תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחיצה שהופיעה כבר בימי בית המקדש, עדיין משמשת אותנו במאה ה–21. ככל שהחללים הפתוחים צוברים פופולריות, היא זו שמאפשרת שמירה על אינטימיות מדודה - ובלי קירות

המחיצה, אותו רהיט המאפשר להציב מחסום זמני בתוך חלל וגם להסיר אותו בקלות, מוכרת לנו עוד מימי בית המקדש. במאות השביעית והשמינית היא הופיעה גם בתרבות הסינית והיפנית, ולאחר מכן עשתה את דרכה לאירופה. כל זה לא מפריע לה לכבוש מקום של כבוד במאה ה־21. כשיותר ויותר חללים פתוחים מככבים באדריכלות, המחיצה היא הפתרון למי שמבקש לשמור על זרימה במרחב וליצור חוויה אינטימית, בלי צורך להקים קירות.

שער וומן גליון דצמבר 2018

הכתבה מתפרסמת בגיליון דצמבר של TheMarker Women

המחיצות עשויות ממגוון רחב של חומרים, ובהם עץ, גבס, ברזל, נייר, מתכת, זכוכית, פלסטיק וטקסטיל; והן מוצבות בחלל באופנים שונים. חלקן קלות וניתנות להזזה, וחלקן קבועות. יש כאלה התלויות מן התקרה, ואחרות שהן חלק מרהיט. ישנן מחיצות הניצבות כפסל בחלל, ומחיצות המהוות תחליף לקיר. כולן פועלות בין שני מישורים: הגלוי והנסתר.

להסתתר או להתחבר

מעצבים רבים מנצלים את המהות הכפולה של המחיצה – היוצרת חיץ, וגם מאפשרת שהייה בחלל משותף – כדי לשלב אותה באופן אינטגרלי ברהיטים.

 כורסת Tuttomio של המעצב עמנואל מאגיני עבור חברת קמפגי
Ezio Prandini

המעצב האיטלקי עמנואל מאגיני יצר בעשור האחרון עבור חברת קמפגי (Campeggi) כמה רהיטים המשמשים כורסאות ישיבה, פריטים פיסוליים וגם מחיצות, ולעתים אף מאפשרים ליצור תאים המופרדים לחלוטין מהחלל שבו הם מצויים. רהיטיו מאופיינים בצבעוניות עליזה, משחקיות והומור.

כורסת Anish של המעצב עמנואל מאגיני עבור חברת קמפגי
Ezio Prandini

כורסת Anish שהשיק מאגיני השנה נראית מצדה האחד כמחיצה עגולה הניצבת בחלל. היא עשויה בד אלסטי כחול, מתוח על גבי חישוק מתכת מוזהב. ואולם כשנשענים עליה ומתיישבים בתוכה, היא נהפכת לכורסה נוחה המותאמת לגוף, בזכות מושב המצוי בחלקה האחורי. הכורסה עוצבה כמחווה לפסל אניש קאפור.

ספת Sosia של המעצב עמנואל מאגיני עבור חברת קמפגי
Ezio Prandini

גם הכורסה מדגם Tuttomio (באיטלקית – כולה שלי) וספת Sosia (מילה שמשמעותה כפול, הכפלה) שעיצב מאגיני מייצרות פרטיות בחלל פתוח. לטוטומיו משענת מוגבהת כפולה, שניתן לסובב אותה כשרוצים ״להסתתר״ מפני העולם, כמו חרק בתוך פרח הצבעוני. בכורסה יש מושב ומשטח כתיבה מובנה. ספת סוסיה מורכבת מצמד כורסאות יחיד ירוקות שניתן להצמיד אותן או להציב אותן זו מול זו, והן מחוברות זו לזו ביריעת בד. את היריעה ניתן למתוח מעל לראש וליצור מעין ״מחסה״ ליושבים.

כאן, בשבילה

המחיצות במוסדות ציבור ובהם בתי הכנסת, שנועדו להפריד בין נשים לגברים, עברו לא מעט גלגולים ועוררו מחלוקות רבות. מטרתן למנוע מהגברים לראות את הנשים בזמן התפילה, כדי שלא תוסח דעתם; אך כיום הן מופיעות בשלל צורות. בבתי כנסת מסוימים המחיצות גבוהות מגובה אדם ואטומות לחלוטין, ובאחרים הן מגיעות עד הכתפיים או למטה מכך. ישנן מחיצות מחוררות, או עשויות וילון שקוף; וקיימים בתי כנסת שבהם הוסרו המחיצות לחלוטין והישיבה בהם משותפת לגברים ונשים.

בהקשר אחרון זה, מתרחשת תופעה מעניינת של יצירת מחיצות המותאמות לצרכי הנשים. הן אלו שמבקשות לקבוע לעצמן מתי להסיר או להקים את המחיצות. כך נולד פרויקט מרתק בשם heer, של סטודיו 52 מפראג (בראשותם של איוונה פרייס ופיליפ ואסיק, ובשיתוף המעצב הסרבי ניקולא קנזביץ׳), הנותן מענה לצורך בפרטיות עבור נשים מניקות במרחבים ציבוריים ברחבי העולם (בפארקים, קניונים, מוסדות ציבוריים ועוד).

ספסל הנקה של heer
Marija Gašparović

heer הוא ספסל הנקה שאליו מחוברת כורסה, ולה משענת גבוהה ו״זרועות״ מוארכות בשני צדדיה, המיועדות להסתיר את האם המניקה ולאפשר לה פרטיות. הכורסה מסתובבת ומתנדנדת. על הספסל ניתן להניח תיק הנקה וציוד לתינוק, או לשבת בחברותא בזמן הנקה, תוך כדי שמירה על פרטיות.

לאחר כארבע שנות פיתוח, ועם השקתו של האבטיפוס, הזניקו המעצבים את הפרויקט דרך אתר www.inviteheer.com. נשים המעוניינות שיוצב ספסל שכזה בעירן, מתבקשות לציין זאת באמצעות מפה באתר, וכך ניתן לראות כמה ספסלים ביקשו נשים להציב בערים שונות ברחבי העולם. השם heer משלב בין המילים Here – כאן, ו־Her, עבורה, או שלה.

משרביה בלבוש עדכני

דקובריק, דגם יד ביד; עיצוב פנים: אנה גולדברג
דרור סיתהל

המשרביה, מחיצה דקורטיבית דמויית תחרה, שמקורה באדריכלות מוסלמית, שימשה בעבר בעיקר כחיץ בין הפנים לרחוב. היא נועדה להחדיר אור לגזוזטרות המופנות לרחוב, תוך שמירה על פרטיות לנשים שנמצאו בתוך הבית. עם השנים, נעשה בה שימוש בחללי פנים, כדי להוסיף אלמנט קישוטי במרחב כמו גם כדי לקבל את תחושת הקיר ה״פתוח/ סגור״ שמחיצה מספקת.

צמד המעצבים עדי ויהודה סוליקרו, הפועלים בסטודיו דקובריק, מתמחים במשרביות. הם פיתחו את ה״דקובריק״ – לבנה מעוצבת המוכנה להתקנה, עשויה מעץ ממוחזר או מתכת במבחר דגמים, הנצבעת בהתאמה אישית. השניים משתפים פעולה בפרויקטים פרטיים ומסחריים ברחבי הארץ. השפה הקישוטית־אוריינטלית המאפיינת את המשרביות, קיבלה אצלם רענון ועדכון מודרני, המתאימים לזמן ולמקום.

בדקובריק ניתן להשתמש בין היתר כקיר מחורר, כמעקה למדרגות או כפתרון בתוך נישות או חללי מעבר כגון מסדרונות, כשלא רוצים לסגור לגמרי את החלל, אך לא להשאיר אותו פתוח לחלוטין. הן מהוות מוקד משיכה ויזואלי ומשאירות את חותמן בחלל.

רב הנסתר על הגלוי

האדריכלים דן והילה ישראלביץ הקימו את משרדם המשותף לפני יותר מ־20 שנה, ובמהלך השנים גיבשו שפה אדריכלית מיוחדת, שבבסיסה עומד הרצון להפתיע וליצור מבנים מושכי־עין, שאינם ניתנים לפענוח באופן מיידי אלא מתגלים בפנינו בהדרגה, הודות למחיצות וסבכות העוטפות אותם מבחוץ.

השניים מתייחסים לעבודותיהם כאל יצירות אמנות מופשטות, המעוררות רגש כזה או אחר אצל המתבונן בהן, ויוצרות חוויית מרחב רב־שכבתית לאלה המתגוררים בהן. לדבריהם, ההתגלות ההדרגתית, גם מבפנים וגם מבחוץ, היא זו היוצרת את הדרמה בחלל, את ההתרגשות.

הסבכות החיצוניות מפתות להציץ פנימה, להתבונן דרך החרכים, כמו מתוך חור מנעול; אך הן אינן פוגמות בפרטיות של הדיירים. לכל מבנה מעטפת מחוררת משלו, עשויה חומרים שונים, ובעלת סגנון משלה. חלק מהסבכות דמויות תחרה, ואחרות מינימליסטיות יותר. חלקן משוות למבנה קצב, ריתמוס כמו במוזיקה; ועל אחרות משוטט המבט לכאן ולשם, מנסה לחדור פנימה ולראות את החצרות הפנימיות או המבנה. הסבכה גם יוצרת טשטוש של מה שמצוי מאחוריה, כמו הינומה של כלה או בגד עשוי תחרה, שחושף וגם מסתיר. האדריכלים מדברים על המעטפת המבנית כמו על גוף – הנראות החיצונית מסתירה את הדרמה המתחוללת בפנים.

גם בעבודה האינטימית עם לקוחות, המחיצות עולות ויורדות כמו מסך על במה. עבודה על בית פרטי דורשת אינטימיות וחיבור בין האדריכל ללקוח, עד להסרת מחיצות מוחלטת. במהלך העבודה מתקיים קשר רציף וכמעט יומיומי, שבו הלקוח חושף כמעט כל היבט מחייו, כולל חלומותיו והרגליו, כדי שהאדריכל יוכל לתרגם אותם לבית המותאם לו באופן אישי. לעתים, עם תום העבודה על הפרויקט, נוצרים קשרי חברות עמוקים; לעתים אלה קשרי ידידות ספורדיים; ולעתים המחיצות נאטמות בהדרגה שוב, המסך יורד, וכל אחד הולך לדרכו.

מחיצה חיצונית לבית, בתכנון האדריכלים דן והילה ישראלביץ
עודד סמדר

המחיצה יוצאת החוצה

מותג העיצוב השוודי Glimakra Of Sweden השיק בשבוע העיצוב האחרון בשטוקהולם שתי מחיצות יוצאות דופן, בעיצובו של יוהאן קאופי. שתיהן מקבלות השראה מהחוץ, מתוך חיבה לצמחיה, נוף וחיי כפר, והן בעלות שפה עיצובית נורדית מובהקת.

מחיצות Wannabetree LimbusFloor Subtle GreenFrame של Glimakra of Sweden
Glimakra of Sweden

LimbusFloor Subtle GreenFrame היא מסגרת מינימליסטית, עשויה מעץ, הניצבת על רגליים, ויש לה תאורת לד היקפית עדינה. בתוך המסגרת ישנן תושבות להנחת עציצים וצמחים, והתאורה מאירה אותם באור עדין. המחיצה מתאימה למרחבי מגורים ולמרחבי עבודה.

השנייה, LimbusBarn & Fences ("אסם וגדרות"), מעלה בדמיון את מרחבי הנוף השוודיים. מחיצות אלה מתאימות לחללי עבודה גדולים. הן מאפשרות אינטימיות במרחב, ואף משמשות במידה מסוימת חיץ אקוסטי. על אף פשטותן, הן זכו להתעניינות רבה בעולם העיצוב.

מחיצת LimbusBarn & Fences
Glimakra of Sweden

מתכת: אור וצל

ב־fe, סטודיו למתכת, פיתחה האדריכלית והמעצבת מיקי מן מחיצה דמויית כוורת, ממתכת דקיקה. למחיצה קסם רב בשל היותה אובייקט היברידי. היא יכולה לשמש מידוף אלטרנטיבי, אך כשהיא ריקה, היא גם עומדת בפני עצמה (להבדיל מספרייה שאין בה ספרים). ניתן להשתמש בה לצורך סגירת חלל מהרצפה ועד התקרה כקיר מסך, או להציב אותה במרחב, כאובייקט פיסולי. נוצרים בתוכה משחקי אור וצל מרהיבים, והצללים שהיא מטילה הם חלק מקסמה.

המחיצה זכתה בפרס בתחרות עיצוב בינלאומית ועומדת להיכלל בקולקציית הרהיטים של מותג העיצוב ההולנדי made.com. בין עיצוביה של מן ניתן למצוא מחיצות מתכת נוספות שתוכננו עבור פרויקטים פרטיים ומסחריים, בתי מלון, משרדים ועוד.

מחיצת כוורת, סטודיו fe
אלעד חזקי

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד כתבות במדור TheMarker Women

*#