תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה לג'נגל משרה מלאה עם שני ילדים - כשאת יכולה לכבוש את העולם בחצי משרה?

לכתבה
איור: עדי עמנואל. צילומים: גטי אימג'ס ישראל Getty Images IL / עיבוד: ע

משרה חלקית היא המתכון הבטוח לעצירה בקריירה, או אפילו נסיגה. האם המגמה החדשה של משרות חלקיות בכירות, ואפילו מתגמלות, תשנה את התמונה?

כבר שנים שהמונח "איזון בית־עבודה" מככב בחיינו, במחקרים, כתבות, בלוגים ואפילו הצעות חקיקה. ולמרות זאת, העיסוק בנושא לא הביא עמו בשורה גדולה. במשפחה טיפוסית עם ילדים צעירים, עדיין האם המותשת היא זו שנדבקת שוב ושוב בווירוסים מהגן, והאבא, מותש לא פחות, מגיע הביתה מהעבודה אחרי שהילד נרדם, ובמקרה הטוב אוסף אותו מהגן פעם בשבוע. אם מתמזל מזלו של הזוג הצעיר, בא לעזרתו בקביעות מלאך בדמות סבא וסבתא. אז אולי הגיעה העת לגרוס את המונח המיושן הזה, ולחפש אלטרנטיבה טובה יותר – אם יש כזאת?

אחת האופציות, לפחות באופן תיאורטי, היא לוותר על משרה מלאה ולעבור לעבודה במשרה חלקית. אבל נשים רבות מעדיפות אפילו לא לשקול את האפשרות הזו, ויש להן סיבות טובות לכך: השכר של עובדים במשרה חלקית אמנם צומח בקצב שבו עולה השכר הממוצע במשק (גם כך זהו קצב אטי כמעט בכל מקום בעולם), אבל עובדים במשרה חלקית לא עולים בדרגות השכר כמו עובדים במשרה מלאה. כלומר, הסיכויים שלהם לזכות בקידום קטנים הרבה יותר, ולכן הם נשארים פחות או יותר סביב אותה רמת שכר במשך שנים, לפי מחקר שפרסם באוקטובר האחרון המכון ללימודים פיסקליים בבריטניה.

שער וומן גליון דצמבר 2018

הכתבה מתפרסמת בגיליון דצמבר של TheMarker Women

מאחר שאת המשרות החלקיות מאיישות אמהות רבות, התופעה רק מחזקת את פערי השכר הגדולים בין גברים לנשים. בבריטניה למשל, שבה עברה כבר לפני 50 שנה חקיקה שנועדה לסגור את פערי השכר בין המינים, נשים עדיין מרוויחות 17% פחות לשעה בממוצע מגברים. "זה מדהים שתקופות ארוכות שבהן עובדים במשרה חלקית לא מובילות לשום התקדמות בשכר", אמרה מוניקה קוסטה דיאז מהמכון ללימודים פיסקליים, בראיון ל"פייננשל טיימס" על ממצאי הדו"ח. "הממשלה וגורמים אחרים צריכים לתת עדיפות להבנת הסיבות לתופעה זאת. אם ייתנו לבעיה הזו מענה, פערי השכר יצטמצמו באופן משמעותי".

סיבה נוספת לכך שנשים אינן מחפשות משרות חלקיות היא היצע העבודות שיש בסוג זה של משרה; סיור באתרים של חיפוש עבודה מעלה דרישה בעיקר לנציגי שירות לקוחות, אנשי מכירות ועבודה עם ילדים, שהשכר עבורה נמוך. מהעבר השני, נשים שכירות שחזרו למשרתן הקודמת לאחר חופשת הלידה מתקשות פעמים רבות לתמרן בין האמהות לעבודה במשרה מלאה, אבל נמנעות מלבקש לעבור למשרה חלקית; לעתים זה בגלל הירידה בשכר, ולפעמים בגלל החשש שהן ייתפשו כעובדות לא רציניות, והקריירה שלהן תיפגע. הנורמות התרבותיות, לפיהן משרה חלקית משמעה עבודה זניחה ולא משמעותית, עדיין שולטות בכיפה בשוק התעסוקה.

הסיפור הבא מדגים זאת היטב: "מדוע כל כך קשה להיות אמא עובדת, אפילו בפייסבוק", הוא הכותרת של טור אישי שפרסמה אליזה קונר במגזין הטכנולוגיה Wired. קונר עבדה במה שהיא מכנה "עבודת חלומותיה" בפייסבוק, כמדענית נתונים. כאשר שבה מחופשת לידה, הבינה כי אין באפשרותה לשלב משרה מלאה בפייסבוק עם ההורות שבה רצתה. היא פנתה למחלקת משאבי אנוש בחברה וביקשה לעבוד במשרה חלקית מהבית. התשובה היתה נחרצת: את לא יכולה לעבוד מהבית, את לא יכולה לעבוד במשרה חלקית, ואת לא יכולה להאריך את חופשת הלידה שלך.

קונר כתבה מכתב התפטרות, אבל עשתה גם צעד נוסף: היא פרסמה ברשת הפנימית של החברה מכתב ובו הביעה את אכזבתה מהיחס הנוקשה של פייסבוק. התוצאה היתה מדהימה: יותר מ־5,000 עובדים הביעו תמיכה, מאות כתבו בתגובה. אמהות שיתפו אותה במאבק שלהן לעמוד בציפיות של מקום העבודה; אבות כתבו על עוגמת הנפש הכרוכה בכך שהם לא נמצאים מספיק עם הילדים. יותר מאישה אחת כתבה לה כי היא מקפיאה ביציות כדי לדחות את ההריון לשלב מאוחר יותר, וכך גם את הבחירה בין אימהות לקריירה.

שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק
REUTERS

דווקא פייסבוק מעניקה להורים הרבה יותר מהחברה הממוצעת – אמהות ואבות טריים מקבלים חופשת לידה של ארבעה חודשים, מענק כספי של 4,000 דולר, החזר חלקי על הוצאות ההשגחה על הילדים, וחדרי הנקה מרווחים בכל בניין. קונר מכירה בכך שאלה פריבילגיות, אבל טוענת: "למרות כל זאת, אלפים מאתנו נפגעים מאחר שהעבודה שלנו לא מותירה לנו זמן או אנרגיה להיות עם הילדים".

קונר אף עמדה מול מייסד פייסבוק מארק צוקרברג, במפגש שאלות ותשובות שנערך בחברה, ושאלה אותו ישירות: "האם תוביל את החברה הזו ואת ארצות הברית בתמיכה בהורים עובדים? האם תיתן לנו את ההזדמנות להראות לך אילו עובדים מצטיינים ונאמנים אנחנו יכולים להיות גם עם פחות שעות עבודה במשרד?". צוקרברג, כמו סמנכ"לית התפעול של פייסבוק שריל סנדברג, הביע אמפתיה, אבל בשורה התחתונה אמר "אולי בעתיד".

סאם סמיתרס, מנכ"לית Fawcett Society
Fawcett Society

עם זאת, את מה שצוקרברג עדיין לא הפנים, ארגונים שחוקרים את הנושא ברחבי העולם כבר מבינים. "אנחנו צריכים לגרום לכך שגם עבודה במשרה חלקית תשאיר את הנשים על סולם הקריירה", אמרה סאם סמיתרס, מנכ"לית Fawcett Society, ארגון שמקדם שוויון מגדרי בבריטניה, בראיון ל"פייננשל טיימס". "מעסיקים צריכים להציע את כל סוגי התפקידים, כולל תפקידים בכירים יותר, כעבודה גמישה, אלא אם כן יש סיבה עסקית טובה לא לעשות זאת; וליצור יותר תפקידים בכירים במשרה חלקית".

מאגר כישרונות סמוי

ויש מי שהרימו את הכפפה. רובן נשים צעירות שנתקלו בבעיות האלה בעצמן – והחליטו לנסות ליצור שינוי בשוק העבודה. בשנים האחרונות צצו כמה וכמה אתרים לחיפוש עבודה, המיועדים לנשים בעלות מקצוע שמעוניינות למצוא עבודה במשרה חלקית בתחומן.

מי שהפכה לפנים הבולטות של המגמה הזו היא ז'ולייט טורנבול הבריטית, שהקימה ב־2015 את 2to3days, אתר שמחבר בין אמהות – נשות מקצוע שמעוניינות במשרה חלקית או גמישה, למעסיקים. מבחינת טורנבול, זהו לא רק אתר, אלא "תנועה חברתית וכלכלית. הכוונה שלנו היא לסגור את החלל שנוצר בין עסקים לאמהות, בכך שנתמוך בהתקדמות הקריירה של אמהות באמצעות עבודה גמישה", היא כותבת באתר.

כמה וכמה חברות גדולות עובדות עם 2to3days, ובהן ברקליס, של, הבורסה של לונדון ו־HSBC. לפי הנתונים המפורסמים באתר, הקהילה שלו כוללת כ־28 אלף נשים, וכ־70% מהחברות שפרסמו באתר בחרו להעסיק את אחת האמהות שהגישה באמצעותו את מועמדותה למשרה.

מדוע משתלם לבעלי עסקים להעסיק אמהות במשרה גמישה, אם בכלל? לפי טורנבול, הסיבה הראשונית היא גישה ל"מאגר הכישרונות הסמוי". בעידן שבו חברות גלובליות נאבקות על עובדים מוכשרים ומיומנים (המכונים "כישרונות"), גישה למאגר שלם של כישרונות – כזה שמתקשה למצוא את דרכו לשוק העבודה – יכולה להיות יתרון משמעותי.

אינפו של מאפייני הנשים הפונות לאתר הבריטי 2to3days.com לחיפוש משרות חלקיות בכירות

סיבה נוספת היא עלייה בפריון העבודה. מחקרים מראים שגמישות בעבודה גורמת לעלייה במוטיבציה של עובדים, טוענת טורנבול, לתחושת נאמנות למקום העבודה, ומביאה לירידה בהיקף ההיעדרויות.

בראיון ל"סטנדרד" הבריטי מספרת טורנבול כי הרעיון של "לג'נגל" משרה מלאה עם שני ילדים קטנים לא נראה לה הגיוני. בעבודתה הקודמת, היא מספרת, היה מקובל שעובד יראה כי הוא נמצא במשרד יותר שעות מכפי שהוא נדרש. "גברים היו משאירים את הז'קטים שלהם על הכיסאות של המשרד כדי שייראה כאילו הם שם, בזמן שלמעשה הלכו לפאב", היא אומרת.

טורנבול אובחנה כחולת סרטן בזמן שעבדה שם, ונאלצה לשנות את השגרה. לאחר שעברה ניתוח היא עבדה יום בשבוע מהבית, וגילתה כי למרות זאת – כל הלקוחות שלה היו מרוצים. היא החליטה לעזוב את העבודה, ובמשך כעשר שנים עבדה כמאמנת עסקית, עד שהחליטה להקים את האתר לאחר שהבינה כי יש ביקוש לנשות מקצוע שיעבדו במשרה חלקית.

"החברות שמפרסמות באתר יודעות שהן פונות רק לאמהות, אז אישה יכולה להביא את כל כולה לראיון", אומרת טורנבול, ובכך נוגעת בבעיה טיפוסית של אמהות בראיונות עבודה. "היא לא צריכה להעמיד פנים שהיא לא אמא, ולכן יש לה הרבה יותר כוח בראיון".

כשטורנבול נשאלת כיצד תרבות העבודה משתנה בימים אלה, היא עונה: "אנחנו עוברים מתרבות עבודה מבוססת פחד, שפועלת מלמעלה למטה, לתרבות מאפשרת יותר, שפועלת מלמטה למעלה. הנוקשות מפנה את מקומה למשהו חדש – גמיש יותר, פתוח יותר. לא רק אמהות מעוניינות בכך, אלא דור חדש שדורש שינוי. אולי הם ראו את ההורים שלהם נשחקים בעבודה וחושבים 'זה לא בשבילנו'. הם רוצים לעבוד באופן אחר, ומתחילים לדרוש את זה".

איור: עדי עמנואל. צילומים: גטי אימג'ס ישראל
Getty Images IL / עיבוד: ע

בחירה מצומצמת של משרות

ומה בישראל? סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ופורסם ביוני השנה העלה תוצאות מפתיעות: כ־60% מהשכירים במשרה מלאה דיווחו על אפשרות כלשהי לקביעת שעות ההגעה והעזיבה שלהם, וכחמישית מהם דיווחו על אפשרות כלשהי לעבוד מהבית; רק שליש דיווחו כי אין להם כלל גמישות בשעות ההעסקה. דווקא בתחום ההייטק, שבעבר נחשב תובעני יותר מבחינת שעות עבודה מתעשיות אחרות, הגמישות רבה מהממוצע: 80% דיווחו על גמישות בשעות העבודה, ויותר ממחצית אמרו כי יש להם אפשרות לעבוד מהבית.

נשים דיווחו על יותר גמישות תעסוקתית מאשר גברים: 26% מהן אמרו כי אין להן כלל גמישות בעבודה, לעומת 35% מהגברים. הסבר אפשרי לכך, נכתב בדו"ח, "הוא סוג המשרות שנשים נוטות לקחת על עצמן, שמאופיין ככל הנראה מראש בגמישות, המאפשרת איזון טוב יותר בין משפחה לעבודה. יחד עם זאת, ייתכן שהדבר מצביע על כך כי מראש לאותן נשים ישנה בחירה מצומצמת יותר באשר לאופי והיקפי המשרה".

הדבר בא לידי ביטוי בשכר, כמובן. לפי מדד המגדר של שוות, המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים, שהתפרסם בסוף 2017, נשים בממוצע משתכרות 68% מגברים (לפי נתוני 2015, שעליהם מבוסס הדו"ח); מספר המנכ"לים בישראל הוא כ־40 אלף, לעומת כ־7,300 נשים בלבד.

נשים רבות מאמינות כי מאחר שבחרו להקדיש יותר זמן לילדים, ולעבוד בחצי משרה, אין להן ברירה אלא להסתפק בשכר נמוך, ואין להן מה לצפות לקידום או לבקש העלאה בשכר. אבל עולם התעסוקה משתנה, ובמקביל גם היחסים המגדריים, וככל שיותר אמהות ואבות ידרשו גמישות תעסוקתית כבר בשלב הראיון למשרה – יותר ויותר משפחות יוכלו ליהנות משגרה הגיונית יותר ומתישה פחות.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו לעדכון יומי מאתר TheMarker ישירות לתיבת הדוא"ל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד כתבות במדור TheMarker Women

*#