"זרים ברחוב שואלים אם 
אני מניקה"

הלחץ על נשים להניק, גם כשזה לא מתאפשר, עלול ליצור מתח בלתי נסבל בקרב אמהות חדשות. האם לאובססיית ההנקה יש קשר 
לרווחי העתק של החברות הפועלות בתחום?

כנס הנקה בקפריסין, 2008
כנס הנקה בקפריסין, 2008צילום: אי-פי
יעל פולק-חלק
יעל פולק-חלק

"מאז שאני זוכרת את עצמי היה לי ברור שאניק, וחיכיתי המון לרגע הזה. אם היו אומרים לי לפני כן שבבית החולים הבת שלי תקבל תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) הייתי אומרת 'על גופתי המתה', אבל אחרי לידה קשה מאוד, תשושה לגמרי, לא התווכחתי עם הצוות הרפואי שאמר שהיא חייבת לאכול גם אם אני לא יכולה עדיין להניק.

"החלב שלי התחיל להגיע רק אחרי שבועיים של שאיבות מסביב לשעון. זה היה מרגש והייתי מאושרת – כי היו רגעים רבים שההתעקשות שלי על הנקה יצרה עומס בלתי אפשרי על כל מי שתמך בי – וסוף סוף היא רעבה ויונקת. אבל אחרי יומיים היא נהייתה אומללה מאוד ובטיפת חלב אישרו את מה שחששתי ממנו: היא ירדה במשקל בשבוע הזה. בעצה אחת עם יועצת ההנקה חזרתי לשאוב, אבל זה לא מספיק לה.

"אני קרובה לוותר. זה נראה לי סיזיפי. אני מרגישה שבגלל איזה רעיון שנתקע לי בראש, ההנקה, החיים שלי ושלה די מסויטים. אני לא יוצאת, לא פוגשת אנשים, לא רוצה שיבואו אלי, לא מסדרת את הבית, לא קוראת, כל היום רק שואבת ומאכילה.

אולי ההנקה לטווח ארוך תפצה על זה, אבל כרגע איכות החיים שלנו לא משהו. אני לא מוותרת עליה, אבל אני מוותרת על הפנטזיה שלי, על רעיונות שאני מאמינה בהם שנים. אני מרגישה שאם אוותר כאן, כל שאר הדברים שחשובים לי יתפרקו גם הם, יתמוססו".

הנקה בציבורצילום: אי-פי

ערוך מתוך פוסט באתר "באופן טבעי"

מתי התרחש השינוי? מתי התחלנו לבחון את טיב האימהוּת הטרייה על פי ההנקה? נכון, חלב אם הוא המזון הבריא וללא ספק הטבעי ביותר לתינוקות ולפעוטות, אבל האם זה מצדיק את התופעה הרווחת של "אמהות במצב קשה, כבויות, עייפות, מרוטות עצבים", כפי שמתארת יועצת הנקה שבחרה להתראיין באנונימיות? "הן היו בטוחות שהן ידעו בדיוק מה לעשות ושהכל יסתדר כמו שצריך", היא מספרת. "ועכשיו הן רק רוצות שמישהו ייקח מהן את הגוש הצורח הזה, שלא מצליח אפילו – אלוהים אדירים – לאכול כמו שצריך.

"התקופה הראשונה של אימהות היא מאתגרת ממילא. הלוואי שהיה לנו שבט, שבו נשים היו נחשפות במהלך כל חייהן, מהינקות שלהן ועד הפיכתן לאמהות ולנשים מניקות, להתמודדות עם בעיות בהנקה. הלוואי שזה היה טבעי לבקש מהשכנה שלך להניק את הילד, כמו שזה טבעי לבקש ממנה כוס חלב. אבל זה לא המצב. נשים שעוד לא למדו להניק מסתבכות עם כיסויי הנקה, חשות מבוכה, ובעיקר – המון תסכול. לפעמים, עם תמיכה או בלעדיה, זה מסתדר נהדר ולטובת כל הצדדים, ולפעמים נשים מבקשות עזרה להרפות מההנקה. אני מכבדת את זה. לדעתי, בפרספקטיבה של זמן, זה לא יהיה המדד שלפיו תישפט האימהות שלנו".

חובבי תיאוריות קונספירציה יכולים למצוא עניין בנתון הבא: חלק מהמחקר התומך ביתרונות ההנקה ממומן על ידי חברות בעלות אינטרס בתחום, כמו מדלה, המייצרת משאבות חלב, ופרולקטה ביוסיינס, חברה המייצרת תוספי תזונה לפעוטות המבוססים על חלב אם. קורטני יונג, פרופ' למדעי המדינה באוניברסיטת טורונטו, שכתבה באחרונה מאמר מעורר הדים ל"ניו יורק טיימס", שבו היא מביאה את המידע הזה, אומרת ש"זה בהחלט אומר שיש לחברות האלה אינטרס ברור בתוצאות".

באופן מנוגד לאינטואיציה, היא מדגישה, לא מדובר כאן רק בחברות המייצרות תמ"ל, שהאינטרסים העסקיים שלהן ברורים והפרסומות שלהן מקדמות שימוש בתחליפי חלב רק כשההנקה לא מתאפשרת וכתחליף הטוב ביותר להנקה. "האובססיה הנוכחית לגבי הנקה מוּנעת בחלקה גם בידי עסקים גדולים, הכוללים את החברות המייצרות משאבות חלב, החברות המייצרות תוספי תזונה להגברת ייצור חלב אם ואת שוק האקססוריז להנקה – בגדים, כריות ועוד".

יונג מגבה את דבריה בנתונים: על פי ניתוחי אנליסטים של שוק מוצרי ההנקה, בארצות הברית לבדה צפוי תחום משאבות החלב לצמוח ב־50% עד 2020, למחזור שנתי של כמיליארד דולר. בישראל, על פי הערכות, שוק משאבות החלב מגלגל כ־3 מיליון שקל בשנה, ומגמת העלייה בצריכה ניכרת באופן משמעותי, בעוד שמכירות התמ"ל לא צומחות בשנים האחרונות.

צילום: איור: עדי עמנואל

כמו בתעשיות אחרות, שלאורך השנים נודעו קשריהן למחקרים שקידמו צריכת מוצרים בתחומן (כמו תעשיית החלב ומוצריו), גם פה נשאלת השאלה עד כמה לכסף הגדול שמשקיעות חברות אלה במחקר יש השפעה על הגישה של נשים לתחום ועל רגשות האשמה שהן מפתחות בעקבות חוסר הצלחה או רצון להניק. יונג סוקרת שורה ארוכה של מחקרים שמעידים על כך שההשפעה של חלב אם על התינוק היא ככל הנראה צנועה בלבד. "באופן מוזר, הדחיפה לעבר הנקה ממשיכה להתעצם, אף על פי שהמחקר הרפואי מהמגזינים הנחשבים ביותר מציג השפעה מצומצמת".

תמיכה לכך ניתנת במחקר אורך שערך ד"ר מיכאל קרמר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת מק'גיל בקנדה, שחקר 14 אלף זוגות של אמהות וילדיהן במשך 16 שנים. מהמחקר עולה כי להנקה יש יתרונות מסוימים בהתפתחות הקוגניטיבית, אך היא לא מפחיתה את הסיכון להשמנה, אסתמה, אלרגיות, חורים בשיניים או היפראקטיביות והפרעת קשב וריכוז. בחודש שעבר פורסם מחקר בריטי שלפיו להנקה אין השפעה על מידת האינטליגנציה.

בדיקה של מחקרי הנקה שנערכה בידי סוכנות המחקר הבריאותי של ארצות הברית ב־2007 העלתה שרוב המחקר בתחום בעייתי: חלק מהמחקרים נערכו על מדגמים קטנים מדי, או שנכשלו בשליטה על משתנים מתערבים. באופן כללי, הממצאים לעתים קרובות אינם חד־משמעיים. יש מחקרים שמוצאים עדות להשפעה של הנקה, בעוד שאחרים לא.

הנקה כהגדרה עצמית

"שוכנעתי על ידי בעלי להניק את בתנו השנייה. לכל מטיפות ההנקה סלחו לי, אבל הבריאות הנפשית מעל הכל. ובכל זאת, אני מניקה. שונאת את ההנקה הזו! שונאת לקום בבוקר כשכל המיטה מלאה בחלב. שונאת את החולצות המסריחות מחלב בזמן שאני בבית (ולא! אני לא רוצה ללכת עם חזייה ורפידה בבית), שונאת שונאת שונאת".

ערוך מתוך פוסט בקבוצת מאמאזון בפייסבוק

למרות מה שנאמר, גם יונג מעריכה כי למרבית ההמולה סביב ההנקה אין קשר לרווחים כלכליים. "הנקה נהפכה להיות סמן של מי אנחנו ובמה אנחנו מאמינות", היא כותבת. "לחלק מאתנו זה מסמל התחייבות להורות בגישת ההיקשרות. בעבור אחרים מדובר בתמיכה בנושאים סביבתיים, ולחלקנו זו מחאה נגד טכניקות השיווק של חברות התמ"ל הגדולות. חלק מהציבור הדתי רואה בהנקה הצדקה של הנישואים ההטרוסקסואליים, עם תפקידים שונים ונפרדים לגברים ולנשים, וחלק מהפמיניסטיות מאמינות שזהו סמל להעצמה נשית ויכולת שימור החיים שמעניק הגוף הנשי".

בת חן שניידר, פסיכולוגית קלינית שמלווה נשים לאחר לידה ומדריכה הורים, מספרת ש"הלחץ על נשים גדול. אם בעבר היה המון עידוד לשימוש בתחליפי חלב אם, המהפך לעידוד הנקה הוביל ללחץ בנקודת הקיצון השנייה. כיום הבעל, האמא, החברים ובעצם כל זר ברחוב מרגישים חופשי לשאול אשה אחרי לידה אם היא מניקה ולספר לה כמה זה מומלץ".

לחץ, מוסיפה שניידר, אכן קיים. הכנה – הרבה פחות. "זוגות מגיעים לקורס הכנה ללידה, ומסבירים להם שם על לידה ונשימות, על זה שהם לא ישנו בלילה. אבל בנושא של הנקה נוגעים בחטף, כשבעצם זהו עניין מורכב מבחינה פיזית. גם כשזה הולך בקלות, יש טכניקה ומיומנויות שצריך לרכוש. יש המון דברים פיזיים שיכולים לגרום לקשיים. מבחינת נשים, שממילא סובלות בדרך כלל מבעיות של דימוי גוף, הדרישה להניק מעוררת פעמים רבות גם קשיים נפשיים.

"לדוגמה, נשים שמכסות את עצמן בזמן ההנקה מרגישות לעתים קרובות שהן נהיות מוקצות לאחר הלידה. בכל פעם שהתינוק צריך לאכול, האישה הולכת לחדר צדדי ופורשת מהחברה. במקרים אחרים, איבר אינטימי נהיה ציבורי, לכל אחד יש דעה, ופעמים רבות האישה פשוט עומדת שם ושותקת. הדברים האלה אינם נאמרים".

בת-חן שניידר

הסביבה תורמת גם היא לתחושות המנוגדות שמלוות פעמים רבות את ההנקה. לדברי שניידר, "אחת הנשים שהגיעה אלי לטיפול הלכה לטיפת חלב עם בקבוק של חלב שאוב, ושם הכריזו שהחלב שלה דליל מדי. בדומה לדימוי העצמי שיש לנו, קיים גם דימוי עצמי כאמא, והפגיעה הזו נכנסה ישר לשם. אני זאת עם החלב הדליל, שלא מזינה את התינוק שלה כראוי, ולא נותנת לו את מה שהוא צריך. כך נוצרת הרגשה של כישלון, שהיא לעתים זרז לדיכאון אחרי לידה. נשים אחרי לידה הן הרי מלאות בהורמונים ורגישות מאוד. בעיקר אחרי לידת הילד הראשון, כשעוד אין להן תפישה בהירה של עצמן כאמהות. התחושה שלהן היא שהן התחילו את האימהות ככישלון".

שניידר ממליצה לנסות לשמור על שפיות, לטובת האם ולטובת הקשר בין האם לתינוק. "בסוף הדבר הכי חשוב לילד זה שתהיה לו אמא שמרגישה טוב לגבי עצמה. אחת המטופלות שלי אמרה 'כשהוא יונק, אני מרגישה שהוא מוצץ לי את הדם'. אז הנה אישה שאנשים ברחוב יכולים להתרשם מהאימהות המופלאה שלה כאם מניקה, אבל מי יוכל לתאר לעצמו את הנזק הנפשי לה ולתינוק. היא לא היתה מוכנה להיכנס שוב להריון".

תקן חדש להורות טובה

הנקה מלאה ולאורך זמן תלויה גם באפשרויות העומדות בפני האם: "קל הרבה יותר ליישם את ההמלצות להנקה מלאה בששת חודשי החיים הראשונים אם את אמא שנשארת בבית, כחלק מזוגיות שבה מישהו אחר אחראי על המשכורת החודשית", אומרת יונג. בישראל, שבה חופשת הלידה בתשלום נמשכת רק שלושה חודשים וחצי, הנקה למשך זמן ארוך יותר עלולה להיות קשה לביצוע. יונג טוענת כי "הציווי להניק" הפך את הרגלי ההורות של מיעוט בעל פריבילגיות – לתקן האוניברסלי להורות טובה.

"החופש לבחור, שהוא מהותי כל כך בדיונים הקשורים בנשים", היא אומרת, "חסר כמעט לגמרי בנושא הזנת תינוקות ופעוטות. חשוב לשים לב להבדל בין תמיכה בהנקה – הארכת חופשת הלידה, עבודה שמאפשרת יציאה בשעות גמישות, סיוע בטיפול בילדים בסמוך למקום העבודה – ובין אילוץ נשים להניק באמצעות הפיכת תחליף החלב לאויב. אישה צריכה להניק בגלל שהיא רוצה, לא בגלל שמישהו אומר לה שהיא חייבת".

yhallak1@gmail.com

כתבות מומלצות

קהילת גן החיים, בקעת יבנאל. עבודת כפיים וחלוציות

"מחבקי העצים" קנו כאן אדמות ב-30 אלף שקל לדונם. היום הן שוות הון

גיף הסכם ממון

"לחתום על הסכם ממון היה הדבר הכי רומנטי שעשיתי. בזכותו קניתי לעצמי דירה"

ריטייל גנגסטר

מפורסם יותר מנשיא ארה"ב: הסיפור על הנוכל שהבריח לישראל 60 מיליון דולר

קיסריה מימין, וג'סר א-זרקא משמאל

"גם מאנדרומדה ביפו ברחו - והיום הלוואי שיכולתי לקנות שם דירה"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ניר קורצ'ק, סמנכ"ל שיווק בפלייטיקה

הסמנכ"ל, האח הדירקטור והסטארט־אפ: העסקה המוזרה של פלייטיקה

נוריאל רוביני

חשבתם שיהיה רע? רוביני חוזה נפילה של 40% במניות ומיתון נוראי