מס עשירים וקיצוץ הטבות לתעשיינים - כך מציע בן בסט לסגור את הגירעון

מנכ"ל האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן בסט, מתנגד להעלאת המע"מ ב-1%, בעד הטלת מס מיוחד על מי שמשתכר מעל 150 אלף שקל, העלאת מס החברות והורדת יעד הגרעון

צבי זרחיה
צבי זרחיה

לצפיה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

מנכ"ל האוצר לשעבר פרופ' אבי בן בסט מציע לבטל את הפטור ממס על הפרשות לקרנות השתלמות, לקצץ את הטבות המס ליצואנים, להעלות את מס החברות ב-2%-3%, לקצץ בביטחון, ולהוריד את יעד הגרעון מכ-3% ל-2-2.25%.

בן בסט מצדד בהטלת מס על עשירים, ומציע לקבוע מדרגת מס נוספת על מי שמשתכר מעל 150 אלף שקל, כך שתהיה גבוהה מ"מס היסף" בשיעור של 2% על מי שמשתכר מעל 80 אלף שקל בחודש.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

בראיון ל-TheMarker TV ולערוץ הכנסת הביע בן בסט התנגדות לההצעה הנבחנת במשרד האוצר להעלות ב-1% את שיעור המע"מ מ-16% ל-17%.

"אני אישית מתנגד להעלאת המע"מ ויש חלופות יותר טובות. המע"מ מוטל על התצרוכת. העניים צורכים חלק גדול יותר מהכנסתם ולכן נטל המע"מ עליהם יותר כבד מזה המוטל על בעלי ההכנסות הגבוהות".

לאחר שהכנסת נמנעה לפני כחצי שנה להטיל "מס עשירים", סבור בן בסט שיש להטיל כעת מס על עשירים מסיבות מורליות ואתיות. "בלתי סביר שהמשכורות של חלק מהמנהלים הן בלי פרופורציה לאחרים. צריך להטיל מס נוסף על מי שמשתכר יותר מ-150 אלף שקל בחודש - למרות שהטלת המס לא תניב הרבה, ולא מכאן תבוא הישועה", אמר.

בן בסט מציע לשקול "הצעות אחרות שלא יגבירו את הנטל על מעמד הביניים, אלא, על החזקים". לדבריו, יש לשקול ביטול הפטור ממס על הפרשות לקרן השתלמות על מנת להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ב-2.5 מיליארד שקל. "חושבים שהפטור הזה מיועד למעמד הביניים. אבל, להטבה הזו זכאים רק 37% מהעובדים. 63% לא רואים האגורה מההטבה הזו".

לנוכח ההתנגדות הפוליטית השוררת בכנסת לביטול הפטור ממס על הפרשות לקרנות השתלמות, ולנוכח התנגדותה של ההסתדרות למהלך, אמר בן בסט כי "יש רשימה ארוכה של הצעות שלא עברו בכנסת בפעם הראשונה אלא רק בפעם השנייה והשלישית, כמו הרפורמה בתחום הפנסיה שהתקבלה בפעם השישית והמסוי ההכנסות מהן שהתקבלה לאחר הניסיון החמישי. לא צריך להתייאש אם אתה מאמין בהצעה, תלחץ, תסביר ותתריע עד שהיא תעבור".

לדברי בן בסט, "הפטור ממס על הפרשות לקרנות ההשתלמות הוא מעוות ונהנים ממנו חלק מהשכירים ובעיקר אלה שהם בעלי הכנסה גבוהה".

בנוגע להעלאת מס החברות ב-2%-3%, סבור בן בסט כי "לא מספיק להעלות את מס החברות ב-1%. צריך לזכור שמס החברות היה בעבר בשיעור של  36% והופחת ל-24% . יש להעלות את מס החברות ב-2%-3%  ולהגדיל בכך את הכנסות המדינה ב-1.5-2.25 מיליארד שקל בשנה.

על צמצום הפטור ממס ליצואנים, שעלותו כ-5.5 מיליארד שקל בשנה לקופת המדינה, אומר בן בסט כי "היצואנים משלמים מס חברות בשיעור של 6%-12% לעומת חברות אחרות במשק המשלמות מס חברות של 25%. כדי לשפר את מאזן התשלומים יש לעודד גם את מי שמייצר תחליפים ליבוא ולא רק את היצואנים. אפלייה היא לא רצויה בין יצוא לתחליפי יבוא ולא בסדר גודל הזה. לפיכך, יש לקצץ את הטבות המס ליצואנים בחצי וכך ניתן לחסוך 2.5 מיליארד שקל".

בנושא הקיצוץ בביטחון, טוען בן בסט כי "קיצוץ בביטחון הוא צעד בכיוון הרצוי. ההוצאה האזרחית  לנפש בישראל היא יחסית נמוכה מאוד למדינות ה-OECD. אנו בתחתית המדינות שאליהן אנו רוצים להידמות בשל ההוצאה הביטחונית. אנו חיים באיזור בעייתי שצריך להוציא לביטחון, אבל לא עד כדי כך. מערכת הביטחון רצתה תקציב רב שנתי כך שלא יהיה צורך בשינוים שנתיים. למרות שהיא קיבלה תקציב רב שנתי מדי שנה, צצות בקשות מצידה לתקציב נוסף. יש להחליט אם ניתן למערכת הביטחון תקציב לטווח ארוך או צריכים לעשות דיונים מדי שנה. משרד הביטחון רוצה גם וגם. משרד הביטחון רוצה גם תקציבים ארוכי טווח וגם שמדי שנה יעלו תביעות נוספות לתוספות תקציב בגלל בעיות. ברור שלוקחים סיכון בתחום הביטחון, אבל אנו לוקחים סיכון גם  בחינוך, בריאות ועוד. אי אפשר להטיל על כל הסיכונים התקציביים על האזרחים ואילו את הצד הביטחוני לפטור מסיכונים. השמיכה היא קצרה וצריך לחלק בין היעדים בצורה שתמזער סיכונים".

קביעת יעד הגרעון על 2-2.25% מהתוצר

לדעת בן בסט לאור הגידול בהוצאות יש להקטין את הגרעון מכ-3% בשנת 2012 ל-2%-2.25% מהתוצר בשנת 2013. לדבריו, "צריך להיזהר שלא לעבור בשום אופן את רף הגרעון של 3% מהתוצר. ראינו מה קורה למדינות שאימצו שיעור גרעון גדול".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker