריך לעדכן את הסטטוס שלי שגונבים לי את הסמארטפון, ואז תוכל לקחת אותו".

"כולנו נרוויח ברפואה, במחקר, במוצרים, באיכות החיים ובהנאה שלנו מהחיים באמצעות חיבוריות הדדית", אמר שמידט. "גישה לאינטרנט הוא המשאב הגלובלי היחיד שמדינות לא יוצאות למלחמה עליו - לפחות לא עד עתה - להפך, יש מקום לכולם".

"המתכון שלי למחר טוב יותר"

הערב הראשון לוועידה נפתח בשיחה של היזם יוסי ורדי עם הסקסולוגית רות וסטהיימר. "העתיד מנקודת מבט וינטג' של אישה בת 84", הציג ורדי את בת שיחתו. כששאל ורדי את הסקסולוגית אם היא מעורה ברשתות החברתיות ובניו-מדיה, השיבה לו בגאווה כי יש לה למעלה מ-56,000 עוקבים בטוויטר. עם זאת, וסטהיימר לא הבינה מה ורדי רוצה ממנה כששאל אותה אם היא שקלה לעבור מאייפון לאנדרואיד. "אנדרואיד? מה זה אנדרואיד?", שאלה. ורדי פנה ליו"ר גוגל אריק שמידט שישב בקהל, ואמר לו "אריק, נדמה לי שמצפה לך עבודה להערב"

לאחר מכן עלה לבמה יורי מילנר, מייסד קבוצת Digital Sky Technologies, שנבחר כמשקיע הון הסיכון של 2011. מילנר דיבר על עתיד האינטרנט והעולם הטכנולוגי: "לא רק אנשים יהיו מקושרים אלא גם מכשירים" - המחשב למקרר, המקרר למכונית, המכונית לסמארטפון, והסמארטפון לגוף האנושי. "האינטרנט של החפצים", זה נקרא, אמר מילנר. עוד דיבר מילנר על "המוח הגלובלי" - שילוב של האדם ובינה מלאכותית, שלדבריו, פריצת הדרך בתחום צפויה ב-15-20 השנים הקרובות. "האבולוציה של המוח האנושי הגיעה לקצה גבול היכולת שלה, אולם אנחנו יכולים לצפות בעתיד הקרוב לשילוב של המוח האנושי והבינה המלאכותית", אמר מילנר. "אני יכול לנבא שבשנים הקרובות, אם תשאל את האינטרנט שאלה לא תוכל לדעת מי עונה על השאלה - אלגוריתם, בן אנוש, או שילוב של השניים", אמר מילנר. "ובאותה מידה אלגוריתם יכול לשאול אותך שאלה, כי הוא רוצה להרחיב את הידע שלו".

מילנר הזכיר את "חוק צוקרברג" - שקרוי על שם מייסד פייסבוק, ולפיו כל שנתיים כמות המידע שאנשים משתפים ביניהם ברשת מכפילה את עצמה. מנגד הראה מילנר כי העיתונות המסורתית מהווה רק כ-1% מהמידע ברשת כיום, בעוד המידע שנוצר דרך גוגל והרשתות החברתיות הופך דומיננטי יותר ויותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker