טור עורכתמגזין TheMarker Women

מחזור החיים

היציאה של המחזור "לאור" חשובה מול סקרים לפיהם אחת מכל ארבע נערות לא היתה מוכנה כלל למחזור הראשון שלה, וכי כשליש מהן היו "מבולבלות" בפעם הראשונה שבה נתקלו בתופעה

רונית הראל
רונית הראל

מי שמכיר את אופי התירוצים של ספורטאים ישראלים בבואם להסביר כישלון בתחרויות, הופתע בוודאי לשמוע את ההסבר המקורי של השחיינית הסינית פו יואנהוי. באולימפיאדת ריו הודתה פו בשידור כי לא הצליחה במקצה השליחויות שבו השתתפה, מאחר שסבלה מעייפות וחולשה עקב כאבי מחזור. פו ביטאה תחושות שנשים רבות מכירות מקרוב, אבל עצם הדיבור הגלוי על הנושא הפך אותה לדמות מוכרת בכל העולם, וגירד את שכבת האיסורים החברתיים מעל העיסוק בנושא.

השינוי שהחל בין השאר עם הצהרתה של פו, ועבר דרך תוכניות בידור וטלוויזיה, מתבטא אפילו ב"מסיבות מחזור" לציון קבלת המחזור הראשון. מסיבות כאלה, שעורכות אמהות לבנותיהן במקומות שונים בעולם, נועדו להעביר מסר של חגיגיות וטבעיות, ולהפריך את הדעות הקדומות ואת הסטיגמה שמלווה את המחזור. טלי גולדשטין מספרת כי באירוע מקבלות הנערות מתנות כמו טמפונים וכריות חימום ולומדות כיצד להשתמש במוצרים שמתאימים להן מתוך שלל מוצרי ההיגיינה שקיימים בשוק. בכך, למרות הכוונות הטובות, משמשות המסיבות האלה כלי שיווקי במכונה המשומנת היטב של שוק ההיגיינה הנשית.

שער וומן גליון דצמבר 2018

וזהו כבר כעת שוק עצום. אישה אמריקאית משתמשת בכ־14־10 אלף טמפונים בחייה, ואספקה של טמפונים תעלה לה יותר מ־1,000 דולר במהלך שנות הפוריות שלה (עלות "תחזוקת המחזור" בשנות הפוריות, חישוב הכולל כדורים נגד כאב, שטיפות אינטימיות וכדומה, עומדת על כ־10,000 דולר). שוק ההיגיינה ככלל צפוי לגדול לפי כל התחזיות, בזכות שיווק אגרסיבי לדור המילניום.

אם להסתכל על הצד החיובי של המטבע, היציאה של המחזור "לאור" חשובה מול סקרים לפיהם אחת מכל ארבע נערות לא היתה מוכנה כלל למחזור הראשון שלה, וכי כשליש מהן היו "מבולבלות" בפעם הראשונה שבה נתקלו בתופעה. חוסר המודעות הזה לא נעצר בגיל הנעורים. מתברר שתופעה אחרת, שאף היא מצפה לכולנו – גיל המעבר, גם היא אפופה שתיקה והדחקה. וכאן, היעדר המידע כבר עלול להיות סכנת חיים של ממש, או לגרום לפגיעה חמורה באיכותם.

בכל רגע נתון, כ־15% מהנשים בישראל נמצאות בגיל המעבר, אבל זהו נושא שכמעט לא מדובר, וכפי שמתארת סיון קלינגבייל – אולי אפילו מושתק. וזה לא כי לא נוח לנשים לדבר על נושאים אינטימיים. הן ישתפו בפרטי הפרטים של סיפורי הריון ולידה, סקס ובעיות רפואיות. אבל גלי חום וירידה בחשק המיני עם העלייה בגיל – זה כבר מחוץ לתחום. אם הן מצד אחד אינן מודעות לתסמינים השונים, ומערכת הבריאות לא מגלה עניין מצד אחר – עולה הסיכוי לאבחונים שגויים ולחוסר מענה לסבל אמיתי.

בדומה לשיח שנפתח לגבי המחזור החודשי, גם גיל המעבר ותסמיניו נכנסים לאטם למודעות הציבורית – ולא מן הנמנע שאת כל השינויים החשובים האלו מניעים גלגליה של תנועת MeToo# שההשפעות שלה הן רחבות ונוגעות לתחומים רבים. אחד הרעיונות המרכזיים של התנועה הוא חופש הבחירה, וזכות האישה על גופה ועל חייה. לכאורה, הבחירה של נשים לעזוב קריירה מתגמלת ולהפוך לאמהות במשרה מלאה היא אקט שמתכתב עם ערכים אלה. אבל גם כאן התמונה מתגלה כמורכבת יותר. ממחקר ראשון מסוגו שאת תוצאותיו מביאה רותי לוי, עולה כי החזרה הביתה לא היתה בחירה של עורכות הדין, רואות החשבון והמהנדסות שרואיינו, אלא כורח המציאות, והן נדחקו לכך על ידי שוק עבודה תובעני ודרישות לא הגיוניות.

המחקר הראה בבירור כיצד עולם העבודה לא מוכן עדיין לכניסה של מודלים גמישים יותר של עבודה, כמו עבודה מהבית, עבודה חלקית (על האפשרות הגלומה במשרות חלקיות בכירות כותבת קורין דגני) או בשעות גמישות. הנשים במחקר פשוט קרסו תחת העומס ותוך כדי כך גם זכו לקיתונות ביקורת על כך שהן מקריבות את משפחתן על מזבח הקריירה. למרות צעדי הענק שעשינו בשנה האחרונה לכיוון עולם שוויוני יותר, הדרך, כך נראה, עוד ארוכה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ