"רחוב שינקין לא מת, אנשים עדיין מגיעים וקונים" - MarkerTV - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"רחוב שינקין לא מת, אנשים עדיין מגיעים וקונים"

השיפוצים מבריחים את הקונים והסוחרים ■ אם אתם גרים בשינקין או שותים בקפה תמר, כדאי שתתכוננו לגדרות ברזל, צינורות חשופים והרבה אבק

16תגובות

לצפייה בסמארטפון ובאייפד http://bcove.me/ixspg3c7

זוג תיירים בלונדיניים עומדים בפינת הרחובות מלצ'ט ושינקין בתל אביב, אוחזים מפה מקופלת ומדריך טיולים צבעוני, ומביטים סביבם בהשתאות. הם פותחים שוב ושוב את המדריך, מעלעלים בדפיו ומנסים למקם את עצמם על המפה. פועלים זרים באפודים כתומים וטרקטור גדול עוברים מאחוריהם, הרחוב שנפרש מולם מכוסה בחול, גדרות ברזל וצינורות חשופים.

החנויות שבקרבתם סגורות, שלטים ישנים שמציעים הנחות משמעותיות עדיין תלויים לרוחב חלונות הראווה שלהן. במקום אין כמעט תנועת הולכי רגל, ובבתי הקפה יושבים לקוחות מועטים. "אנחנו מחפשים את רחוב שינקין", פונים אלי התיירים, "אתה יודע איך מגיעים אליו?".

זהו רחוב שינקין בימים אלה: אתר עבודה מפויח, מעברים צרים במקום מדרכות וגדרות שלא מאפשרות לעבור את הכביש מצד לצד. עיריית תל אביב-יפו, שפועלת בשנים האחרונות להחייאת רחובות העיר, החלה לשפץ את הרחוב ב-20 בנובמבר 2011 באמצעות החברה העירונית אחוזות החוף, בעלות של כ-30 מיליון שקל.

תומר אפלבאום

בתכנון: שביל אופניים, מערכת ביוב ותשתיות חדשה, הטמנת רשת החשמל, חידוש והרחבת מדרכות, שילוט מואר ועמודי תאורה דקורטיביים, ריהוט רחוב ושתילת עצים. מועד הסיום המשוער: חורף 2013, כאשר החלק הראשון אמור להסתיים כבר בחורף הקרוב.

בנוסף, העירייה מעמידה הסדרי סיוע כספיים שנועדו לשיפוץ חזיתות הבתים, באמצעות סבסוד הלוואות דרך עזרה וביצרון, חברה בת של עיריית תל אביב לענייני שיכון ובינוי. ואולם עד שהעבודות יסתיימו, בעלי העסקים ברחוב צריכים לשרוד חודשים לא פשוטים.

"זה גורם נזק גדול לעסקים, המון חנויות נסגרו", אומר נציג ועד החנויות שלא הסכים להזדהות בשמו. "לא מתחשבים בנו. סגרו נתיבי תנועה ואנשים לא יכולים להגיע. אני מבקש שיפתחו את הצירים המרכזיים לרחוב, כי אנשים לא מגיעים מרחובות צדדיים".

בשנה האחרונה, חודשים לפני שהגיעו הדחפורים לרחוב, כבר התחיל שינקין לחוות תהליך מואץ של סגירת חנויות שבמקומן לא נפתחו חדשות. הרשימה ארוכה: סניף הדגל של פומה, הסניף של הרשת האוסטרלית אינסייט, חנות בגדים לילדים מצרפת, חנות הספרים הוותיקה חותם, חנות האופנה הטורקית box-T, חנות משקפי מעצבים, חנות אופנה צרפתית לגברים Eleven, מסעדת סושי טו גו - וזהו רק חלק קטן מהרשימה.

תומר אפלבאום

מי שצועד לאורך הרחוב לא יכול שלא להבחין בכמות הגדולה של הנכסים הריקים. "אנחנו לא יכולים להתקיים מלמכור שתי ארוחות בוקר ביום", אמרה בכעס מהול בעצב בעלים של אחד מבתי הקפה הבולטים ברחוב, שנפגע באופן קשה מהשיפוץ. אף כי מדובר בבוקר שמשי ונעים, ואף כי המסעדה מציעה את כל המנות שלה במחירים של עד 30 שקל, השולחנות בבית הקפה כמעט ריקים.

"היינו פתוחים ברחוב במשך שש שנים", מספר יואב טבת, יבואן המותג אינסייט, שהחנות שסגר היתה ממוקמת בחלק המזרחי של הרחוב, שבו עדיין לא התחיל השיפוץ. "יש לנו חנות חדשה בדיזנגוף סנטר, לא הרחק משם, ופשוט החלטנו שלא להאריך את החוזה בשינקין כדי לא לעבוד בתעלת בלאומילך. לא העירייה ולא הבעלים של הנכסים מתחשבים, ואין ירידה בארנונה או בשכר הדירה. נהנינו מימיו הגדולים של הרחוב, אבל עכשיו יש אווירת נכאים. יש הרבה אבק ורעש ואין תנועה".

לדברי טבת, בשנה האחרונה לא נפתחו חנויות חדשות ברחוב. "תמיד אנשים עזבו ואנשים נכנסו, אבל בשנה האחרונה לא נכנס דם חדש, בעלי עסקים לא רצו לפתוח חנויות ולהיכנס לתוך תקופת שיפוץ. זה רחוב שפעם היית מטייל בו, קונה בגדים, שותה קפה. אבל הכיף נגמר. זאת פעם ראשונה שיש המון חנויות שמוצעות להשכרה בלי דמי פינוי. למרות זאת, אנחנו עדיין חושבים לחזור לשינקין אחרי השיפוץ, אפילו שמנו עין על חנות גדולה יותר".

דרוש מנהל רחוב

רק לפני כ-20 שנה שינקין היה הרחוב בה' הידיעה. הרחוב שכולם רוצים להיות לשבת בו לשתות קפה, לראות ולהיראות. זה התחיל מהברנז'ה של אנשי האמנות והמוסיקה בתל אביב, ומהר מאוד נפוצה השמועה לכל עבר וההמונים החלו נוהרים. בשנות נסיקתו, אפילו שיר נכתב על הרחוב: "גרה בשינקין, שותה בקפה תמר", כתב אז יאיר לפיד, כשעוד לא חלם לרוץ לפוליטיקה, ללהקת הבנות מנגו. העסקים, כמובן פרחו.

תומר אפלבאום

"פעם שינקין היה רחוב אותנטי עם המון חנויות מיוחדות, אבל כוחות השוק עשו את שלהם", מנתח תמיר בן שחר, מנכ"ל ובעלים של חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר ושות', שמתמחה בכלכלה אורבנית ומלווה כבר שבע שנים את עיריית ירושלים. "רשתות נכנסו והחליפו את החנויות המיוחדות, וקהל היעד שפוקד את הרחוב השתנה. העניין הוא שהאנשים שהגיעו מהפריפריה באו כי חיפשו את הרחוב המיוחד ומצאו את אותן חנויות שיש להם ליד הבית".

צ'מנסקי מציין שתהליך דומה עובר כיום על נמל תל אביב. "רק לשפץ את הרחוב זה לא מספיק. עיריית הרצליה שיפצה יפה מאוד את רחוב סוקולוב, אבל עצרה בכך ולא החליפה חנויות או הביאה קהלים אחרים. כך יקרה בשינקין אם לא יעשו מהלך כולל".

לדבריו, רחוב הוא מוצר שיש לקבוע לו קונצפט ולנהל אותו בדומה לקניון. הוא אומר כי הפתרון הוא בשיטת BID (Business Improvement District), שבה רחוב או רובע מנוהלים על ידי ועד מנהל שמרכז את האינטרסים של העירייה, הדיירים ובעלי הנכסים.

"מנהל הרחוב יכול להחליט שלתמהיל החנויות חסרה חנות עיצוב יוקרתית ולחבר בין חנות של טולמנ'ס לבין בעל נכס. הוועד המנהל גם יכול לערוך שווקי איכרים בסוף שבוע או להשקיע בפרסום", אומר צ'מנסקי. לדבריו, אנחנו צפויים לראות גם שיפוץ של הבניינים ברחוב ולא רק של המדרכות והכבישים. "מרכז ירושלים נראה כיום כמו עיר בחו"ל וגם בשדרות רוטשילד בתל אביב משפצים בניינים בצורה נפלאה", הוא אומר, "אבל הכל מתחיל בקומת המסחר. אם שם הכל עובד כמו שצריך, ההצלחה עולה למעלה".

בדיזל לא מרגישים את השיפוץ

מסעדת אורנה ואלה נחשבת לאחד המוסדות היחידים בשינקין שכמעט ולא השתנו מאז ימי הזוהר, וממשיכה להציע תפריט איכותי ולמשוך אליה תושבים מקומיים ואנשי תרבות. המסעדה מלאה כמעט בכל שעה, אך המנהל גיא ליכטנשטיין מגלה שגם הם חווים את השפעות השיפוץ. "יש לנו ירידה של 15% בפידיון", הוא אומר, "המזל הוא שיש לנו את הלקוחות הקבועים שממשיכים להגיע ומחזיקים אותנו גם בזמן השיפוצים עם הראש מעל המים.

תומר אפלבאום

"נערכנו לקראת השיפוצים בכך שהגדלנו את נפח המשלוחים והטייק אוויי, דברים שלא איפשרנו בעבר". במסעדה לא גייסו עובדים חדשים, אך מצד שני לא פיטרו אף עובד. "יש לפעמים הפסקות מים וחשמל ממושכות, ומבחינת הספקים זה סיוט, כי אין דרך להגיע עם מכונית.

אבל בסך הכל העבודות מתבצעות במהירות יוצאת דופן ואיש הקשר מול העסקים מטעם חברת השיפוץ מדווח לנו בזמן אמת מה קורה. הוא עידכן שהעבודות צפויות להסתיים חודשיים לפני התכנון", אומר ליכטנשטיין, ומוסיף כי "אנחנו צריכים לעבוד בצורה הרבה יותר מהודקת. אנחנו חייבים, כי אנחנו מייצרים הכל בעצמנו, מהפסטה ועד הלחם, וזה משאיר לנו מעט מקום לטעויות".

ליכטנשטיין אינו היחיד שמשדר אופטימיות. גם צ'רלי כהן, בעלי בית הקפה שיח קפה ברחוב, הידוע בקפה הקלוי הטרי שלו, מציין לטובה את קצב התקדמות השיפוצים. "תראה איזה יופי פה, כמו שמורת טבע. הספקים מתחשבים ובאים לקראתי ויש לי לקוחות קבועים שבאים במיוחד בגלל איכות הקפה", הוא אומר. עם זאת, במקביל הוא מוסיף כי יש ירידה ניכרת במספר הלקוחות, הוא הוריד במספר העובדים ואף נאלץ לעבוד שעות רבות יותר בעצמו.

גם מנהל חנות הדגל של דיזל, גד נחמני, טוען שהשיפוצים לא השפיעו כלל על הפידיון החודשי שלו, שדומה לפידיון של שאר חנויות הרשת. "כמו שאר הסניפים אני עדיין עושה פידיון של כמיליון שקל בחודש. דיזל זה מותג חזק ואנשים תמיד רוצים לקנות אותו ולהשקיע בו כסף. רק ביום שישי האחרון קנתה אצלי לקוחה בגדים ב-9,000 שקל".

נחמני טוען שהשיפוצים פגעו בעיקר בעסקים קטנים ופחות בסניפים של רשתות גדולות. "אי אפשר להיות שאננים, אין הרבה הולכי רגל ברחוב, ובעלי החנויות כל הזמן שואלים אחד את השני איך הם מסתדרים. באים אלי ועדי רחוב שרוצים שאצטרף, אבל אני אומר להם שאנחנו מסתדרים לבד. חבל לי מאוד עליהם".

תומר אפלבאום

גם חיים אבידן, בעל חנות בגדי המעצבים צ'וצ'ה, אינו חווה שינוי במכירות. "הרחוב לא היה במצב טוב עוד לפני השיפוץ, כי כל הזמן אנשים חיכו שהוא יתחיל", הוא אומר. "אנחנו אספנו לאורך השנים לקוחות שבאות לכאן במיוחד. זאת לא חנות שמדברת לכולם. מאז דצמבר יש לי בכלל עלייה במכירות".

על הקולבים בצ'וצ'ה תלויות שמלות שמחיריהן נעים בין 1,000 ל-4,000 שקל, וכמה ז'קטים נמכרים בלא פחות מ-5,000 שקל. "החנויות הזולות יותר נפגעו, כי הם צריכים למכור המון כדי להרוויח ואין תנועה", אומר אבידן. "אני מאמין שיהיה פה ממש טוב ואני אפילו הולך לפתוח חנות צמודה לגברים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#