הואיל והצדדים מצאו חן זה בעיני זה - TheMarker Women - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המונוגמיה החדשה

הואיל והצדדים מצאו חן זה בעיני זה

מונוגמיה היא בראש ובראשונה חוזה. כל צד מציג את הסחורה שברשותו, משווק אותה באריזה מפתה ומקווה להשיג כמה שיותר. את הבחור ששם אפשר לקבל בהנחה, כי הוא כבר עבר את הגיל שבו מתחתנים. הבחורה שכאן היא מוצר יוקרה של ממש

4תגובות

אשת העסקים המנוסה התיישבה לשולחן והביטה ביזם שמולה. שניהם ידעו שבשלב הנוכחי אסור לגלות התלהבות. הם בחנו שוב לעומק את סעיפי ההסכם המורכב, התלבטו, גיששו לגבי המחיר, התייעצו עם מקורבים וניסו להבין מה יש לשאר המתחרים להציע. כמעט היה אפשר להריח את הלחץ שלהם. אחרי הכל, הם בדרך לסגור את עסקת חייהם – החתונה.

מוטי מילרוד

מונוגמיה היא בראש ובראשונה חוזה. כל צד מציג את הסחורה שברשותו, משווק אותה באריזה מפתה ומקווה להשיג כמה שיותר. את הבחור ששם אפשר לקבל בהנחה, כי הוא כבר עבר את הגיל שבו מתחתנים. הבחורה שכאן היא מוצר יוקרה של ממש. זה מה שיש לך להציע? אולי כדאי איכשהו למתג אותך אחרת, להדגיש פחות את האישיות הנוירוטית, ויותר את עור הפנים הזוהר, או את הנדל"ן המשפחתי.

רגע. איפה פה הרומנטיקה? היכן הפרפרים בבטן? מה עם שתי נפשות ששוכחות מהעולם והופכות לאחת? הרי כשבחור ובחורה נפגשים, הם לא חושבים על עצמם כעל מי שמנהלים משא ומתן קשוח. אבל מה היה קורה אם אנשים היו אומרים בצורה ישירה מה הם רוצים? נניח שמחר תשב בבית קפה בחורה נאה, ותבחין בבחור יפה שמביט בה. ונניח שהיא תחליט ליזום מהלך ולחייך אליו, ושהוא ייגש אליה ויגיד "היי, את נראית לי מוכרת".

פעם אחת, אשה אחת
ללא

מה היה קורה אם במקום דיבורי הסרק, הוא פשוט היה אומר ישר: "היי, שמתי לב שיש לך שיער נהדר ועור חלק, ושאת באופן כללי מהממת. וסליחה שאני מעיד על עיסתי, אבל נדמה לי שגם אני נראה לא רע. אז חשבתי שאולי נתקדם – אם את פנויה הערב, אני גר לא רחוק, ואשמח לחגוג איתך. אדאג כמובן לעשות כל מה שצריך, ואני מבטיח לך שתגיעי לשיא. ולמרות שאני לא מעוניין כרגע להתחייב, ייתכן בהחלט שזה יוביל בהמשך למשהו קבוע. מה דעתך?"

אשת העסקים שממול בוודאי היתה מחזירה לו באותה מטבע של ישירות, ועונה: "תודה, אני בהחלט מודעת לערך השוק של השדיים האלו. וכשאני מסתכלת על התחת שלך, ובכן, גם אתה סוג של חנות ממתקים. יש אולי מה לשפר בגזרת המפרצים, אבל סך הכל הבלורית מתגברת עליהם בהצלחה. בקיצור, זה נשמע מעניין, ואני כמובן תמיד שמחה שמביאים אותי לשיא".

אך אין סיבה שהיא תעצור כאן. בתור אשת עסקים מיומנת, היא מין הסתם תנסה לשדרג את ההצעה. "רק לפני שאנחנו רצים קדימה", היא תמשיך, "אני בכל זאת רוצה שתתחייב לעוד כמה דברים, בהנחה כמובן שהאישיות שלך תימצא מתאימה: חשבתי על קשר תומך, ארוחת ערב אצל ההורים שלי בימי שישי, שינה מחובקת בכפיות, מתנה בחג – אתה רושם? פעם בשבוע יציאה, יחס נחמד לחברות שלי – אבל לא יותר מדי, כינויי חיבה אינטימיים מסוג "מוצי", "פון־פוני" או כל מה שהצדדים ימצאו לנכון, וכל זה למינימום של שלוש שנים, עם אופציה להארכה, פלוס הצהרת כוונות לגבי חתונה וילד תוך חמש שנים".

כאן היזם עשוי להסס. מה שנראה תחילה כמו עסקה משתלמת מאין כמוה תפח לפתע לממדים מבהילים. הוא בכלל לא תכנן השקעה כזו לטווח ארוך. כנראה שהוא יגמגם "טוב, כנראה שלא....", ויתחיל לסגת. אבל רגע. חבל לפספס הזדמנות שכזו, בעיקר כשכבר ברור שיש כאן התאמה ראשונית ורצון הדדי בשיתוף פעולה. אולי אשת העסקים שמולו בסך הכל התחילה את המשא ומתן בנקודה גבוהה כדי לרדת בהמשך?

"תגידי", הוא יחזור לשולחן הדיונים, "מה אם נבטל בשלב הראשוני הזה את כל התנאים של התמיכה הרגשית והשמוצי־בופצי שלך, וניקח שבוע בשביל גילויים נאותים ובחינת כדאיות? כדי לחזק את האינטרס של הנוגעים בדבר, אני מציע שנדחה קצת את הסקס החושני והמרטיט שאוזכר לעיל, אך במהלך השבוע נספק זה לזו בצורה הדדית ובלתי מחייבת שיחות טלפון, הודעות ווטסאפ עם אימוג'ים חמודים, ארוחת ערב אחת עלי וסרט אחד עליך, כשכל צד נושא בהוצאותיו בעניין הטיפוח והבגדים. מה דעתך?"

עיבוד תמונה : עדי

הוגן למדי. לאשת העסקים הקשוחה יהיה קשה שלא להסכים לתנאי ההצעה המשופרת. אלא שעדיין תיוותר נקודת מחלוקת אחת לפני הסגירה. "אני מעוניינת גם במאמץ לעשיית רושם ראשוני, וזאת באמצעות הפגנת התלהבות, מבוכה והתרגשות. אם זה עוזר, אני מוכנה לחייך אליך, ואתה רשאי להשתמש במשפט פתיחה נדוש כלשהו".

בהחלט דרישה מובנת. היזם יהנהן, ייקח צעד אחורה, ילבש מבט נבוך, וייגש אליה מחדש. "היי. את נראית לי מוכרת מאיפשהו?"

 

ספרו של יואב שוטן–גושן "פעם אחת, אישה אחת" ראה אור לאחרונה בהוצאת זמורה ביתן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות נוספות

כתבות שאולי פיספסתם

*#